אהוד שפניר

מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם, כגון מדוזות? הביולוג הימי פרופ' שפניר עונה באומץ רב על שאלות אלו ואחרות

אני עוסק באקולוגיה והתנהגות של בעלי חיים ימיים בכמה שטחים כגון: מומחה לאקולוגיה ולהתנהגותם של לובסטרים, מומחה לשוניות מלאכותיות וליצורים שנמשכים אליהם (כולל לובסטרים ודגים), מומחה לבעלי חיים מסוכנים לאדם בים כולל מדוזות, יצורים ארסיים רעילים ונושכים. כמו כן, אני עוסק בביו-גיאוגרפיה כלומר תפוצה ונדידה של יצורים מאזור לאזור, נדידה של אורגניזם משטח לשטח. בעבר, חקרתי גם את נושא צבעי התכלת והארגמן שמופקים מחלזונות ימיים.

כרגע אני חוקר עם תלמידי המחקר שלי, בין השאר, שוניות מלאכותיות, חקר אזורים אסורים לדייג והאם הם באמת מגינים על היצורים שחיים בהם. יום מחקר טיפוסי שלנו כולל בדרך כלל יציאה לשטח עם ספינה, או צלילה, איסוף דגימות וחזרה למעבדה לניתוח הממצאים. יש גם מחקרים שנעשים באמצעות טלוויזיה תת ימית וצפייה בהתנהגות של יצורים ימיים. חלק מהעבודה נעשית במעבדה, חלקה נעשה בשדה והרבה ממנה נעשה על שולחן הכתיבה.

תחום הביולוגיה עניין אותי עוד מימי הבית ספר שם התחלתי בלימודי הביולוגיה. עניין אותי המסתורין שבו, אנחנו מדברים על החזית הלא ידועה של הים, של העולם, ושל האדם. אפילו כיום שטח פני הים מכסה למעלה משבעים אחוז מכדור הארץ, ואנחנו יודעים עליו מעט מאוד, ולצערי הרב זה משפיע עלינו בדרך כלל לרעה. אני חושב שבעיקר במדינה כמו שלנו, בה אין לנו אפשרות להתפשט על היבשה, החזית האחרונה שנותרה לנו היא הים שהינו משאב חשוב ויקר וצריך לנצל אותו בצורה מושכלת אחרת גם זה יילך לאיבוד.

אני חושב שישנם שני דברים שהביאו אותי בנעוריי להתעניין בנושא הים: אחד הוא ספר שקראתי "קון - טיקי" על הפלגה של רפסודה, שעוסק באנתרופולוגיה וארכיאולוגיה מעשית. מעניין לראות היום שאני שייך ליחידה שהיא בינתחומית שיש בה את כל אלו.

הדבר השני שהביא אותי להתעניין בנושא, הוא אחי, שהוא וטרינר וכתב בזמנו עבודה שעניינה אותי, על סרטנים. היו לי אבות מדעיים כמובן, פרופסור פישלזון היה המנחה שלי למאסטר, אך אני לא טיפוס שהולך אחרי מודל לחיקוי אני הולך בעקבות מטרות מדעיות.

במהלך התואר הראשון בביולוגיה התחלתי להתעניין בחקר ההתנהגות. רציתי לעסוק בהתנהגות וקולות של יונקים ימיים אך בזמנו לא היה לכך כסף ולא אמצעים. גם התואר השני והשלישי שלי לכן עסקו בקולות של בעלי חיים, אך של דגים ולא יונקים. דווקא את החלום הזה לגבי היונקים, הגשמתי יותר מאוחר כשהקמתי עם מספר מדענים את מרכז "מחמלי", המרכז לחקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל. לשם הבהרה, אני אחראי לחלק האקדמי של המרכז, אך ישנו גם חלק ציבורי ובו מאות מתנדבים בתחום.

הצלחנו להרוס חלק מהים בצורה מאוד ניכרת והיום אני חושב שאחת הבעיות הגדולות שמתעוררות לפני החוקרים ובני אדם זו השפעת ההתחממות הגלובלית על הים מה שיכול ליצור בעיות כמו שינוי בהרכב היצורים ובעיות רבות אחרות.עקב עליית הטמפרטורה המשמעותית, פחות חום נפלט מכדור הארץ, טמפ' כדור הארץ עולה, קרחונים נמסים, מפלס הים יעלה ויהיה לנו פחות חוף.  

יונקים. מחלקה של בעלי חיים בתת-מערכת החולייתנים. ולדותיהם יונקים חלב מאמם, ומכאן השם "יונקים". המינים שונים זה מזה באופן תנועתם ובגודלם... 

לערך המלא

אני מסתכל על המדע כפסיפס, הרי בכל מה שמדען עושה הוא מוסיף אבן או כמה אבנים לתשבץ. כל אחד מאיתנו רוצה לפתור בעיות שימושיות, אך גם פתרון בעיות אינו זבנג וגמרנו, יש המון בעיות סביבתיות ובעיות של ידע. חקר ההתנהגות של בעלי החיים הוא חשוב וצריך להבין את ההבדל בין מדע בסיסי לבין מדע שימושי.

דווקא מדע בסיסי בטווח הרחוק, נותן הרבה יותר מאשר פתרון בעיה שימושית קטנה. לא שאנחנו חיים במגדל השן אבל צריך לחקור תחילה דברים בסיסיים בשביל להתקדם אחר כך להישגים ספציפיים כמו בדיג ובשיפור איכות הסביבה.

בהוראה שלי היום יש גם מסר שאני מעביר לציבור ולאנשים שמשתמשים בים - מסר שנוגע לשמירה על איכות הסביבה. ישנה כיום גם בעיה של זיהום מי הים באופן ישיר דרך הנחלים. לכל דלי של ביוב שנשפך לים התיכון, ייקח 80 שנה לצאת החוצה. לדוגמה אם תינוק שנולד ישתין בים, השתן הזה ייצא דרך מיצר גיברלטר כשהילד יהיה בן 80.

גם בחוף עצמו, אנשים נוסעים ברכב 4 גלגלים על החוף ופוגעים בצבים ובהטלות שלהם, אין ספק שצריך לעשות המון גם בתחום הזה ופה המדענים והציבור צריכים ללחוץ על הממשלה לעשות יותר. אך יש התקדמות, שכן בעבר לא היה משרד להגנת הסביבה או גופים ירוקים, שקיימים כיום. המודעות גדלה אך הבעיות גדלו איתן ואולי אף מהר יותר.

תחנות חיים: יליד 1945 - תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת ת"א - תואר שני בזאולוגיה באוניברסיטת ת"א - דוקטורט בביולוגיה ימית ובאוקיינוגרפיה באוניברסיטת מיאמי בארה"ב - כיום עוסק במחקר באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בוסטון בארה"ב.