הכי מטוקבקות
רוחמה וייס
תם עידן השליטה: ההתפכחות הרוחנית של הישראלים
השבוע קבע בג"ץ כי איסור הכנסת חמץ לבתי החולים בפסח הוא פגיעה בזכות היסוד לחופש מדת - ובכך הכיר לראשונה בהתעללות הרוחנית של הרבנות בציבור המאמינים בישראל. פיקוח נפש דוחה כשרות ובוודאי ספק-כשרות - וגם עתה קיימת חובה דתית להגיע לבית החולים בשעת הצורך. כך נוהגות קהילות יהודיות בחו"ל וכך ינהגו גם בארץפרופ' רוחמה וייס 12:23 , 15.01.21
חמשת החוקים לאישה המורדת
בכל דור ודור חייבת כל אחת לראות את עצמה מורדת. בת פרעה קוראת לעצמה "בתיה", וכך היא זוכרת לאן היא רוצה ללכת. בשביל שלא ניגרר לאלימות וגם לא נוותר על הערכים שלנו, שלא נבוש ולא ניכלם ולא נבזה את צלם אלוהים, יש לזכור ולהזכיר שאנחנו חלק משושלת בתיה - האישה שמרדה באביה ובמעמדהפרופ' רוחמה וייס 13:38 , 08.01.21
עזבו אתכם מרמטכ"לים: הגיע השעה להצביע לאישה
לאחרונה נוכחנו שגנרלים הם לא מנהיגים מתוחכמים. הגיע הזמן לרענן את המודל; להחליף את החשיבה הבינארית של שמאל מול ימין, יהודים מול ערבים, חילונים מול דתיים וגנרלים שמפקדים על המלחמות בין המחנות. צריך נשים שיודעות מה זה לחיות בשוליים ויודעות לדאוג לשוליים. דברים שלמדתי משרח בת אשרפרופ' רוחמה וייס 10:08 , 01.01.21
חברותא עם כומר: סיפור אחד, שתי אמונות
הנצרות היא דת ללא אומה, היא רוצה להיות אוניברסלית. העולם שלה מורכב מיחידים שבוחרים להצטרף אל אמונה. ההתגשמות של האמת הדתית בבשר ובדם, היא מבחינתם פסגת החוויה הדתית. ככל שאלמד על הנצרות, אמשיך לגלות שאני כל כך יהודייה שקשה לי להבין דת שלא קשורה לעם קטן, ושלוח השנה שלה לא סובב סביב חרדות קיומיותפרופ' רוחמה וייס 11:14 , 18.12.20
מדינה ועד יונתן היילו: אונס זה רצח, לא מין
מאז ימי התנ"ך ועד ימינו אונס נקשר למין. אונס נקשר להתנהגות נשית לא צנועה, ולכן הנאנסת אשמה באונס שלה. קוראים לה יצאנית, קוראים לה דינה בת יעקב - ואומרים לה ולנו שהיא "גרמה לעצמה". או בעברית של ימינו: "אם יש לך בארון תחתוני חוטיני מנומרים – את לא בחורה נורמלית"פרופ' רוחמה וייס 01:27 , 04.12.20
מהפרשה ועד נתניהו: הגברים שרואים בנשים בעלי חיים
לא סתם נזעקנו מנאום הנשים וחיות המחמד של ראש הממשלה, שהרי ההשוואה בין נשים לחיות בדרך כלל לא נועדה לרומם את החיות, אלא להקטין את הנשים. במקום שבו יש שווים יותר ושוות פחות, כולם הופכים להיות אובייקטים. גברים מרמים זה את זה, ונשים נקנות ונמכרותפרופ' רוחמה וייס 00:07 , 27.11.20
הדרשנית הראשונה בתולדות העם היהודי: מה שלמדתי מרבקה
דרשה היא לא פרפראות לתורה - היא תביעה לאמת. רבקה לימדה אותנו לתאר ביושר את התרוצצות הבנים. לא להסוות את הבעיטות בבטן, להתמקד במה שלא נוח - ולהסכים לשמוע תשובות מכאיבות. יסוד הדרשה הוא חוסר שקט, ואם דרשותיי גורמות לכם מדי פעם לתחושות לא נוחות – זכיתיפרופ' רוחמה וייס 11:31 , 20.11.20
להפעיל את מנגנון המוסר: כשדוד המלך החפיץ את אבישג השונמית
הפרשנים המסורתיים לא מרגישים צורך לנקות את דוד מהסיפור המביך על המלך הזקן המתכרבל בנערה בתולה, והם מסבירים מדוע זכה דוד לאקורד סיום שכזה ומדוע המקרא נותן במה למבוכה. העורך של ספר מלכים מלמד שיעור חשוב בתיאור מותו של דוד: אי אפשר לרמות את מלאך המוות, אי אפשר לחיות ברפש ולמות בטהרהפרופ' רוחמה וייס 10:11 , 13.11.20
שתי נשים וגבר עוקד: חטא המשפחה העברית הראשונה
אני מדמיינת את התמונה של הגר, אם מוחלשת וחסרת כל שיודעת שהגבר שלה שולח אותה ואת בנם אל מותם והיא לא מאמינה שיש לה אפשרות לפצות את פיה נגד הגזירה. היא כל כך מוחלשת שאפילו אל אלוהים היא לא פונה בבקשת עזרה. כדרכן של נשים במעמדה היא מקבלת את הדין ומגנה על עצמה מייפחות המוות של בנהפרופ' רוחמה וייס 10:06 , 06.11.20
בני האלים ובנות האדמה: בעיניי הח"כים מהימין, נשארנו רק רחם
הפוליטיקאים חסידי "ערכי המשפחה" לא מבוהלים מהחוק למניעת אלימות כלכלית, הם מבוהלים מהכרסום המתמשך במעמדה של הפטריארכיה. בחברה מתוקנת רצח הוא רצח. בעולם פטריארכלי - רצח הוא מושג נזיל שמחירו נקבע לפי המעמד של הרוצח והנרצח - ולא לפי חומרת המעשהפרופ' רוחמה וייס 11:24 , 23.10.20
גם אישה היא "צלם אלוהים": הנשים שאנחנו מסרבים לראות
המלאכיות של אנסטסיה קלין בחרו במסורת הבריאה של פרקים א' וה' בבראשית, המסורת התובענית הגורסת שכולנו נבראנו בדיוק באותו צלם אלוהים. עבורן, מותה של קלין הוא אובדן של עולם מלא, עשיר ראוי ויקר, ככל עולם אחר. מסורת זו לא מבחינה בין יהודים למי שאינם יהודים, בין נשים לגברים ובין עשירים לענייםפרופ' רוחמה וייס 11:24 , 16.10.20
האישה שקראה לחמלה: טיול במנהרת הזמן הלמדנית
בניגוד לעונשי מוות, לנקמה ולמלחמות, חזרה בתשובה היא תהליך הדורש מחנכות ומחנכים עם לב רחב וחומל. עם הבנה עמוקה שכולנו מועדות לחטוא וכולנו יכולות לעשות טוב. הנסיבות הן המשפיע העיקרי על הבחירות שלנו – מי שתקבל אהבה, ביטחון ויציבות בילדותה, חזקה עליה שתעביר זאת הלאה בבגרותהפרופ' רוחמה וייס 09:54 , 04.09.20
היהודיות באות: כשנשים מרעידות את עמודי הפטריארכיה
כשמדובר בעבודה "זרה" אלוהים לא מרגיש בנוח עם השפה הממוגדרת שהביא לעולם - ומקפיד להשתמש גם בלשון אישה. הרבנים שיוצאים נגד "היהודים באים" מבינים היטב ששמירה על כבודו של האל האחד מכל עבודה זרה, מובילה לשמירה על כבודו של הרב האחד וכבודו של ראש המשפחה האחדפרופ' רוחמה וייס 14:29 , 21.08.20
חרון אפו של אלוהים: על אדנות והאומץ להתנגד לה
הברית המקראית בין אלוהים לבני ישראל היא ברית שבין עבד לאדוניו. כל קשרי הדם והנפש נמחקים ביום פקודה. כשמנהיג מקבל את השלטון לזמן ממושך מדי, הוא מתחיל להתבלבל בהבנת החוזה שבינינו לבינו. בשביל שלא נשקע ביחסי "אדון ועבדים", עלינו להחליף את המנהיג אחת לכמה שנים קצובותפרופ' רוחמה וייס 10:14 , 14.08.20
פחד לא יעצור אותי: להיות קורבן של טרור פוליטי
כשראש ממשלת ישראל מכניס את תמונתי ודבריי לרשימת המאיימים עליו, הוא מצייר לי מטרה על הגב וזה מפחיד. בעודו יושב מול מסך המחשב ומחפש קורבנות לאיום בהסתה לרצח - הוא מחמיץ את הדבר האמיתי שקורה פה: סולידריות ואהבת חינם. הלחם של פרשת "עקב" מעלה על נס את עיקרון החמלה - העיקרון הקהילתי החשוב ביותרפרופ' רוחמה וייס 15:16 , 07.08.20
בחזה חשוף: הנשים ששינו את כללי המשחק
כשרבנים מדברים איתנו על הגוף המפתה שלנו, על הנפש החלשה שלהם ולכן על חובתנו להיות צנועות, הם מפנים את הגוף שלנו נגדנו ומשתמשים בגופנו כנשק. הנשק המתוחכם הזה מאפשר להם להעלים אותנו ולפנות לעצמם אזורי מחייה רבים ונחשקים. עד שהגיעו נשים צעירות שהבינו את כללי המשחק, ושמו את הקלף "שנה כיוון"פרופ' רוחמה וייס 16:54 , 24.07.20
בזמן שצעקתם כיבוש: ילדים ערבים נחנקים בארון
הבחירה לתלות כל רעה חולה בכיבוש, מדרדרת את החברה הערבית בישראל לתהום מוסרית. ילדות וילדים ערבים מתים מפחד ובושה בשל נטייתם המינית. בפרשת השבוע מתוארת פנטזיית הכיבוש היהודית שלא תתגשם לעולם. חולמי חלומות יש בשני העמים. למרבה הכאב יש בהם גם קבוצות שנותנות לחלומות להרוס את החיים עצמםפרופ' רוחמה וייס 01:53 , 17.07.20
כשהנשים הן חומר נפץ - וגברים הם הדלק
24 אלף איש מתים לאחר שזקני מואב-מדיין שולחים את בנותיהם לפתות את הגברים לזבוח לאלילים. משה רבנו הנשוי לאישה מדיינית לא יכול לקחת צד, ומגלגל את האחריות על השופטים. כאז כן היום לא פסה סטיגמת הנשים המפתות-גברים מתפתים. כאז כן היום, ניגודי אינטרסים משבשים את שיקול הדעת של המנהיג - ואת המחיר משלם העםפרופ' רוחמה וייס 04:13 , 10.07.20
יש מלך בישראל - ורק אנחנו אשמים בסיאוב
בראשית דרכה ניסתה מדינת ישראל להשתמש בחזון הנביאים כמגדלור מוסרי. זה לא עובד. ביבי לא שכח מה זה להיות יהודי. הוא שכח מה זה להיות בנם של חוה ואדם, שבזיעת אפו מוציא לחם. זה לא קרה בגלל שהוא אדם רע, אלא משום שהענקנו לו יותר מדי כוח. עם שרוצה מלך מקבל מלך, ועכשיו אפילו אלוהים לא יוכל לעזור לורוחמה וייס 13:29 , 03.07.20
הנשים העקודות של ההיסטוריה היהודית
יפתח הגלעדי עקד את בתו בשל נדר שנדר, ולא היה שום איל שיחליף אותה ברגע האחרון. רבי יוסי דמן יוקרת, חכם אמורא, עקד את בתו כי היתה יפה מדי, ולא היה איש שיעמוד לצדה. כאשר אישה מוחפצת, גם הגבר מוחפץ והופך לעבד של היצר. כמו דבורה וצוף - לשני הצדדים אין בחירה חופשית ויכולת לשנות את מקומם בשרשרת המזוןפרופ' רוחמה וייס 00:55 , 26.06.20
הכול "לא פוליטי": תם עידן האידיאולוגיות
אידיאולוגיה מעמידה פנים של סוגיה רציונלית שיכולה להיות מוכרעת בשיחה אך למעשה היא עניין שבטי. איהב סלאימה הערבי וליאור ברץ הליכודניק הם נהגי "אגד" וחברים למעלה מ-20 שנה, "אבל פוליטיקה ודת לא נכנסים בדלת", הם מחדדים. יכול להיות שמתחיל פה עידן חדש?פרופ' רוחמה וייס 13:56 , 19.06.20
כיבוש וגילוי עריות: החיים בחסות הערפל המוסרי
בקלות ניתן להצביע על שלושה תחומים בהם החברה שלנו בוחרת באפשרות של "ידיעה ללא ידיעה": פגיעות מיניות, חיים בחסות כוח צבאי - ואכילת חיות. כשהמרגלים חותרים תחת משימתם ושואלים שאלות על האימה מולה הם ניצבים, הם מקבלים עונש במקום תשובותפרופ' רוחמה וייס 13:54 , 12.06.20
"אני לא יכולה לנשום": אמהות בוכות
אנחנו מתיישבות על רצפת חדרו של איאד אלחלאק, מוקפות בצעצועים ובממתקים. שתי אמהות לילדים מיוחדים, משני צידי הפרופיילינג, חסרות אונים ומבועתות. אמא של איאד בוכה, ואני מתאמצת לא. למרות שהגרון שלי נחנק מדמעות, אסור לי לכתוב "אני לא יכולה לנשום", כי אני מתויגת בצד שיכול לנשוםפרופ' רוחמה וייס 13:00 , 05.06.20
אפילו אלוהים לא יציל אתכם: על תורת הגמול
קל לגלות שההשקעה במצוות לא מניבה פירות חומריים. קל להבין שאלוהים איננו כספומט. השאלה הקשה היא מה כן ניתן לומר על יחסו של אלוהים אלינו. האם מותר לצפות לתוצאה חיובית כלשהי מקיום מצוות - או שכל אמונה בשכר ועונש היא חטא וגם כסילות?פרופ' רוחמה וייס 12:28 , 15.05.20
הניצול שמחפש פיוס עם אלוהים: "חבל שלא היה משה רבנו באירופה"
הבחירה האלוהית להרוג את הקרובים אליו - נדב ואביהוא - ותגובת השתיקה של אהרון, הן הבסיס לשאלת השאלות: "היכן היה אלוהים בשואה". ניצול השואה, מנחם זינדל, לא מוכן לחיות על חרב דתית. סיפורו של הילד שסבל חרפת רעב, נדודים ומוות - ומחפש פיוס רוחניפרופ' רוחמה וייס 13:18 , 17.04.20
גם לאלוהים היו ימי קורונה: על הסדר האלוהי
את הסדר התחיל אלוהים מהחלוקה, המתוארת כחלוקה הראשונית בין היום והלילה. ההלכה, במהותה ובפרטיה, היא ביטוי התשוקה לסדר בתוך חיים מבולבלים. העם רוצה סדר - והחכמים מייצרים הלכה. לסדר פסח תהיה מתכונת, ועם כל הבלבול של השנה הזו - נקפיד לקרוא לו "ליל הסדר"פרופ' רוחמה וייס 12:44 , 03.04.20
אלימות, דיכאון ושאר סיבוכים: הקורונה לא חיה בבידוד
כאשר יצאו סטטיסטיקות המוות מהקורונה, לא ימנו בהן את נפגעי הטרור ביתי ואת מי שהחרדות שלהם האמירו. על הפודיום חובה להעמיד כל יום גם ממונה על מיגור האלימות, על התמודדות עם דיכאון וחרדה - ונציג משרד האוצר. הקורונה חיה בגופם של נשים וגברים שנשמתם נטרפת מכאב ובהלהפרופ' רוחמה וייס 13:23 , 27.03.20
על הבושה וההסתרה: שקר המשפחה הנורמטיבית
סיפור "חטא העגל" בפרשת השבוע מלמד אותנו כי עם נורמטיבי הוא עם אימפולסיבי, שיחליף את אלוהים ברגע של התקף חרדה. הפחדות, עונשים, וגם ניסים מרובים - לא משיגים צייתנות ואינם כלי להקניית נאמנות דתית. ולרגל ימי הקורונה - בית מדרש מיוחד - החל מיום א'פרופ' רוחמה וייס 10:30 , 13.03.20
חותרים לשלום: המרד השקט של מצביעי הרשימה המשותפת
אהרון הכהן היה מוכן לשקר למען השלום. הלל העדיף כנות - גם במחיר גבוה. עם הגזענות שליבו הפוליטיקאים בבחירות האחרונות התמודדנו ממש לא רע. לימדנו אותם שקמפיינים מסיתים יכולים להתחפש לבומרנג אך נראה שהסיפור עוד רחוק מפתרוןפרופ' רוחמה וייס 13:31 , 06.03.20
מעשה בגופה ודחפור: כך שכחנו להיות "אור לגויים"
אני מהרהרת בבחירתו של בנט ללמוד מוסר מאנשי החמאס ומנסה להבין מה קרה לנו, העם היהודי. הבאת מוות לעולם היא בבעלותו הבלעדית של נותן החיים - אלוהים. בערבו של יום, עומדות בפנינו רק שתי אפשרויות: האחת היא השמדה מוחלטת של כולנו והשנייה היא שנתפשר ונעשה שלוםפרופ' רוחמה וייס 10:38 , 28.02.20
אלוהים הוא זכר או נקבה: אלוהימה, אלוהים או שדי
בשנים האחרונות מתרבה העיסוק באפשרות להשיב לאל המונותאיסטי את החלקים הנשיים שנעשקו ממנו במהלך אלפי שנות דיכוי נשי. רבים לועגים לעיסוק הזה בטענה ש"לאלוהים אין גוף". אז מה זה כל העיסוק במין ובמגדר האלוהי - ולמה מופיעים תיאורי גוף זכריים ונשיים של האל לאורך המקרא?פרופ' רוחמה וייס 22:31 , 20.02.20
אפליה בשם התורה: תפקידים "נשיים" ותפקידים "גבריים"
קוראים לזה "מהותנות", ואנו פוגשים בה כבר בסיפור הבריאה שקובע כי האדם הוא "נזר הבריאה" - והאישה היא "עזר כנגדו". גם הנשים בפרשה ובהפטרה זוכים אצל הפרשנים לתפקידים "מגדריים". ככל שתתאמצי לעשות מעשי גבורה, תגדיל המסורת את מאמציה להשיבך למעמד ה"נקבה"פרופ' רוחמה וייס 10:29 , 07.02.20
מהפכת הצבא: ה-MeToo של הגברים
כאשר נקרא השבת על מכת בכורות, מן הראוי שנרכין ראש לכבודם של כל קורבנות הנקמה. תרבות דתית שמאמינה כי ראוי לילד למות רק משום שהוא שייך למחנה "האחר", חוטאת ל"בצלם אלוהים". מגיל צעיר לומדים הבנים שלנו כי בהגיעם לגיל 18 הם ייכנסו למעגל האלימות. הם עוד יבואו אותנו חשבוןפרופ' רוחמה וייס 09:21 , 31.01.20
סגולה ולא פגם: על מנהיגים מגמגמים
בבעתה ובהשתאות התבוננתי השבוע בראש הממשלה נתניהו מחקה את בני גנץ הכמו-מגמגם. משה בוודאי פגש אנשים שהצביעו עליו והתפקעו מצחוק. אנו לומדות שגמגום הוא יכולת, הוא הישג, הוא הודאה במוגבלות, בפחד, בהתרגשות, באנושיות שלנו. בני גנץ יכול לגמגם - כך גם משהפרופ' רוחמה וייס 11:20 , 24.01.20
מרד הלימוד הנשי: המהפכה המשמעותית של הנשים הדתיות
בימים בהם הייתי תלמידה, נאסר על הגמרא לחצות את שער בית הספר. לימוד הגמרא שלי התחיל בגיל מבוגר וכמרד, ובהמשך הפך להתאהבות. כניסתן של נשים לעולם התלמודי משנה את התלמוד עצמו. הן מביאות לעולם ביקורת חיונית. כזו היא אילנה קורשן, שתיעדה את המסע החלוצי שלה ללימוד הגמרא בספר חדשפרופ' רוחמה וייס 00:46 , 17.01.20
היינו איתה בקפריסין: אחותי החדשה גרה בבריטניה
"ישבנו בטברנה ליד איה נאפה: אישה שומרת כשרות לצד אישה שכרסמה בשר חזיר ואישה טבעונית. אף אחת לא התעניינה במלחמות דת שיצרו פוליטיקאים ורבנים. הדאגה לצעירה מבריטניה שהפכה ברגע אכזרי וארוך לאחותנו, הייתה בראש סולם הדאגות"/ רוחמה וייס, ממארגנות המחאה בקפריסין, על בריתות חדשותפרופ' רוחמה וייס 02:45 , 10.01.20
מאמינה לה: למה אסע לקפריסין לתמוך בתיירת הבריטית
כשבחורים מצלמים את עצמם במיטה עם אישה בלי לבקש את רשותה ובלי הסכמתה, אני בוחרת להאמין לה. כשאני נזכרת כמה כמהתי לנפש שתאמין לי, אני בוחרת להאמין לה. יוסף שפורץ בבכי בפרשת השבוע שלנו הוא בן לוויה מושלם לנסיעת המחאה לקפריסיןפרופ' רוחמה וייס 12:44 , 03.01.20
הטראומה והנקמה של פותר החלומות
התקופה בה מהתל יוסף באחיו, מסתיר מהם את זהותו וגורם להם להתרוצץ ולהסתבך בין כנען למצרים, לא נועדה (רק) להעניש את המשפחה המתעללת, היא בעיקר דרך לנכס לעצמו את מה שבלעדיו חייו אינם חיים, את סיפור הטראומה. הוא היה נער עם תקשורת פשוטה וזו וסיבכה את חייו אך גם העלתה אותם על דרך המלךפרופ' רוחמה וייס 13:51 , 27.12.19
אם שכולה ואם של שאהיד מתפייסות
בעבר כעסתי על יהודה המקראי ועל יחסו לתמר. לא הייתה בי חמלה לאובדן שהוא חווה אבל אז פגשתי ביורם למוד השכול. "אנחנו כל כך מתאמצים לראות את הצדק שלנו, עד כי אנחנו לא מסוגלים ,להתבונן בסבל האחר", הוא אומר. "אם נגלה חמלה - נשתחרר גם אנו מסבלנו"פרופ' רוחמה וייס 12:57 , 20.12.19
האונס שלה משעמם אתכם
אלה המשתעממים מהדיבור על התעללות בנשים, לא משתעממים מסיפורי גבורה גבריים. אלפי שנות מסורת פטריארכלית מרתקות אותם לאללה, אבל עשרות שנות פמיניזם גורמות להם לפיהוק. הם בשוק מזה שאנחנו לא מוכנות להסתפק בפינת הליטוף שהוקצתה לנו, ודורשות מרחב פתוח לבכות בו ולצעוק על קיפוח וניצולפרופ' רוחמה וייס 04:04 , 13.12.19
היזהרו מרבנים שמחמירים בהלכות צניעות
אגדה תלמודית גורסת שאלוהים משחק עם העולם בסולמות וחבלים. פעם אתה למעלה - ופעם למטה, ונדמה לי שהיא אומרת לביבי: "שהית זמן רב מידי במעלה הסולם. יומך הסתיים". לנו מבהיר התלמוד שכדאי להתרחק מרבנים סגפנים שצריכים להחביא את הסולם כשיש לידם נשיםפרופ' רוחמה וייס 00:40 , 06.12.19
סלחי לי שרה, כי חטאתי
הפסקתי לכעוס על הפסיביות לכאורה של שרה שלא עזבה - גם אחרי שנמכרה בידי אברהם. אני יודעת שיכול להיות שלא היו לה כלים ואפשרויות לראות את נורות האזהרה. עם השנים, אני שומעת סיפורים רבים של נשים ששרדו (או לא) אלימות ביתית קשה. לכן, אני מרשה לעצמי להשתתף בכאבה בלי לשפוט אותה. הקורבן היא קורבן והאחריות מוטלת על הקהילהפרופ' רוחמה וייס 10:13 , 15.11.19
מאז שרה אמנו: גברים כולאים נשים בקופסאות
בניגוד לאברהם מקבלת שרה מעמד של אובייקט: לוקחים אותה, משתמשים בה, אונסים אותה. מי שתזעק את זעקתה תכונה "פמינאצית" ותואשם ככופרת. אבל אין מרחק בין החפצת נשים, הדרת נשים ורצח נשים. השילוש הזה הוא ביטוי לתרבות היררכית שמאמינה שלחלק מהאנושות מגיע יותר מלחלק האחרפרופ' רוחמה וייס 10:36 , 08.11.19
יוצאים מהתיבה: האמנים שנאבקים בהדרת הנשים
פעמים רבות אנחנו, בדיוק כמו נח, בוחרות להתחבא בתיבה שתציל רק אותנו - ואחרינו המבול. המבול של הזולת הוא המבחן המוסרי שלי. מי שמדיר נשים מנהל שיח מפלג. גם בעגלה החילונית יש שקים של מוסר, ואנחנו לא אוהבות שמדירים אותנו. היום מותר לנו לומר זאתפרופ' רוחמה וייס 11:48 , 01.11.19
סיפורה של שפחה יהודייה: אטווד קראה את פרשת בראשית
המשל של עץ הדעת בא ללמד אותנו שנשים דעתן קלה - וסופן להמיט אסון, לכן עלינו לשאת בגאון את נחיתותינו ולא לבוא בדרישות. רבנים רבים מושפעים עמוקות מהנרטיב הזה, אך קריאה במקורות מגלה כי לפמיניזם היהודי יש מודלים נשיים, גם אם יש רבנים שמעדיפים לבלבל אתכםפרופ' רוחמה וייס 02:56 , 25.10.19
חז"ל הכירו נשים דיינות: הגילויים המפתיעים של מגילת קהלת
הם הכניסו לתנ"ך מגילה שיש בה סתירות, נתנו בה פירושים סיזיפיים הטוענים שגם עולם הלימוד שלהם הוא הבל - והם לא חששו לצאת מאזור הנוחות שלהם. חז"ל הבינו שקהלת הוא החוליה המקשרת בין תום התורה שבכתב למכאובי התורה שבעל-פהפרופ' רוחמה וייס 14:27 , 18.10.19
הלכות גסות: עשרת הדברות של הרב אבינר לילדה הצנועה
אין אפשרות שרבנים יעסקו בצורה צנועה בהלכות צניעות, ומעולם לא עסקו רבנים באופן כה שיטתי בהשנאת גוף האישה, כפי שעושים רבני הצניעות של ימינו. בעקבות הטקסט עם הניחוח הפדופילי שפרסם השבוע הרב שלמה אבינר, הגיע הזמן שהציונות הדתית תחזיר לו את כתביו ותורותיו עד שיחזור בתשובהפרופ' רוחמה וייס 00:49 , 11.10.19
