|
איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי? מהו איל נגיחה ומה תפקידו? לארכיאולוג יעקב שרביט כל התשובות |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
ארכיאולוגיה ימית וחופית לאורך חופי מדינת ישראל (ים תיכון, כינרת, ים המלח, וים סוף), נמלים ומעגנים עתיקים, סחר ימי, נתיבי שייט, כלי שייט, חפצים ואביזרים השייכים לכלי השייט ולצוות הספינה המלמדים על אורח החיים של המלחים בספינה. הדגש בתחום המחקר שלי הוא על התקופות ההיסטוריות החל מהתקופה הרומית. כמו כן, מחקר סביב סוגיות הקשורות ביחסי ים ויבשה (שינויים במפלס הים) על פי סממנים ארכיאולוגיים וסקרי חישה מרחוק.
|
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום זה?
הקשר והאהבה שלי לעולם הים והצלילה החלו בגיל צעיר, ולבשו כיוון מקצועי לאחר השירות הצבאי. במהלך טיול שערכתי באוסטרליה השתלמתי והוסמכתי בצלילות מקצועיות (אמודאות) ועבדתי מספר חודשים בחקלאות ימית.
לאחר חזרתי לארץ התחלתי את לימודי במסגרת הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית בגבעת רם. בשנים אלו התגלתה הספינה העתיקה במעגן מיכאל והצטרפתי כמתנדב לחפירות הארכיאולוגיות והתאהבתי בנושא - שילוב מנצח של אהבת הים, צלילה ומחקר תת ימי.
לאחר סיום לימודי הארכיאולוגיה התחלתי לעבוד בענף המחקר הימי ברשות העתיקות, שמרכזו היה בקיבוץ נווה ים. בהמשך מילאתי תפקידים שונים ברשות, והחל משנת 2005 אני מנהל את היחידה לארכיאולוגיה ימית.
|
|
כיצד נראה "יום במעבדה" בחייו של חוקר בתחומך?
הים הוא המעבדה שלנו, והסקרים והחפירות התת-ימיות הם הכלים או הניסויים. יום ב"מעבדה" הוא יום רטוב למדי ומאוד מעייף, מאחר ומדובר במגוון רחב של פעולות הכוללות התארגנות לוגיסטית, יציאה לים, סקר (עריכת מיפוי, מדידות ואיסוף חומר), תיעוד באמצעים שונים (צילום, צילום בוידאו, ציור, שרטוט וכדומה), הצפת הממצאים ולאחר מכן טיפול שימור ראשוני מחוץ לים עד להעברתם למעבדות המקצועיות של רשות העתיקות להמשך טיפול. לאחר כל זאת מתחילה עבודת המחקר והכתיבה.
|
|
באלה מבין הישגיך המחקריים אתה גאה במיוחד?
המחקר הארכיאולוגי התת ימי דומה במידה רבה לעבודת בילוש ואיסוף ראיות מקרקעית הים. אתר בו נטרפה ספינה למשל, הוא אתר בו אירע אסון וכל ממצא עשוי לשפוך אור על אשר אירע ולהשלים נדבך אחר נדבך את סיפור האירוע או האירועים. הדבר נכון באופן כללי לתרבות ולמורשת הימית. ולכן לעיתים ממצא שנראה זניח עשוי להתגלות כבעל חשיבות רבה.
אחד הממצאים החשובים שמצאתי הוא קנקן שנתגלה באזור עתלית, כשהוא מלא צדפות שמקורן באזור הנילוס. ממצא זה תוארך לתקופת הברונזה הקדומה (לפני 5500 שנה) והוא מהווה את העדות המשמעותית הראשונה לקיומם של קשרים ימיים בין מצרים לצפון ארץ ישראל בתקופה זו. הממצא מוצג כיום במקום ראוי במוזיאון הימי הלאומי ובכל פעם שאני נכנס לשם ורואה אותו אני נרגש מחדש. בנוסף לכך ישנם מטמוני מטבעות, עוגנים מיוחדים וייחודיים ושאר ממצאים אחרים שאני גאה על חשיפתם.
|
|
|  |
רשות העתיקות. יחידה ממשלתית האחראית על חשיפתם, חקירתם ושימורם של עתיקות ושל אתרים ארכיאולוגיים בארץ. רשות העתיקות, בשמה הקודם "מחלקת העתיקות הישראלית"...
לערך המלא
|
|
לו יכולת לנחות לביקור קצר בכל נקודת זמן בהיסטוריה האנושית, באיזו תקופה היית בוחר?
לו ניתן היה לחזור בזמן הייתי רוצה להגיע לתקופת המלחמות הפוניות
שנערכו במאה ה-4 לפנה"ס, תקופתו של הטירנוס דיוניסיוס בסירקוזה. דיוניסיוס, שהיה סופר, משורר ואיש צבא מוכשר ביבשה ובים, ביקש לבנות את האימפריה היוונית במערב במקום זו שאבדה במזרח הים התיכון. בימיו פותחו ונבנו אוניות המלחמה ששינו את פני הקרב הימי ושימשו כאב טיפוס ומקור השראה לאוניות המלחמה שהמשיכו ונבנו כדוגמתם עד לכניסת התותחים לזירה הימית.
למרות מקומן החשוב בהיסטוריה של הלוחמה הימית, ספינות אלו עדיין מהוות עבורנו חידה גדולה, מאחר ועד היום לא נמצאה אף לא אוניית מלחמה אחת וכל שאנו יודעים עליהן הוא ממקורות היסטוריים ואיורים על מטבעות, פסיפסים, כלי חרס ועוד. כנראה שעל ספינה מטיפוס זה הוצב איל הנגיחה שנתגלה בעתלית, ומהווה את איל הנגיחה היחידי בגודל הזה שהתגלה עד היום בעולם (איל הנגיחה הוא כלי נשק המורכב בחרטום האנייה ונמצא בגובה פני המים או מתחתם. תפקידו היה לנגח את ספינת האויב ולפגוע בה).
|
|
אם היית צריך לבחור פריט אחד שיהווה ממצא ארכיאולוגי עתידי, שייצג בצורה הטובה ביותר את המאה ה-21, במה היית בוחר?
הייתי בוחר במצלמה. המצלמה היא המכשיר הוויזואלי התיעודי הטוב ביותר הקיים, באמצעותה ניתן להנציח בצורה המיטבית את ההווה על הטוב והרע שבו, למען יידעו הדורות הבאים.
|
|
ציטוט חביב עליך:
"אכן דבר כביר הוא השלטון בים" (נאום פריקלס
איש אתונה). משפט זה מרמז במידה רבה על משמעותה של העוצמה הימית כפי שנתפסה במשך אלפי שנים, בהן האוניה היתה פאר הטכנולוגיה ונתיבי הים היוו מקור עושר ושגשוג כלכלי בעקבות הסחר.
|
|
|
| | | יליד חיפה, 1963. למד לימודי חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, רכש תואר ראשון בארכיאולוגיה וגיאוגרפיה פיסית באוניברסיטת חיפה, ותואר שני בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות
|
|
| | עוד שאלות מחקר |  | |
|
| שערי נושא |
 |
| |
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
| | | | |
|
|
