חיננית קולטאי

כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם? מה בין המשק החקלאי למגדל השן האקדמי? ד"ר חיננית קולטאי מזמינה אתכם לסיור בשדות המחקר הביולוגי

אני משלבת מחקר חקלאי וביולוגי-בסיסי, בשלושה נושאים עיקריים: הראשון הינו מחקר מולקולרי ופיסיולוגי של האינטראקציה שבין פטריית המיקוריזה לצמחים בעלי חשיבות חקלאית ובעיקר צמחי נוי.

פטריית המיקוריזה מהווה גורם משמעותי בשיפור התפתחות צמחים רבים. אני עוסקת בהכנסת פטרייה זו לשימוש שגור בענפים חקלאיים, ביניהם ענף צמחי הנוי.

תחום מחקר נוסף הינו גנומיקה של צמחים. במחקר זה אנו יוצרים כלים גנומיים המאפשרים לבחון מספר גדול במיוחד של גנים צמחיים, בכדי ללמוד על תופעות ביולוגיות ובעלות משמעות חקלאית.

תחום המחקר השלישי עוסק בפיתוח פרוטוקולי גידול של צמחי נוי חדשים, שיש עניין בפיתוחם כענף חקלאי חדש בארץ, תוך מתן מענה לבעיות חקלאיות.

מאז ומתמיד (מימי בית הספר התיכון) התעניינתי בביולוגיה, כך שהיה טבעי הדבר שלימודי האקדמיים התמקדו בתחום זה. אני מוצאת בעיסוק בתחום המדעי-ביולוגי אתגר רב וסיפוק.

בעבודתי אני משלבת ידע וטכנולוגיה לטובת גילויים חדשים תוך פעילות מדעית דינמית, ותוך אינטראקציה עם מגוון של אנשים: סטודנטים, חקלאים ועמיתי מחקר.

אורח חיים זה, והאינטנסיביות הכרוכה בעבודה המדעית מעוררים התפתחות מדעית רציפה, תוך שילוב בין תחומים. כך, מחד, לימוד בעיות חקלאיות-יישומיות מבוסס על ידע ביולוגי-בסיסי. מאידך, שאלות רלוונטיות מהפרקטיקה החקלאית מהוות בסיס למחקר הביולוגי-בסיסי, המביא לתגליות של מנגנונים ביולוגיים בצמח.

ימי העבודה שלי מגוונים ביותר. בבוקר, לאחר מילוי תפקידי המשפחתיים, אני מגיעה אל המשרד, מתוך ציפייה וסקרנות לקראת החידושים המדעיים הנגלים מדי יום.

בדרך כלל, שגרת היום מתחילה במפגש עם מהנדסת המחקר והסטודנטים שבמעבדתי, תוך מתן תמיכה מקצועית ואישית; חשוב לי לוודא כי הסטודנטים יודעים שאני כאן עבורם: אני עונה על שאלות, פותרת בעיות טכניות ואחרות.

המשך היום רצוף פגישות עם חוקרים עמיתים, התעמקות בממצאים חדשים שנמצאו במעבדתי ובכאלו המצויים בספרות המדעית, המתעדכנת מידי יום.

מדי פעם בפעם אני נוסעת ברחבי הארץ לפגישות עם חקלאים ומדריכים. פגישות אלו נערכות במשקי החקלאים, בשדה. כך אני מצליחה לחוש טוב יותר את הנעשה בשטח, דבר המפרה רעיונות מחקריים ומציאת פתרונות מעשיים עבור בעיות חקלאיות.

אני גאה בחלק גדול מהממצאים במעבדתי, ונהנית מהעבודה המדעית בנושאי מחקר בהם אני חשה שפתרתי בעיה סבוכה או שזיהיתי מנגנון ביולוגי שהיה נסתר עד כה. החלוציות בתגליות אלו, יחד עם השילוב של ידיעה של תרומה לעשייה חקלאית גורמת לי לגאווה.

מיקוריזה. (מיוונית: מיקו - פטרייה, ריזה - שורש), תוצר סימביוזה בין קורים של פטריות לשורשים של צמחים עילאיים.

במצב זה הפטרייה נהנית מאספקת מוטמעים (תוצרי הפוטוסינתזה) מהצמח.

פטריות המיקוריזה משויכות לקבוצת פטריות ה-Zygomycetes, למשפחת Endogonacea ולארבעה סוגים (Glomus Sclerocystis, Acaulospora, Gigaspora), אשר בתוכם מספר מינים. פטריות אלו נקראות קבוצת פטריות המיקוריזה, על שם יחסי הסימביוזה המיקוריטיים אותם הן יוצרות עם הצמח.

ניתן להבחין בין שני סוגים של מיקוריזה: אנדומיקוריזה – כאשר קורי הפטרייה חודרים את דופן תאי הקליפה של השורש אך לא את הקרומית, ושם הם יוצרים מבנים דמויי שלפוחיות או הסתעפויות דקות. הסוג השני הוא אקטומיקוריזה – כאשר קורי הפטרייה חודרים לחלל הבין-תאי בקליפת השורש, אך לא לתאים עצמם. לאחר מכן יוצר התפטיר רשת קורים סבוכה מסביב לשורש.  לערך המלא.