כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?
בהתחלה תכננתי לעשות דוקטורט בבלשנות. בלי הבנה של השפה אי אפשר להבין שום תופעה אנושית: תודעה, פסיכולוגיה, חברה, פוליטיקה, ואפילו אמונה.
רציתי, כמו הרבה בלשנים, לפענח את המנגנונים שמאפשרים לנו ליצור שפה. אלו השאלות הגדולות ביותר, אבל אחרי כמעט שנה של מחקר הבנתי שהשאלות בבלשנות הרבה יותר מעניינות מהתשובות שהמחקר מצליח לתת.
כדי להבין את השפה, חשבתי, כדאי קודם לנסות להבין את המוח. ולכן עברתי לחקר המוח. ניסיתי לחקור את הדרך שבה המוח שולט על כתב היד.
באחד הכנסים פגשתי את אחד מחוקרי המוח החשובים בעולם וסיפרתי לו על המחקר שלי. הוא היה יהודי גוץ וקשיש עם זקן מוזר וצחוק מטורף.
הוא הקשיב בסבלנות, ואמר לי: אני חוקר כבר 50 שנה את הדרך שבה חתול מושיט את כפו קדימה. כבר 50 שנה אני מנסה לברר איך זה שתמיד תנועת ההושטה נעשית בקו ישר ובמסלול הכי קצר. תכנון תנועה כזה על מחשבי ענק היה לוקח חודשים, והחתול עושה זאת מיד. אחרי 50 שנה ו-70 דוקטורנטים אני יכול לומר לך: אין לי מושג. בחרתי שאלה מסובכת מדי.
ואז הוא פרץ בצחוק המטורף שלו, ואני הבנתי שבקרה של המוח על כתב יד אנושי, גם היא שאלה שעדיין מוקדם לשאול.
בדיוק אז פגשתי מדענית מעולה באוניברסיטה העברית שלימדה אותי על ביואינפורמטיקה, וכך התגלגלתי לעולם המולוקולרי.
אולי כשנבין יותר טוב את המערכות המולקולריות הבסיסיות ואת הארגון של תאים בודדים, נוכל להבין קצת יותר את המוח ואולי גם את השפה.