השאדוף הוא מנגנון שאיבת מים קדום ופשוט ביותר. מקורו של השאדוף במצרים העתיקה (2000 לפנה"ס). נניח שאנחנו רוצים לשאוב מים מנחל הנמצא קרוב אלינו ואנחנו רוצים שמימיו יגיעו לחצר שלנו - נבנה תעלת מים שתוליך את המים מסמוך לנחל ועד הבית. אבל אם הבית נמצא גבוה יותר מהנחל, המים לא יכולים לעלות בתעלה ולכן יש לבנות מתקן כלשהו שיעלה את המים מהנחל עד תחילת התעלה. במקרה זה דלי כמו בבאר לא יתאים ויש צורך במתקן אחר - מתקן שכזה הוא השאדוף.
השאדוף מופעל כך: בשלב הראשון מושכים את החבל וכך מורידים את הדלי אל תוך המים. הדלי מתמלא, ואז נותנים למשקולת להרים את הדלי. כעת בזכות גמישות המתקן לסיבוב (כיוון שהמוט תלוי רק על חבל) ניתן להביא את הדלי אל מעל לתעלת המים ואז לשפוך את המים אליה.
ההבדל בין הרמת הדלי באמצעות השאדוף לבין הרמתו באופן ידני, הוא כי במקום להשקיע את הכוח בהרמת הדלי (משיכה כלפי מעלה), מושקע הכוח בעת הורדת הדלי (הכוח מושקע כנגד משקלה של המשקולת) - משיכה כלפי מטה קלה יותר ממשיכה כלפי מעלה. בנוסף כאשר מלא הדלי במים, הנעתו (תוך שמירה על הגובה), פשוטה בהרבה מאשר נשיאה ידנית של הדליים.
יתרונו של השאדוף דומה ליתרונה של גלגלת - לכאורה, זו אינה מורידה בכוח שיש להפעיל אלא רק משנה את כיוונו במידה רבה. גם השאדוף הוא כלי מעין זה בו נחסך לשואב המים הצורך להתכופף ולהרים. נראה כי מבחינה פיזיולוגית נוח יותר למשוך חבל כלפי מטה מאשר להרים דלי כלפי מעלה (בשל היכולת לנצל את משקל הגוף), עם זאת חשוב להדגיש כי מבחינה פיזיקלית אין כאן עקרון של מנוף (הארכת הדרך על חשבון שימוש בכוח קטן יותר).
