|
מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל וממצאים פרהיסטוריים? ד"ר צביקה גרינהוט מרשות העתיקות מסביר
|
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
אני עוסק בחפירות ובניתוח של אתרי יישוב מתקופות הברונזה והברזל, ושל אתרי קבורה מתקופת הברונזה התיכונה
בתוך ירושלים ובסביבתה. כל החפירות הללו הן חפירות הצלה - מושג שמשמעותו היא הצלת המידע הארכיאולוגי וההיסטורי הטמון באתרי העתיקות המצויים בסכנת הכחדה כתוצאה מפעולת פיתוח מודרנית.
באזור ירושלים נחפרים בשנים האחרונות אתרים רבים מן הסוג שתואר לעיל, ומטרת המחקר היא לנתח את תוצאות החפירות ולשלב אותן בהקשר היישובי הסביבתי, הקרוב והרחוק, במסגרת תקופות ההתיישבות השונות.
|
|
מתי החלטת לבחור בתחום זה ומה הניע אותך לכך?
עבודת הדוקטורט שלי עסקה בזיקה שבין המערך החברתי-כלכלי של ההתיישבות בתקופת הברזל (1200 - 586 לפנה"ס) לבין העיסוק בגידול, אחסון והפצה של דגנים. הגעתי לתחום מחקר זה כתוצאה מחפירת הצלה באתר של מוצא.
החפירה נעשתה בעקבות תכנית (שעד כה לא בוצעה) של מע"צ לבטל את סיבוב מוצא ולהקים במקומו תוואי חלופי, בעל עקומה הרבה פחות חריפה, מעל גבי אתר עתיקות שהסתבר שהוא בעל חשיבות מרובה למחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל.
בחפירה נחשף יישוב מתקופת הברזל ב' (1000 עד 586 לפנה"ס) שכלל בתוכו, בשלב האחרון לקיומו, סדרה של אסמים וממגורות ביחד עם מבני ציבור, ולימד שבמקום התקיים אתר איחסון ממלכתי ששירת את תושבי הבירה ירושלים. מתחת ליישוב זה התגלו גם שרידים פרהיסטוריים חשובים ביותר, אשר יפורסמו בנפרד על ידי החוקר שהיה אחראי לחפירתם. |
|
כיצד נראה "יום במעבדה" בחייו של חוקר בתחומך?
עבודתי היום יומית כוללת ניתוח של הממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בחפירותי ושל חלוקתם ושיוכם לשכבות. ממצאים אלה נחלקים לממצאים נייחים ולממצאים ניידים.
תחילה נערך ניתוח ותיאור השכבות השונות באתר ואחר כך, בהתבסס על תכניות ותמונות, תיאור השרידים האדריכליים השייכים לכל שכבה, ולבסוף, באמצעות עבודת ספרייה, השוואת הממצא לממצאים מאתרים אחרים. הממצא הנייד מטופל באופן דומה, אך לעיתים בליווי בדיקות מעבדה שונות.
|
|
מהן התכונות הנדרשות מארכיאולוג?
סקרנות וסבלנות רבים. טיבו של המחקר הארכיאולוגי הוא בכמות הממצאים הרבה ביותר, שיש לאספם, לקטלגם ולהפנות חלק מהם לחוקרים שונים מדיסצפלינות אחרות.
על הארכיאולוג לעסוק תחילה במה שמכונה "ארכיאולוגיה קטנה" שהיא הארכיאולוגיה המייגעת והמשעממת של יצירת טבלאות וספירה כמותית של הממצאים על פי הטיפוסים השונים, ורק לאחר מכן, יצירת הסינתיזה הכוללת, שבעקבותיה עולות תובנות מהותיות שלהן משמעות מחקרית חשובה.
|
|
מתוך מכלול עשייתך, האם יש תגלית מחקרית שאתה גאה בה במיוחד?
בכל חפירה שבה עסקתי ואשר איסוף הנתונים וניתוחם הביא למסקנות ולתובנות ביחס לאופיו, מהותו ותפקידו של האתר שנחפר, כמו גם מסקנות ביחס לאוכלוסייה שישבה בו, הביאו אותי התוצאות לשמחה ולסיפוק מקצועי.
|
|
לו ניתן היה לבחור, איזה פריט ארכיאולוגי היית רוצה למצוא?
כל ממצא הנושא על גבו שרידי כתב, ובמיוחד כתב מימי הבית הראשון. |
|
| | היסטוריה של ארץ ישראל (1), ההיסטוריה של ארץ ישראל, מהפרהיסטוריה ועד העלייה הראשונה.
בין הממצאים שנחשפו בא"י מהתקופות הפרהיסטוריות יש שרידי אדם מהקדומים בעולם. |
|
מתקופת האבן הקדומה נתגלו עשרות אתרים בעמק הירדן, במישור החוף ובמדבר יהודה, וכן שרידי אדם ניאנדרטלי, שוכן מערות. בתקופת האבן התיכונה התקיימה בארץ התרבות הנטופית שוכנת המערות, שבניה כבר עסקו בחקלאות
בתקופת האבן המאוחרת התהוו יישובים שהמבנה החברתי והכלכלי שלהם מפותח; ביריחו נחשפה אחת הערים הקדומות ביותר בעולם, בת כ-9,000 שנה. בתקופת הנחושת התפתחה התרבות הע'סולית, שממנה שרדו מתקני קבורה (גלוסקמות ודולמנים), מפעלי נחושת ועוד. אתרי יישוב נתגלו בסביבות באר שבע, בעמק הירדן ובמדבר יהודה. הע'סולים הגרו לארץ ממקום לא-ידוע, והתיישבו בעיקר בדרומה. בה בעת היגרו במהלך האלף ה-4 לפנה"ס עמים אחרים מצפון.
בתקופת הברונזה הקדומה התפתח היישוב בארץ, בהיותה חוליה מקשרת בסהר הפורה בין ממלכות מסופוטמיה למצרים, ובה עברו דרך הים ודרך המלך העתיקות. יושבי כנען הקימו ערי ממלכה קטנות ומרובות, שעמדו בקשרים מסחריים ואחרים עם מצרים, מסופוטמיה וארץ החתים. מסוף תקופה זו ועד תקופת הברונזה המאוחרת (תקופת האבות) עברו בארץ שבטים שמיים שונים, לרבות ההיקסוס, בדרכם אל מצרים. עם כינון הממלכה החדשה במצרים, לאחר גירוש ההיקסוס (1550 לפנה"ס), באו ערי א"י תחת שלטון מצרי; מסעות מלחמה מצריים נגד ערים שמרדו תועדו בכתובות מצריות רבות. מכאן ואילך יכול התיארוך ההיסטורי של ההתרחשויות בא"י להסתייע רבות בתיארוך המצרי, כפי שביסס אותו המחקר המעמיק בתולדותיה של ארץ זו. לערך המלא
|
|
|
| | | יליד ירושלים, 1958. בוגר תואר ראשון בארכיאולוגיה וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. את התואר השני ועבודת הדוקטורט עשה באוניברסיטת ת"א. כיום עוסק בעיבוד ובניתוח של אתרים שונים מתקופות הברונזה והברזל שנחפרים לאחרונה בירושלים ובסביבתה, במסגרת עבודתו ברשות העתיקות. |
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
שערי נושא |
|
|
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
| | | | |
|
|