|
היכן ממוקמת מעבדתו של חוקר מדעי המדינה? מה הקשר בין ניבוי העתיד למחקר אקדמי? ד"ר אשר כהן מזמין אותנו להציץ אל עולם מדעי המדינה |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
בהקשר הרחב - השסע בין חילונים לדתיים בישראל ובתוכו כל סוגיית מגוון הזהויות היהודיות, בהקשר המוגדר יותר – החברה הציונית הדתית בישראל.
להלן כמה דוגמאות למאמרים שפירסמתי אודות החברה הדתית הלאומית: "הכיפה הסרוגה ומה שמאחוריה - ריבוי זהויות בציונות הדתית" - המאמר מתמקד בהבחנות בין קבוצות שונות מאוד זו מזו בציונות הדתית, "דת ופטריוטיות בין השלמה וניגוד - אתגרי הציונות הדתית" - מאמר המראה כיצד שלוש המחויבויות - ארץ, עם תורה - יוצרות אתגרים מורכבים לציונות הדתית, ו"הציונות הדתית בבחירות 2003" - ניתוח ההצבעה של ציונים דתיים ויחסיהם עם המפד"ל.
|
|
מה הוביל אותך לעסוק בתחום זה?
תמיד התעניינתי בחברה שממנה באתי - הציונות הדתית. הדוקטורט שלי היה על הציונות הדתית בימי הקמת המדינה ומאוחר יותר הרחבתי את ההתעניינות שלי לכל התפרים המורכבים שבין חילונים לדתיים, זהויות יהודיות בישראל וכיוצא באלה.
|
|
כיצד נראה "יום במעבדה" בחייו של חוקר בתחומך?
כחוקר, 'המעבדה' שלי היא כמעט כל מקום שבו אני מסתובב כיוון שבמשך השנים פיתחתי אוזניים ועיניים 'אנתרופולוגיות'. זה יכול להיות באתרי אינטרנט שונים ובשיח המתנהל בהם וזה יכול להיות בעיתון הרגיל שאני קורא. לכן, אסיפת הורים בבית הספר של ילדי הקטנים או התפילות בבית הכנסת הן לא רק מה שהן במובנן הרגיל, אלא גם 'תצפית משתתפת' שלי כחוקר המתעניין בזהויות יהודיות ובמפגשים בין זהויות יהודיות שונות.
|
|
כיצד מתרגמים את אותם "חומרים מהחיים" למושאי מחקר?
כאשר אני קורא בכמה וכמה ספרים שבבתי כנסת ציונים דתיים הפסיקו לומר את התפילה לשלום המדינה (ספי רכלבסקי, חמורו של משיח - לדוגמה) ואני נכנס לבית הכנסת וממשיכים לומר את התפילה כרגיל אז אני שואל את עצמי מאין נלקחו הנתונים? ואז אני בודק בבתי כנסת נוספים. ושואל חברים ממקומות שונים. ואז מתברר שמה שקורה בשניים וחצי בתי כנסת הופך להכללה גסה, גורפת וחסרת אחיזה במציאות.
כאשר לא מעט בתי כנסת הפועלים בשבתות סגורים באמצע השבוע, די ברור שלא מעט אנשים חורגים מהמחויבות הדתית להתפלל במניין למרות שבסקרים הם מדווחים על כך... יש הרבה דברים שהחיים בתוך חברה והכרת הניואנסים נותנת תובנות שאחר כך ניתן לבחון אותם בסקרים וכיוצא באלה.
מהעיתונות ניתן לראות מהו השיח המעניין ציבור מסוים - כמה אנשים מודעים לכך שאחד הנושאים הבוערים בשיח הציוני הדתי הפנימי הוא בעיית הרווקות והרווקים (שרק עכשיו מקבלת ביטוי בסדרה "סרוגים")? ואלו רק כמה דוגמאות.
|
|
|  |
החברה הישראלית: יחסי דתיים-חילוניים, מדינת ישראל הוקמה כמדינתו של העם היהודי ועיצבה את דמותה כמדינה בעלת זהות יהודית לצד ערכים דמוקרטיים...
לערך המלא
|
|
באיזה מבין הישגיך המחקריים אתה גאה במיוחד?
מספר שנים לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות כתבתי בקובץ מאמרים על פטריוטיזם בישראל מאמר על הציונות הדתית. כתבתי בו במפורש שבשעת מבחן של פינוי ישובים הציונות הדתית תעמוד במבחן הנאמנות לעם ולמדינה למרות המשבר הגדול. הניבוי הזה לא היה כל כך קשה למי שמבין רק מעט מה קורה בחברה הציונית הדתית.
הניבוי קשור למגוון עבודות שבהם ניסיתי להראות את הגיוון הרב של הציונות הדתית בניגוד לדימוי הנפוץ של חברה משיחית העוברת תהליכי הקצנה דתית, הקצנה פוליטית וכיוצא באלה. דימויים אלה הופצו בעיתונות לגווניה, בספרות עיון פובליציסטית ואף במחקרים. למרות זאת, מדובר בדימוי מוטעה לחלוטין, דבר שהוכח בהתנתקות.
|
|
כיצד משפיע המחקר האקדמי שלך על המציאות "החוץ-אקדמית", המשמשת לו כמושא מחקר?
דוגמה להשפעה אפשרית: בחודשים האחרונים אני מעורב גם בניסיונות להביא לאיחוד הציונות הדתית על גווניה השונים במסגרת פוליטית אחת. הטיעון המתמשך שלי בדבר ציונות דתית מגוונת המכילה קבוצות רבות באה לידי ביטוי בהכרה של רבים שיש לתת לגוונים הרבים ביטוי פוליטי.
|
|
איזו השפעה יש לכך שאתה עצמך משתייך לאותו מגזר חברתי המהווה עבורך מושא מחקר?
ההשפעה של השתייכותי היא מורכבת: יש בה יתרון גדול של מי שמגיע מבפנים ויכול להרגיש את הניואנסים שאינם מורגשים תמיד על ידי מי שמגיע מבחוץ, אני יכול להסיק מסקנות לא רק מטקסטים אלא גם ממנגינת הדוברים... החיסרון המתמיד הוא שתמיד קיים חשש שהשתייכותי הפנימית לאחת הקבוצות מטה את המחקר שלי לכיוונים מסוימים.
|
|
לו יכולת להיפגש לשיחת "אחד על אחד" עם כל אישיות מפורסמת בהיסטוריה האנושית, במי היית בוחר?
רבן יוחנן בן-זכאי
– הייתי מברר איתו לעומק את תהליכי ההכרה במציאות החדשה ההולכת ומתפתחת לקראת חורבן בית שני, ואת השאלה כיצד הוא קיבל את ההחלטה לעזוב את ירושלים ולעצב את המעבר למציאות חדשה לחלוטין, מעבר שהביא להישרדות העם היהודי לאחר החורבן.
|
|
| הכיתה האינטראקטיבית |
 |
| |
|
|
|
|
| | | נולד בבני ברק בשנת 1958. מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. באוניברסיטה זו רכש את שלושת תאריו במדעי המדינה. את מחקר הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת הרוורד.
|
|
| | עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|
