שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock, AP, רויטרס

לא חוגג ביום ירושלים

לא ירחק היום שמסך הצביעות ייקרע וירושלים תעמוד בפני ברירה להיות בירה נורמלית או שלוחה של בני ברק. לצערי, ראש העיר נכנע לחרדים והכיוון ברור

שאלה: היכן נמצאת שכונת ג'בל מוכבר? בירושלים המאוחדת. עוד שאלה. באיזו ליגה משחקת קבוצת הכדורגל של ג'אבל מוכאבר? בליגת הכדורגל הפלסטינית. לא בליגה הישראלית.

 

אם תרצו, זו התשובה המלאה להררי המילים העוטפות את המותג ירושלים המאוחדת שמנהיגי הימין וחסידיהם השוטים ממלאים בעת הזאת של השנה את האוויר. ירושלים המאוחדת היא שלנו, לא ניסוג ממנה, נבנה בה, ובעיקר נמות בה. המון מילים ריקות מתוכן.

 

עוד יום ירושלים יוצא לדרך וחגיגות מטעם ישטפו את העיר. אני לא חוגג את יום ירושלים, כי הוא מזכיר לי כמה וכמה דברים רעים. אני לא חוגג את כיבוש חלקה המזרחי של העיר, שהפך את העיר סמל לסכסוך ולאטימות במקום סמל לשלום ולצדק. 

 

אני לא חוגג את היום הזה, כי זה היום שבו ראשי המדינה מנצלים כל במה ציבורית למפגן של שמאלץ, בורות ושקרים. הם מדברים על ירושלים המאוחדת, כאילו שאי פעם בהיסטוריה היהודית מישהו חלם על עיסאוויה או על ראס אל עמוד. הם מדברים על ירושלים המאוחדת, ובפועל העיר מחולקת. לשליש מאוכלוסיית העיר (הפלסטינים) אין כמעט מעמד והם לא יכולים אפילו לחלום על שירותים בסיסיים כמו מים, ביוב או חינוך. ככה זה בירושלים מאוחדת.

   

אני לא חוגג את יום ירושלים, כי העיר הפכה למחוז חפצם של לאומנים חשוכים ולמקום שבו הסיסמה גוברת על הכל. פלסטיני לא יוכל להתגורר בחלקים המערבים של העיר, אך בעידודה של העיריה והממשלה נשלחים קנאים לתקוע טריז בלב השכונות ערביות, לעורר מדנים ולנסות ולמנוע כל פתרון פוליטי אפשרי.

  

ראש העיר מתקפל

אני לא חוגג את יום ירושלים, כי בעיר הזו יש ראש עיר הנכנע למנהיגות החרדית ומודיע שבירושלים לא יוכל להיפתח מוסד תרבות בשבת. ראש העיר הנוכחי, כמו קודמו, לא מסוגל ולא רוצה, ואולי גם לא מבין מה פירוש חיים משותפים של שתי קהילות מקוטבות, חילונים וחרדים. כך למשל הוא נכנע למנהיגות החרדית והדתית ומסיר את סמל העיר מפסטיבל האופרה, שכן מקצת המופעים ייערכו בכנסיות. יהודי לא שולח יהודי לכנסיה אומרים החרדים, וראש העיר מתקפל.

 

אני לא חוגג את יום ירושלים כי היא מנוהלת על-ידי ראש העיר המדבר על יצירת מקורות פרנסה ומניעת נטישת הצעירים המוכשרים, אך אחד בפיו ואחד בהחלטותיו. הארנונה גבוהה מבערים אחרות ורמת השירות נמוכה בהרבה. איך זה קורה? פשוט מאוד: ציבור גדול לא ממש מתאמץ לשלם את הארנונה, והעיריה לא ממש מתאמצת לגבות אותה, אך אותו ציבור חרדי מקבל שירותים ובשפע.

 

צריך להיות תמים או טיפש לחשוב שרק בעיות הדיור והפרנסה ימשכו צעירים מוכשרים לעיר. הם ירצו שירותים ברמה גבוהה ולא יקבלו, הם ירצו עיר תוססת כל השבוע ולא יקבלו. הם ירצו רמת חינוך גבוהה, אך תקציבי החינוך הולכים לאן שהולכים, כי ראש העיר מפחד מהחרדים.

 

ירושלים היא העיר היפה ביותר בארץ, העיר הכי מדהימה, אך המנוהלת בצורה הכי שלומיאלית. זו העיר הכי פוליטית בארץ, היא מרכז לחלומות ולחולמים אך גם העיר המנותבת לעבר קיר ההתרסקות. לא ירחק היום שמסך הצביעות הקרוי ירושלים המאוחדת ייקרע והעיר תעמוד בפני ברירה להיות בירה נורמלית או שלוחה של בני ברק. לצערי, הכיוון הוא בני ברק.

 

שמעון ביגלמן, עיתונאי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ומה עם ההבטחות? ניר ברקת
צילום: נועם מושקוביץ
בליגה הפלסטינית. ג'בל מוכבר
צילום: AP
מומלצים