|
| | | |
 |
|
נושא | | תאריך | | מחבר/ת | | שאלה בנושא בולימיה | |  | 04/06 | 10:40 |
| | שירה | | | נושא : שאלה בנושא בולימיה שלום,
אני בחורה בת 28, בולימית שבע שנים, מטופלת ע"י פסיכולוגית.
אני מרגישה שאני יכולה לנצח את הבולימיה, אבל עם זאת חשה שהמכשול העיקרי שעומד בדרכי הוא התיאבון המוגבר והמוגזם לאוכל כמעט כלהזמן.
אני מרגישה שאם הייתי צורכת תרופה כלשהי שמדכאת תאבון, היה לי הרבה יותר קל לשלוט בהתקפי הזלילה שלי ולאכול בצורה מסודרת שלוש ארוחות ביום. כשתהיה פריצת דרך כזו ואתחיל לאכול בצורה מסודרת כעניין שבשיגרה, הרי שעליתי על דרך המלך.
האם יש תרופות כאלו שאפשר ליטול רק לצורך דיכוי התיאבון (לא תרופות פסיכיאטריות)?
תודה רבה.
|
שליחה לחבר/ה | |
|
|  תגובה לבולימה - שירה | |  | 08/06 | 12:49 |
| | miki | | | נושא : תגובה לבולימה - שירהבתגובה ל: שאלה בנושא בולימיה - שירה
אני גם בולימית ונראה לי שהתאבון המוגבר הוא רק התוצאה של משהו אחר.
אני הייתי נגד תרופות המון זמן ואחרי שכבר אמרתי מה כבר יכול להיות אז התחלתי לקחת סרוקט וזה עובד נהדר וגם אין עיה להפסיק עם זה.
ואולי הפסיכולוגית שלך לא מתאימה לך?
|
שליחה לחבר/ה | |
|
|  miki | |  | 08/06 | 15:33 |
| | שירה | | | נושא : mikiבתגובה ל: תגובה לבולימה - שירה - miki
היי...
לגבי הפסיכולוגית, הייתי אצלה בסך הכל שלוש פעמים כך שמוקדם עדיין לשפוט אותה - אנחנו ממש ממש בהתחלה....
והייתי שמחה לשמוע ממך קצת יותר על הסרוקסט, מה זה עושה לך. זה באמת גורם לך להפסיק עם ההקאות? ומה הסביבה הקרובה שלך חושבת על זה (אם שיתפת מישהו)?
|
שליחה לחבר/ה | |
|
|
 שירה היי... | |  | 08/06 | 17:19 |
| | miki |
|
| נושא : שירה היי...בתגובה ל: miki - שירה
ברגע שקראתי שאת רק בפגישה שלישית אצל הפסיכולוגית הבנתי למה את חושבת שכדורים נוגדי תאבון יעזרו. רציתי לדעת אם היית לפני זה בטיפול, ומה זה עשה לך. שבע שנים זה המון זמן ואני רוצה להגיד שטיפול זה תהליך מאוד איטי וצריך המון סבלנות אבל התוצאות נפלאות, את רואה דברים שלא ראית קודם. יש נפילות, בולמוסים, הקאות, הרבה בכי, שאלות שאין לאן תשובות ואני עדיין לא בריאה אבל אני מטופלת כבר קרוב ל-4 שנים ואני לא מקיאה כבר תקופה אבל לפעמים יש מחשבות והסרוקסט פשוט שם אותך במקום אחר נותן לחשוב בצורה חיובית. ואם את רק בהתחלה אז הדרך ארוכה אבל זה בהחלט שווה את זה. יש באתר הזה אינדס תרופות, את יכולה לבדוק בדיוק מה ההשפעה של הסרוקסט. המון בהצלחה ואני אשמח לענות לכל שאלה שלך. צריך להיות חזקים ואם יש לך משפחה אוהבת (מה שלי לא היה) אז זה נפלא.
לגבי הסביבה, רק אמא יודעת ואני לא חושבת שיש צורך לספר.
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 | |  | 09/06 | 10:09 |
| | לי |
|
| נושא :  בתגובה ל: שירה היי... - miki
אוקיי, נתחיל מהסוף -
משפחה אוהבת אין לי, זה נשמע לי כמו סיפור בידיוני. אף פעם לא היתה לי. מה שכן, יש לי חבר כבר כמעט שלוש שנים, והוא לא יודע כלום על הבולימיה ואין סיכוי שאספר לו כי אני חושבת שהוא לא יגיב טוב.
הפסיכולוגית שלי אמרה לי שהיא מאד אופטימית לגבי ההחלמה שלי, והיא חושבת שאפשר לנסות בלי תרופות ושיש סיכוי טוב שאתגבר על זה בלי תרופות. היא גם הגדירה את הבולימיה שלי כ"בולימיה קלה".
קצת מלחיץ אותי לחשוב שהטיפול הזה צריך להימשך שנים.... אני חשבתי שמדובר על כמה שבועות, מקסימום כמה חודשים של מפגשים שבועיים שיגרמו לי להרגיש טוב יותר. אני נאיבית, הא?
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 היי לי, | |  | 09/06 | 12:18 |
| | miki |
|
| נושא : היי לי, בתגובה ל:  - לי
אני לא מתיימרת להיות פסיכולוגית. אבל אני חושבת שיש לי מספיק נסיון בקטע. תראי, זה לא שאין לי משפחה, אבל לא משפחה שיודעת להחזיק לי את היד ולהגיד לי שהכל יהיה בסדר. גם במשפחה יש דברים שלא מדברים עליהם. אני לא מכירה אותך ואני לא יודעת כמה זמן יש לך בולימיה וכמה פעמים ביום את מקיאה, אבל אני יודעת שצריך כח וסבלנות וצר לי לאכזב אותך אבל לא נראה שזה כמה מפגשים שייגרמו להרגיש טוב. זה שינוי שצריך לבוא מבפנים מהתת מודע. בהתחלה, לא היתה לי סבלנות, כל פעם שאלתי את הפסיכולוגית אם אני לקראת הסוף. אבל זה לא רק להפסיק את הבולמוסים וההקאות זה יותר מזה. בקשר לחבר, סיפרתי לו רק אחרי 5 שנים ביחד כי לא היתה לי ברירה, לפי דעתי זה היה מיותר כי הוא כל הזמן רצה לדעת מה היה אצל הפסיכולוגית. אבל אם את חושבת שתהיה לו תגובה טובה והוא יתמוך אז אני חושבת שה בהחלט רעיון טוב.
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 אז זהו, כאן בדיוק הבעיה | |  | 09/06 | 14:27 |
| | שירה |
|
| נושא : אז זהו, כאן בדיוק הבעיהבתגובה ל: היי לי, - miki
אני נוטה לחשוב שהתגובה שלו לא תהיה טובה. גם ככה היו לנו הרבה עליות ומורדות בקשר בגלל כל מיני סיבות אחרות, ועכשיו הקשר יציב פחות או יותר. אם עכשיו הוא פתאום יגלה שיש לי הפרעת אכילה ושהסתרתי ממנו את זה כל התקופה, אני די משוכנעת שזה יהיה הסוף של הקשר שלנו או לפחות יהרוס אותו. חוץ מזה אני לא חושבת שיש טעם לספר לו ואני לא רואה סיבה.
לגבי משפחה - זה לא שאין לי משפחה, יש לי. יש לי אמא, יש לי אבא, גרושים אמנם אבל קיימים, ועוד שני אחים. הבעיה היא שאף אחד מהם לא קרוב אלי ברמה כזו שארגיש נוח לספר לו. להיפך.
מה איתך? הייתי שמחה לשמוע קצת עלייך. אפשר לעבור למייל אם את רוצה.
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 ועוד משהו- | |  | 09/06 | 14:29 |
| | שירה |
|
| נושא : ועוד משהו-בתגובה ל: אז זהו, כאן בדיוק הבעיה - שירה
לי זהו שמי האמיתי
שירה זה כינוי (תמיד אהבתי את השם הזה)
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 היי לי / שירה | |  | 09/06 | 14:54 |
| | miki |
|
| נושא : היי לי / שירהבתגובה ל: אז זהו, כאן בדיוק הבעיה - שירה
היי לי או שירה (איך שנוח לך) אני מפחדת להגיד לך, אבל אולי הוא לא מתאים לך? טוב לך בקשר? את רוצה להיות עם מישהו שאין לא את היכולת לתמוך בך במצבים הכי לא נעימים? לי לקח 6 שנים להבין את זה והיום אני אומרת תודה. הייתי כ"כ עיוורת, הייתי עסוקה כל הזמן בלרצות אותו ואיך לגרום לו להרגיש טוב, כאילו אני לא הייתי ביחסים האלו, רק הוא. גם ההורים שלי גרושים וגם לי יש אחים ואחיות אבל אף אחד לא יכול להתמודד עם הבולימיה, עם הזכרונות שיש לי, הם מרגישים שאני מאשימה אותם ולמען האמת זה נכון, אבל אני מנסה לא להטיח בהם את זה. חוץ מזה כל בן אדם הוא קורבן של משהו, גם ההורים שלנו עברו הרבה דברים ויש להם את המזוודות שלהם ואני חושבת שהם חינכו אותנו בצורה שהכי נראית להם לנכון.
בכיף נעבור למייל, אבל אני לא רוצה לפרסם את המייל בפורום, אם אין לך בעיה, אז תרשמי את המייל ואני אחזור אלייך.
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 ועוד משהו.. | |  | 09/06 | 14:57 |
| | miki |
|
| נושא : ועוד משהו..בתגובה ל: היי לי / שירה - miki
לי זה שם מקסים...
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 תודה | |  | 09/06 | 16:05 |
| | שירה |
|
| נושא : תודה  בתגובה ל: ועוד משהו.. - miki
shaked_hen@walla.co.il
תכתבי...
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 בולימיה  | |  | 09/06 | 19:45 |
| | דר יוספה אברהם |
|
| נושא : בולימיה לשירה
ניתן להשתמש בפרוזאק כדי לדכא תאבון.ניתן גם לאכול כמות גדולה של ירקות כמו חסה מלפפון גזר ופלפל בנוסף ללחם קל הגורמים להרגשת שובע
בהצלחה
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 שאלה לד"ר יוספה | |  | 13/06 | 11:37 |
| | miki |
|
| נושא : שאלה לד"ר יוספהבתגובה ל: בולימיה - דר יוספה אברהם
האם את חושבת שזה נכון להנחות בחורה שסובלת מבולימיה והיא בתחילת טיפול פסיכולוגי לקחת פרוזאק כדי לדכות את התאבון. הרי התאבון הוא בגלל נובע מרעב. אבל רעב אחר, נפשי או פיזי.
אני חושבת שתשובתך כאן לא היתה נכונה, זה לעודד בחורה שסובלת מבולימיה לקחת מדכאי תאבון והבעיה תיפתר. זה מוטעה. ולשמוע את זה מרופא אז זה בכלל מגבה את ההתחמקות מהתמודדות עם הבעיה עצמה.
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 שאלה בתחום ביעעת הבולימיה | |  | 22/06 | 15:53 |
| | חן |
|
| נושא : שאלה בתחום ביעעת הבולימיהבתגובה ל: שאלה לד"ר יוספה - miki
אני חושבת שהתשובה בהחלט לא הגיונית ,לגבי בחורה בעייתית שהנושא העיקרי אצלה
הוא לאכול בצורה לא רגילה ,ומייד אח"כ היא רצה להקיא
אני נמצאת בבעיה עם בחורה בת 20,שלא מודעת לבעיה שהיא נמצאת בה ,אם אפשר לקבל
עזרה לילדה זו,אני אשמח מפני שהיא כבר ירדה 20קילו במהלך 6 חודשים
לי קוראים חן ,ואני מעוניינת לעזור לה בדחיפות
אודה לתשובה מהירה
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 משקל יתר | |  | 23/06 | 09:52 |
| | שירן |
|
| נושא : משקל יתר בתגובה ל: בולימיה - דר יוספה אברהם
אני ילדה בת 12 ששקלת קרוב ל 90 קילו ןלא יכולה להפסיק לאכול.
הצילי אותי.
|
שליחה לחבר/ה | |
|
 אכילה ללא הפסק  | |  | 23/06 | 18:33 |
| | דר יוספה אברהם |
|
| נושא : אכילה ללא הפסק לשירן
עליך לפנות תחילה לרופא המשפחה ולבצע בדיקות רפואיות. במידה והן תקינות כדאי לנסות לשנות אורח חיים על ידי הליכה 3 פעמים בשבוע למשך חצי שעה , שחיה, או רכיבה על אופנים. כדאי לקבל יעוץ פסיכולוגי כדי לברר את הסיבה
|
שליחה לחבר/ה | |
|
|
|
מקרא : | הודעה ללא תוכן | הודעה עם תגובה | הודעה בלי תגובה |
| הנהלת הפורום קובץ מצורף הודעה חדשה |  |
|
|
|
| | | |
|