שתף קטע נבחר

המוהל מתרשל בברית - האם עליו לשלם?

הכנסת אמנם לא הכלילה את המילה בתחום העיסוק הרפואי בפקודת הרופאים, אולם בפועל מדובר בפעולה שמצריכה מיומנות מקצועית. לעתים התהליך משתבש ומגיע לתביעת פיצויים – מה פוסק בית המשפט?

ברית המילה נחשבת בקרב היהודים והמוסלמים כאחת ממצוות הדת החשובות ביותר. יש שניסו לטעון כי ביצוע המילה פוגע בכבוד האדם, אך בתי המשפט בישראל דחו את הטענה.

 

אין מחלוקת כי המילה מצריכה מיומנות רפואית וכרוכה בסיכונים לרך הנולד. למרות זאת, בהיותה מצווה דתית, נמנעה הכנסת מלכלול את המילה בתחום ה"עיסוק ברפואה" בפקודת הרופאים. בכך נתנה הכשר גם למי שאינם רופאים לבצע מילה.

 

במהלך השנים, נדונו בבתי המשפט סיבוכים של מילות שבוצעו ברשלנות – חבישות הדוקות מידי שגרמו לנמק, חיתוכים עמוקים מידי שהביאו לאובדן חלקי של איבר המין, חיתוכים חלקיים מידי, הידבקויות ועוד. בתי המשפט לא היססו, למרות החשש מפני תגובות אנשי הדת, לחייב את המוהלים בפיצויים ואף להרשיע בפלילים.

 

בתי המשפט קבעו כי למרות שמדובר במצווה דתית, עליה להתבצע בדרך נאותה ובידי מוהל מיומן. אחד מסיבוכי המילה נדון בימים אלה בבית משפט השלום בירושלים. בהיותו בן 8 ימים, עבר א' ברית מילה אצל המוהל אלחנן אוחנה. כשבוע לאחר הברית שמה האם לב כי התינוק מטיל שתן בשני זרמים.

 

האם הבהילה אותו לבית החולים הדסה עין כרם. הרופאים הבחינו בעקמת של הפין ובחור שתן נוסף (בלשון הרופאים פיסטולה שופכתית). התינוק סבל מזיהומים, אושפז פעמים רבות ומגיל שנה עבר מספר ניתוחים בניסיון להביא לשיפור במצב הפין. אמו של התינוק הגישה בשמו תביעת רשלנות נגד המוהל אוחנה. האב לא הצטרף לתביעה. המוהל היה חבר שלו.

 

דרושה מיומנות חבישה

השופט גד ארנברג מנתח את הפסיקה הקיימת ומוצא כי אמנם לא דורשים ממוהל לנהוג ברמת מיומנות הנדרשת מרופא, אך בהחלט מוטלת עליו אחריות אם הוא חורג מרמת מיומנות סבירה. למשל, מצפים ממוהל כי ידע שחבישה לוחצת לאחר המילה, מעמידה את התינוק בסכנה. היא עלולה לגרום לחסימת כלי דם באיבר הנימול ולנמק.

 

הדת היהודית מצווה למול כל בן זכר בהיותו בן שמונה ימים. אולם לעיתים יש לדחות את המילה מסיבות הקשורות למצבו הגופני של התינוק. על המוהל לוודא כי איבר המין הזכרי הוא תקין וכי בריאות היילוד תקינה. אם ישנה חריגה באחד מאלו, ייתכן כי היילוד אינו כשיר לביצוע המילה ועל המוהל להיוועץ ברופא לגבי קביעת המועד לביצועה.

 

האם במקרה זה התרשל המוהל אוחנה, מקשה השופט. מתוך חוות דעת הרופא המומחה שמינה השופט, פרופ' פרקש וכן מקלטת הברית, השופט לומד כי א' סבל מעקמת הפין, קודם לברית המילה. מדובר במום מולד.

 

האם הבחנת כי התינוק סובל מעקמת, שאל השופט את המוהל. בוודאי, השיב המוהל. "עקמת כזו חריפה לא מצויה וזו הפעם הראשונה שעשיתי ברית בעקמת כזו". האם פנית להתייעץ עם רופא אורולוג, הקשה השופט. "אני סומך על ההורים שילכו לרופא שיבדוק אותו, אם אפשר לבצע ברית", השיב המוהל. "אם הרופא היה אומר לא לבצע את הברית לא הייתי מבצע, אני לא נכנס לסיכונים".

 

אורולוג היה מעורב?

האם ביקשת מההורים אישור מהרופא, המשיך השופט בשאלותיו. "ההורים מסרו לי את המלצת הרופא להשאיר מעט עור וכך נהגתי", השיב אוחנה. "סמכתי על מה שההורים אמרו לי, על אמינותם ועל רצונם בשמירת בריאות הילד. לכן לא דרשתי אישור מהרופא".

 

אמו של הילד העידה כי מעולם לא הופנתה על ידי המוהל לאורולוג. האב העיד כי דווקא הם התייעצו עם אורולוג, אך לא זכר את שמו. השופט ארנברג לא האמין למוהל למרות עדות האב שתמך בו. "לא אוכל לתת משקל לעדות האב. יש לקחת בחשבון כי האב הוא חבר של המוהל".

 

אוחנה, קבע השופט, היה צריך להקפיד, במיוחד לאור העקמת הקשה בה הודה כי הבחין, לקבל אישור בכתב של רופא מומחה, או להיוועץ בעצמו עם הרופא. משלא עשה כן, התרשל בביצוע המילה ועליו לשאת בנזקיו של התינוק.

 

מחוות דעתו של המומחה פרופ' פרקש השופט לומד כי הפיסטולה ("החור הנוסף בפין"), נוצרה כתוצאה מהרשלנות בביצוע המילה על ידי אוחנה. בכך חרג מרמת מיומנות סבירה בביצוע המילה.

 

יחד עם זאת, ממשיך השופט לדון בנזקיו של התינוק, הניתוחים המוצלחים שהתינוק עבר, תיקנו את הנזק ולא נותרה כל נכות רפואית צמיתה. לכן יש לפצות את א' רק עבור הכאב והסבל שאין ספק כי היו מנת חלקו לאור הניתוחים והאשפוזים אותם עבר.

 

בסופו של יום, השופט חייב את אוחנה לשלם לא' סכום של 50 אלף שקל עבור כאב וסבל ועוד 15 אלף שקל עבור ההוצאות שנגרמו להורים בגין אובדן ימי עבודה, הוצאות נסיעה ורפואיות ועזרת הזולת וכן בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד 20% מסכום הפיצויים.


פורסם לראשונה 04/12/2010 21:40

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ברית מילה (ארכיון)
צילום: לע"מ
מומלצים