|
בואו לגלות חיים שלמים בתוך מערות ולדרוך במקום בו לא דרכה רגל אדם. הגיאולוג, פרופ' עמוס פרומקין, עונה על שאלות אלו ואחרות ומסביר על גילוייו האחרונים. |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
בראש ובראשונה קרסט מערות, שהכוונה היא לתופעות המסה ושקיעה של סלעים בתת הקרקע. אני מתעניין באופן מיוחד בגיאו-מורפולגיה כלומר עיצוב הנוף על ידי תהליכי הקרסט וכן, שינוי אקלים שנגרמים מהקרסט ומשפיעים על הסביבה שלנו. כך למשל משפיע הקרסט,
על איכות מי התהום, על הבולענים במערות, על בני אדם ועל בעלי חיים שהסתתרו בתוך מערות או התפתחו בתוכן.
תחום נוסף הוא גיאו-ארכיאולוגיה. הווה אומר אני משתמש בשיטות גיאולוגיות לניתוח תופעות ארכיאולוגיות ושרידים, לפעמים במערות, לפעמים במערכות מים תת קרקעיות, הרעיון הוא לנצל שיטות של מדעי הטבע ושיטות מחקר וסקר שמקובלות בחקר מערות, כדי להבין יותר טוב את הארכיאולוגיה ואת ההיסטוריה של האזור שלנו. במחקרנו, אנחנו עובדים הרבה מאוד בשטח, זו המעבדה המרכזית שלנו. אבל יחד עם זאת, יש גם עבודה במעבדה.
בתקופה האחרונה גילינו מערה ששמה מערת איילון ובה בעלי חיים ייחודיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם וחיים רק בתת הקרקע. בעבר היותר רחוק גילינו את מערת המלח הגדולה ביותר בעולם שנמצאת בהר סדום. גילינו שרידים מעניינים מתקופת מרד בר כוכבא
במערות באזור עין גדי, שרידים שכוללים תעודות פפירוס, מטמונים של מטבעות ועוד.
מציאות האוצרות זה דבר שקיים כל הזמן. בהחלט מרתק להסתובב במערות, מגלים דברים. הרבה פעמים מגיעים למקום שרגל אדם לא דרכה בו מעולם. מבחינה זאת, זה דומה למה שעשה ניל ארמסטרונג כי קשה למצוא מקומות כאלה היום בעולם.
|
|
מדוע בחרת דווקא בתחום זה?
עוד מילדות התחלתי להתעניין בסקר ומיפוי של מערות. את העיסוק הממשי במחקר התחלתי יותר מאוחר, באמצע או לקראת סוף שנות העשרים לחיי בערך.
בראש ובראשונה הניע אותי העניין בתחום, אבל יש גם עוד מוטיבציות: המערות זה עולם מאוד רגיש, מאוד פגיע, אחד הדברים שאני מעוניין לנסות לעשות זה לשמר את המערות מפני פגיעה. מעבר לכך, מערות זה אחד מתחומי המחקר אולי הבודדים שמספקים ממש פעילות ספורטיבית, מפעילים במערה את כל חלקי הגוף, זוחלים, מטפסים ממש פעילות ספורטיבית בריאה. |
|
אילו תכונות אופי נדרשות לחוקר בתחומך?
בשביל התחום שלי, קודם כל צריך להיות קצת משוגע, או משוגע לדבר. אנחנו עושים דברים שלפעמים יהיו שיגידו ש"זה לא בשבילם", כמו למשל לזחול בתוך מחילה קטנה וחשוכה, בוצית או מלאה אבק, עם לחות של 100 אחוז, מזיעים בכל הגוף, זוחלים על גבי בעלי חיים שונים, זוחלים יחד איתם, נתקלים בהם או בגללים שלהם, יורדים לתוך תהומות קשורים בחבלים – כלומר מי שלא קצת משוגע לדברים האלה אין לו מה להתעסק בתחום הספציפי הזה של המחקר.
תכונות אחרות, הן אולי פחות חשובות, אך יש לציין שכן צריך סובלנות והתעמקות במידה מסוימת, כי מדען שרוצה לחקור ולגלות דברים חדשים, צריך גם לפרסם אותם בסופו של דבר וכל זה דורש עבודה דקדקנית והתמדה וסבלנות. וודאי שזה לא מתאים למי שאוהב רק לזחול ולטייל. בסופו של דבר, במערות יש כל כך הרבה תחומי התעסקות שכל אחד יכול למצוא מה שמתאים לתכונות האופי שלו. |
|
באיזה מבין מחקריך אתה גאה ביותר?
הנושא של חקר מערות המלח הוא תחום מיוחד שאני גאה בו, מאחר וזהו פיתוח עצמאי שלנו שלא היה מוכר. כשהתחלתי להתעסק בנושא הזה לפני למעלה מ-20 שנה, אחד הספרים המרכזיים שהשתמשנו בו פשוט אמר שאין דבר כזה מערות מלח.
התברר לנו שישנן מערות כאלו, מאוד מפותחות בעלות תופעות מרתקות כגון: נטיפי מלח, בעלי חיים, ארובות, אולמות, ועוד. היום אנחנו עוסקים במספר דברים חדשים שאינם פחות מרתקים – כמו מערת איילון שגילה אותה ישראל נאמן, סטודנט שלי, אשר מכילה תופעות מדהימות שלא הכרנו אותם בשום מקום בארץ וכן בקושי מוכרות בעולם.
המערכת במערה ניזונה מאנרגיה שאינה אנרגיית שמש בכלל, בניגוד מכריע לכל מה שחי על כדור הארץ. היצורים חיים בחושך מוחלט וניזונים מתהליכים כימיים בתוך המערה, ויש שרשרת מזון שלמה בתוך המערה. אחד חי מהשני, היצורים בה הם עיוורים וחסרי צבע וצריכים למצוא את מזונם ואת בני זוגם בעזרת חוש המישוש בעיקר.
אנחנו רוצים גם לחקור אותם וגם לשמר אותם. אנחנו משתדלים לחקור את התופעות בתוך בית הגידול, בתוך המערה עצמה עם מינימום של הפרעה. מטרתנו היא, בין השאר, למצוא מה התנאים שבהם האקו-סיסטמה הזו יכולה לשרוד בצורה הטובה ביותר וכן למנוע מבני אדם להפריע לדרך המחייה שלהם. |
|
| |
גיאולוגיה (מלטינית: תורת האדמה). תחום ידע הנכלל בקטיגוריית מדעי כדור הארץ. הגיאולוגיה עוסקת בחקר מבנה כדור הארץ.
לערך המלא
|
|
איזה הישג מחקרי יחשב עבורך כפסגת שאיפותיך המדעיות?
בתחום הזה יותר קשה לצפות מה הולכים לגלות, ניתן לומר שאנחנו כל הזמן מצפים לבלתי צפוי. אין ספק שלגלות דברים שמקדמים אותנו כגון: הבנת שינויי האקלים שהתרחשו ומתרחשים, גילוי השרידים של קדמונינו בארץ, כמו שרידי המורדים של מרד בר כוכבא, לגלות עולמות תת קרקעיים אטרקטיביים מדהימים מבחינה חזותית ובאופן כללי לחדש בתחומים מחקריים שטרם נחקרו ונבדקו - זהו תחום מושך ומרתק.
כפי שצוין, נושא מערות המלח אצלנו זה נושא מרכזי שאנו קידמנו מאוד גם באופן יחסי למחקר העולמי. ניתן לומר שאם נקדם באופן משמעותי איזשהו תחום כמו שעשינו בתחום של מערות המלח – אנחנו בהחלט נהיה מרוצים מזה. |
|
|
| | | עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים במסגרת התוכנית ללימודי הסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים.
תחנות חיים: יליד 1953 - תואר ראשון בהנדסה בטכניון בחיפה - דוקטורט בגיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים - כיום עוסק במחקר בנושא גיאולוגיה של מערות במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים
|
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
שערי נושא |
|
|
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
| | | | |
|
|