שתף קטע נבחר

משילות או שחיתות

ממשלות ישראל עסוקות בהחלטות טכניות במקום בסוגיות עומק ולכן אמון הציבור בהן הולך ויורד. את הריק המשילותי ממלאת שחיתות

הבחירות לכנסת ה-20 נחתו על אזרחי ישראל בפתאומיות. רוב הציבור סבור שאין כל צורך בבחירות הללו וככל הנראה חלקים רבים יבחרו הפעם להדיר את רגליהם מהבחירות אם כמחאה, אם מכעס ואם מייאוש.

 

המעניין הוא שמדובר בציבור שמורגל למערכות בחירות תכופות, אך תמיד יש את התקווה שהפעם תצליח הממשלה להשלים קדנציה, אם לא מלאה, אז כמעט מלאה. הקושי הוא שבהיעדר שינוי בכללי המשחק הפוליטיים כיום הצפי הוא שוב בחירות מוקדמות ועמן חוסר אמון רב יותר של הציבור בממשל.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet

בדרך להיות מדינה מצורעת / מיכל חטואל-רדושיצקי

הקוליבאלי הבא חי בישראל / עירן גטרמן

 

מחקר שנערך לאחרונה במרכז הישראלי להעצמת האזרח סקר את החלטות הממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות מצא כי יותר מ-70% מההחלטות הנידונות בממשלה הן החלטות מנהלתיות/תפעוליות. החלטות שעוסקות באישורי נסיעות ובמינויים כמו גם מתן היתרים, אישורים והמלצות שונות. זאת במקום דיון בסוגיות עומק, החלטות ביצועיות או גיבוש עמדה משותפת בנושאים חוצי-משרדים.

 

בפועל, חלק משמעותי מישיבות הממשלה מוקדש להיבטים טכניים ומנהלתיים והממשלה בישיבתה ממעטת לעסוק בהחלטות ביצועיות. העומס הבירוקרטי בממשל משקף עומס יתר של תהליכים ומנטרל את עבודת הממשלה ואת עבודת הקבינט, שגם כך נמצאים במצב של מחסור בזמן. הדיון בהחלטות ביצועיות נעשה במסגרות חלופיות כמו חוק ההסדרים, ובמשרדי הממשלה השונים תוך התנהלות של כיבוי שריפות. ממצאי מחקר זה תואמים מחקרים קודמים. מדינות בעולם נערכות לשינויים בממשל ואילו ישראל בוחרת להתעלם מכך. המלצות של ועדות מומחים בסוגיות אלה כמו ועדת קוברסקי וכן ועדת מגידור נקברות עמוק במגירות.

 

הממשלה הקודמת התחייבה לקדם את המשילות בישראל. זה היה אחד מדגלי הממשלה. חוק המשילות נדון בכמה ישיבות בוועדת החוקה. ואולם, במקום לדון בבעיות האמיתיות ובפתרונות השונים שהוצגו בוועדה, בחרו חברי הכנסת להתמקד בהעלאת אחוז החסימה ל-3.25%, הגבלת מספר השרים והגבלת היכולת להגיש הצעות אי-אמון. לא זו הבשורה שלה ציפו אזרחי ישראל.

 

סקרי אמון הציבור הנערכים בקביעות מאז 2001 מלמדים כי שביעות הרצון של אזרחי ישראל מהשירותים הציבוריים הניתנים להם בינונית עד נמוכה. ליתר דיוק, הציון שמעניק הציבור לקברניטיו הוא 61. ציון "מספיק" שלא היינו מאחלים לעצמנו או לילדינו. לגבי האמון הציבורי, הרי שכאן חלה אף ירידה קלה לעומת השנה שעברה והציון המוענק לממשל הוא 59. נתון מדאיג הוא שהאזרחים חשים כי יכולתם לפקח על מעשיהם של אנשי ציבור ירדה ויכולתם להשיג את מבוקשם בדרך המקובלת של פנייה לאנשי ציבור נמוכה יותר (43).

 

הבחירות הללו הן בסימן "שמור על הקיים": אותן מפלגות, מסרים דומים למעט במפלגות השוליים, מה שמוביל בעיקר לעוד תחושה של קיפאון. הבעיה היא שאין ריק משילותי ואת הריק מחליפים דפוסי התנהגות שכותרת אחת משותפת להם - שחיתות בממשל.

 

הגיע העת למשילות אמיתית, הגיע העת לשינוי מערכות הממשל באופן שיקדם ביצועים, אחריות ציבורית שקיפות ובקרה.

 

הכותב הוא פרופ' לממשל ומשפט ציבורי ויועץ אקדמי במרכז להעצמת האזרח

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים