|
מה הוא מקומו של האי סדר ביקום? מדוע חשוב להבינו? פרופ' קוה עושה סדר בכאוס
|
|
תחנות חיים:
ב- 1971 זכה פרופ' קוה לתשומת לב עולמית הודות לתזת הדוקטורט שלו אשר הפריכה את "חוק בלוך". החוק נוסח ב- 1928 ע"י חתן פרס נובל פליקס בלוך, בתחום המוליכות החשמלית של מתכות. ב- 1979 פיתח (בשיתוף חתן פרס נובל סר נוויל מוט ממעבדת קוונדיש שבאוניברסיטת קמברידג') גישה חדשה להפיכת מבדדים למתכות, ועליה קיבל פרס מיוחד מהאגודה המלכותית למדע באנגליה. בשלהי שנות ה-80 פיתח תחום חדש בפיסיקה הקשור ללוקליזציה של אור ו"זיכרון" אור. ב- 1986 קיבל את "פרס לנדאו למחקר" על מחקרו בנושא מערכות לא מסודרות. עומד בראש שני מרכזי מחקר בבר אילן: מרכז רזניק לטכנולוגיה מתקדמת ומרכז מינרבה לחקר מערכות לא מסודרות. פירסם למעלה מ-250 מאמרים מדעיים.
|
|
מתי החלטת להקדיש את חייך למדע?
מילדות, התכונה המרכזית שלי סקרנות לדעת וללמוד. עמדו בפני שתי אפשרויות – לפנות למסלול התורני ולהכשיר עצמי להיות רב או לממש את אהבתי השנייה – המדע, ולפנות ללימודים אוניברסיטאיים בתחומי פיסיקה ומתמטיקה. נועצתי באבי. אבי ז"ל אמר לי: אם תמצא טעות אצל הרמב"ם או מישהו אחר מגדולי התורה – נצטרך לברוח מן העיר. אם תמצא טעות אצל מדען דגול – תזכה לתהילת עולם. בחרתי במדע ואמנם בעבודת הדוקטורט חשפתי טעות ב"חוק בלוך".
|
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
מוליכים והשפעת האי-סדר והממדיות עליהם. ובשפה פשוטה יותר - מחקריי עוסקים בניסיון להבין את הכאוס, להראות שיש דברים מרתקים בבלגן. רוב המערכות בעולם, מהקטנות ביותר ועד המערכות הגלקטיות, הן לא מסודרות. אפילו המוח האנושי, שאין אף מכונה בעולם המשתווה למורכבותו, אינו מערכת מסודרת. האי-סדר הוא חלק חשוב מהחיים וניתן לראות בו יופי ולא מיטרד. לא פלא שהתנ"ך בפרקו השני מכריז שמיד בבריאה אלוהים מכניס את האי-סדר והכאוס לתוך היקום "והארץ היתה תוהו ובוהו".
האתגר הוא להבין את התוהו ובוהו שיש בו חוקיות מרתקת משלו. דורות ברחו המדענים מהאי-סדר – אולי בגלל החינוך השמרני של ההורים, ורק בעשורים האחרונים ראו בו מנוף לשיפור החיים. מה שנחשב עד לפני שנים לא רבות לנושא מוקצה מחמת מיאוס הפך לנושא מרכזי במדע הפיסיקה ובמחקר הפיסיקלי.
|
|
מה המשמעות הפרקטית שיכולה להיות לחקר האי-סדר?
ניקח למשל דוגמא מתחום הטכנולוגיה הצבאית – טיל משוגר לעבר מדינת ישראל, נקלט על ידי רדאר ומספיקים ליירט אותו לפני שהוא מגיע ליעדו. אבל מה קורה אם הטיל משוגר ביום מעונן, והעננות הכבדה אינה מאפשרת לרדאר לזהות את הטיל בזמן? העננות היא בעצם מצב של אי-סדר הגורם לעיוות או לאובדן של אינפורמציה. פענוח אי-הסדר הזה מסייע לייצר מכשור שמשחזר את האינפורמציה ומאפשר להתחקות אחר מסלולו של הטיל, גם כשהוא נמצא בתוך העננים וכך ליירט אותו בזמן.
כמובן שהמשמעויות הפרקטיות אינן מצטמצמות רק לתחום הצבאי. ניקח דוגמא אחרת מתחום הרפואה – למשל אדם הסובל מנגעים בעור שמפוזרים בגוף בכל מיני צורות. הנגע הוא כשלעצמו תופעה של אי-סדר. אם נקרין עליו אור, ונבדוק את הקרינה המוחזרת ממנו – נוכל לפתח מכשירים דיאגנוסטיים (אבחוניים) שיסבירו את המצב ויאפשרו למצוא דרכים לטיפול בו.
|
|
| |
כאוס, ענף במתמטיקה העוסק בחקר התנהגותן של מערכות אי-ליניאריות. את המשוואות האי-ליניאריות קשה יותר לפתור פתרון כללי...
לערך המלא
|
|
במה מתמקד המחקר הנוכחי שלך?
אני עוסק בהבנת הולכת זרם במערכות זעירות ודו-ממדיות, תופעות קוונטיות והשפעת האינטראקציות בין האלקטרונים על תופעות אלו. בשל תפקידי כנשיא האוניברסיטה רק חלק קטן מזמני מוקדש לעולם המחקר המדעי, אבל מדי שנה אני נוסע לאוניברסיטת קיימברידג' ושם מתחבר מחדש לאותה סקרנות אנושית ששותפים לה כל כך הרבה חוקרים ומדענים.
הבסיס של המחקר זה בעצם להיות מרותק לרעיון מסוים שעליו מנסים לבנות היפותזות מסוימות ולבדוק אותן. זו התרגשות שנבנית בכל פעם מחדש, כשאתה חוקר דבר שלא מובן לך, לא מובן לחבריך, ואי אפשר פשוט להיכנס לספרייה ולמצוא את התשובה בעניינו. צריך לדגור על הרעיון עד שלבסוף אפשר למצוא לו פתרון.
|
|
האם יש מדען מפורסם אשר מהווה עבורך מודל חיקוי?
חתני פרס הנובל לפיסיקה פרופ' פליקס בלוך וסיר נוויל מוט, שניהם בעלי יושרה מדעית שהודו בטעות ופיתחו מדע מרתק לפני ואחרי הטעויות!
|
|
אם היית יכול להיות עד לכל ניסוי בהיסטוריה האנושית, באיזה ניסוי היית בוחר?
היו המון פריצות דרך בהיסטוריה האנושית שהן מרתקות. שנת הפלאות של איינשטיין (1905) ללא ספק היתה שנה מרתקת, אבל אני שמח להיות אחריה. גם תקופתו של ניוטון, מגדולי המדענים אי פעם, היתה מרתקת, אבל גם כאן אני שמח להיות אחריה. אני מרותק מהתקופה שבה אני חי.
המאה ה-20 הראתה שהמאה ה-19 טעתה בגדול בכל דבר שרק אפשר. במאה ה-19 שלטה התפיסה הדטרמיניסטית ומדענים הניחו שבהינתן מספיק ידע והבנה אפשר יהיה לצפות את העתיד, לחזותו במדויק. לא רק שהם הניחו שהעתיד משעמם כי הוא צפוי, הם גם חשבו שלעולם אין נקודת התחלה, שהעבר הוא אינסופי. באה המאה ה-20 והוכיחה שבניגוד לעולם הפוליטי, העולם המדעי אינו משוחד – כל התיאוריות של המאה ה-19 הופרכו ובמקומן באו תיאוריות חדשות. פותחה תיאוריית המפץ הגדול, לפיה ליקום כן יש נקודת התחלה, ונולדה תורת הקוונטים לפיה העולם הוא הסתברותי, הווה אומר – העתיד אינו משעמם כלל!
בניגוד מושלם למאה ה-19, הכניסה המאה ה-20 הרבה צניעות לעולם המדע ובעיקר לפיסיקה – ולראייה, איזה עוד תחום מחקר מדעי קורא לאחד העקרונות המרכזיים ביותר שלו "עיקרון אי הוודאות"?
|
|
כמי שהתלבט בין קריירה כרב או כמדען, איך אתה רואה את היחס בין דת למדע?
בעיניי אין סתירה בין מדע לדת. אלוהים הוא יישות אבסטרקטית, מופשטת, שאינה קשורה לעולם ה"יש" שאותו חוקר המדע. כפי שאמר אלברט איינשטיין
– "מדע ללא דת - צולע, ודת ללא מדע – עיוורת", וכפי שאמר הרמב"ם
900 שנים קודם לכן – "לא יושג אותו מדע אלוהי אלא לאחר מדעי הטבע". ידיעת מדעי הטבע זה חקר ה"יש"; אלוהים הוא אבסטרקט שנמצא מעל ה"יש". כדי לדעת מהו אלוהים עליך לדעת קודם מה הוא לא, וזה המדע.
|
|
|
| | | יליד 1943, טשקנט, רוסיה. עלה לישראל ב- 1950. רכש באוניברסיטת בר-אילן את שלושת תאריו האקדמים בפיסיקה. מכהן כנשיא אוניברסיטת בר-אילן מאז 1996. תחומי התמחותו: הפיסיקה של המצב המוצק, מערכות לא מסודרות, תיאוריות של כאוס בחומר ומזעורם של מכשירים אלקטרוניים
|
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
שערי נושא |
|
|
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
| | | | |
|
|