|
איזו סכנה רואה פרופ' סופר בכוחה המתעצם של "מדינת תל-אביב"? מה דעתו על הקשר בין דמגורפיה למים? |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחום המחקרים המרכזי שלי הינו המזרח התיכון וישראל במוקדו ובתוך תחום זה יש לי עניין מיוחד בנושאי מים ודמוגרפיה. מחקרי נערכים על ידי קריאת חומר רב שנכתב בתחומי העניין שלי, סיורי שטח רבים מאד, איסוף נתונים ועיבודם. |
|
מתי החלטת לעסוק במחקר? ומה הניע אותך לבחור בתחום זה?
נושאי המזה"ת מעסיקים אותי מיום שעמדתי על דעתי! בשנות השישים הקימה מדינת ישראל את מפעל המוביל הארצי והיתה נתונה במלחמות מים בצפון. גם בארצות השכנות הוקמו אז מפעלי מים: במצרים החלו בהקמת סכר אסואן, בתורכיה התחילו במפעל המים על הפרת. אוכלוסיית כל שכנותינו גדלה במהירות וגרמה לשיבוש תכניות הפיתוח. זה היה הרקע לבחירה שלי בנושאי מים ודמוגרפיה - שני נושאים ה"הולכים יחד" עד עצם היום הזה.
התהליכים שראיתי את תחילתם בשנת 1964 הולכים, לדאבוני, ומתעצמים: האוכלוסייה גדלה במהירות, המים אוזלים ופוחתים, המזרח התיכון במצב של טירוף מזה עשרות בשנים ולא נראה שהוא נרגע ולכן הנושאים הידרופוליטיקה וגיאודמוגרפיה אינם יורדים גם מסדר יומי! |
|
האם יש מדען מפורסם אשר מהווה עבורך מודל חיקוי?
הדמות שעולה בדעתי אינה המודל שלי לחיקוי ובוודאי תיראה מוזרה לקוראים. הייתי סקרן מאד לגבי עבודותיו של הפרופ' הגנרל הגרמני קרל האוסהופר, אשר שימשו מקור השראה למנהיגות הנאצית, כולל היטלר. פרופ' האוסהופר דיבר על המושגים 'מרחב מחיה' ("לבנסראום") וגיאוגרפיה-פוליטית ("גיאופוליטיק"). מתוך רעיונותיו הגיע למסקנה כי גרמניה צריכה לכבוש את מזרח-אירופה כדי שזו תשמש מקור המזון של גרמניה. רציתי לדעת מה כתב, מה חשב, כיצד השפיע, היכן צדק (אם צדק) והיכן פשע. הוא פשע רבות והביא לאסונות על העולם כולו, על עמנו וגם על גרמניה. אני למדתי כי "תפסת מרובה לא תפסת" ואני נמנה על הקוראים לסגת משטחים לא לנו שאוכלוסייתם אינה יהודית.
המודל לחיקוי שלי היה מורי הנערץ פרופ' יהודה קרמון מהאוניברסיטה העברית. גישתו של פרופ' קרמון הייתה מיוחדת בכך שראה הכרח, הן במחקר והן בהוראה, לשלב את הגיאוגרפיה עם ההיסטוריה ואת הגיאוגרפיה הפיסית עם הגיאוגרפיה האנושית. תפיסה זו מלווה אותי עד היום ובסקירה לאחור של 50 שנות מחקר והוראה אני עדיין מחזיק בתפיסה זו ומייחס לה גם את הצלחותי. |
|
|  |
המלחמה על מקורות המים. כינוי לסדרה הולכת ומסלימה של תקריות בגבול ישראל-סוריה בשנים 1964 - 1967.
לערך המלא
|
|
במה עוסק המחקר הנוכחי שלך?
אני ממשיך לעסוק בעיקר בנושאים גיאודמוגרפיים. האחרון בהם עוסק ב "מדינת תל-אביב – איום על מדינת ישראל". זה יישמע מוזר לקוראים אבל בפרסום בשם זה אני מצביע על כך שכוחה של תל-אביב רב מדי וכי חלק ניכר מאד מהנוער הישראלי זורם לעיר זו מכל קצווי ישראל ו"מייבש" את השוליים שחיוניותם היא תנאי לקיומה של מדינת ישראל המתקיימת במרחב עויין (ובכך אין היא דומה לצרפת, למשל, שלא תיפגע גם אם מרבית תושביה יעברו לפריז). אני עוסק גם הרבה ביחסים הדמוגרפיים שבין יהודים ערבים בארץ ישראל ומשמעויותיהם. |
|
באיזה ממחקריך אתה גאה במיוחד ?
בשותפות עם חברים פרסמתי את הספרים הגדולים - "אטלס חיפה והכרמל", ו"ארצות הגליל (2 כרכים), אשר זכו להצלחה כבירה ולפרסים.
ספרי "גיאוגרפיה של המזה"ת" אשר יצא לאור ב- 1980 נמצא כיום בשוק במהדורה רביעית. יותר מרבע מיליון תלמידי ישראל למדו ולומדים בו והוא עדיין מבוקש ונלמד! ספרי "נהרות של אש" היה להיט במשך שנים ומהדורה חדשה בשם "המאבק על המים במזרח התיכון" יצאה לאור בשנת 2006.
הרצאות ופרסומים שלי הביאו לרעיון מפעל המצפים, לאימוץ רעיון גדר ההפרדה ולהעלאת הסוגיה הדמוגרפית לסדר היום הלאומי. רעיונות שלי שימשו בסיס למספר פעולות ו"תורות לחימה" במערכות הביטחון. מחקרי על התהליכים המתרחשים סביב גבולות ישראל הביאו להכרה בצורך הבהול באיטום הגבולות בינינו לבין שכנינו מדרום וממזרח. מחקרי בנושא הבדווים עלו לסדר היום ואני מקווה כי הם יתרמו לטיפול הומאני וגם רציני בנושאים בדווים. החזרתי לסדר היום הלאומי את הצורך הדחוף בחידוש אגרסיבי של מדיניות פיזור האוכלוסייה כתשובה להתעצמות המוגזמת של תל-אביב ולשמחתי הרבה נתקבלו לאחרונה החלטות ממשלתיות חשובות בעניין זה.
אני גאה על כך שביום 29.7.08 קבלתי תעודת הוקרה מצה"ל על "תרומה ייחודית ורבת שנים למכללה לבטחון לאומי" בנוכחות ראש הממשלה, הרמטכ"ל, ומפקד המכללות ותשואות מכל חניכי המכללה והמפקדים הבכירים של מערכות הביטחון. |
|
אילו תכונות אופי נדרשות לדעתך לחוקר/ת ומדענ/ית?
החוקר נדרש לסקרנות אין קץ, לסבלנות אין קץ, להתמדה ולתחושת שליחות במעשיו. עבודה מדעית נמשכת 24 שעות ביממה במשך חודשים ולעתים שנים. ונושאי המחקר מלווים את החוקר לאורך היממה - תוך רחיצת הכלים, טיפול בילדים ונכדים, בלילות ובנופש, כל הזמן!
|
|
איך מגיעים להיות חוקר בתחום?
קודם כל, לימודים גבוהים. מוסדות הלימוד האקדמיים מעניקים את הצד התיאורטי והראייה הרחבה של הנושא וכן הרגלי עבודה מדעיים. גם למקרה יש יד בהכוונת החוקר לתחום מסויים. במקרה שלי הקשר עם צה"ל קבע, במידה רבה, את דרכי האקדמית. ה"פינג-פונג" בין האקדמיה לבין צה"ל נתן לי רעיונות ונושאי מחקר ייחודיים. חשיבות רבה מאד יש לאינטואיציה. האינטואיציה שלי הביאה אותי לעסוק בנושאים העתידים לעמוד בראש סדר היום הלאומי כ-10-15 שנים לפני שהם עלו על הפרק בפועל. כך חזיתי את התהליכים העתידיים בגליל, בקו התפר בשרון, בדרום הבדווי, סביב גבולות ישראל ובסוגית העיור במרחב סביבנו . האינטואיציה היא שהביאה אותי לחבר בין סוגיות מים במזרח התיכון (מצוקות מים, סכר אסואן, מפעלי מים נוספים) לבין ביטחונה הלאומי של ישראל.
האינטואיציה גורמת לי לחשוש מאד לגבי עתידה של ישראל באיזור המטורף של המזרח התיכון ודוחפת אותי למעורבות גדולה בקביעת המדיניות הנכונה. בשל אותה אינטואיציה שהזכרתי גינו אותי רבים בעבר בטענה שתחזיותי לגבי תהליכים שונים הינן מופרכות או מוגזמות. רבים מהם חזרו אלי לאחר שנים בהתנצלות: "איך ראית את הנולד!". |
|
| הכיתה האינטראקטיבית |
 |
| |
|
|
|
|
| | | פרופ' אמריטוס בחוג לגיאוגרפיה של אוניברסיטת חיפה. מאז פרישתו, ממשיך להנחות דוקטורנטים וללמד את תלמידי מערכת הבטחון. מאז שנת 1999 מכהן כראש קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה ומאז 2007 ממלא גם את תפקיד ראש המרכז למחקר במכללה לבטחון לאומי.
תחנות חיים: נולד בראשל"צ בשנת 1935 וחי בעיר זו עד גיל 25. שיחק בנבחרת הכדור-יד של העיר וב-1953 השתתף עם נבחרת הכדור-יד של ישראל ב"מכביה" ה-3. שירת בנח"ל בקיבוץ תל קציר, בתקופת פעולות התגמול ומבצע קדש. בעל תואר ב.א., מ.א. ודוקטורט בגיאוגרפיה מהאונ' העברית בירושלים. ב-1964 עבר לחיפה והשתתף בהקמת החוג לגיאוגרפיה באונ' חיפה, שהוקמה בתקופה זו.
מאז שנת 1970 מקיים קשר הדוק עם צה"ל – בתחילה כמרצה במכללה לפיקוד ומטה ומשנת 1978 (ועד להווה) – במכללה לבטחון לאומי. נוסף על כך גם בקורסים הבכירים של מערכת הבטחון. הקשר עם צה"ל מתבטא בהרצאות, בסיורים וביעוץ בנושאים כגון, המזרח תיכון, תורכיה, מים, דמוגרפיה, התיישבות, הגליל, קווי תפר ובדווים (בדרום ישראל). ייעץ, בעל פה ובניירות עמדה, לאנשי מימסד שונים, כולל לכל ראשי הממשלה מאז יצחק שמיר. פרסומיו כוללים כ-25 ספרים ומונוגרפיות וכן כ-200 מאמרים |
|
| | עוד שאלות מחקר | | |
|
| שערי נושא |
 |
| |
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
| | | | |
|
|
