|
איך כדאי להתגרש? מה מעמדם החוקי של "ידועים-בציבור"? ומה יקרה ביום שמדינת ישראל תאפשר נישואים אזרחיים? ד"ר שחר ליפשיץ עונה |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחומי המחקר וההוראה האקדמית שלי הינם דיני חוזים ודיני המשפחה, ובעיקר הסדרה אזרחית של דיני המשפחה בישראל. נושא זה עשוי להישמע טריוויאלי למי שאינם מכירים את מבנה המשפט הישראלי. אכן, ברוב ארצות העולם המערבי דיני המשפחה הם תחום משפטי אזרחי רגיל. בישראל לעומת זאת, באופן "רשמי" חלקים רחבים מדיני המשפחה נידונים בבתי משפט דתיים בהתאם לדין הדתי. יחד עם זאת ניתן לראות כיצד בדרכים מחתרתיות נוצרו בישראל דיני משפחה אזרחיים גם בתחומים המסווגים לכאורה כדינים דתיים.
אף על פי שבדרכים שונות התהוותה בישראל מערכת חלקית של דיני זוגיות אזרחיים, הקדיש המשפט האזרחי בישראל עד כה אנרגיה מועטה יחסית, לגיבושה של משנה סדורה על אודות הדרך הראויה לעיצוב יחס משפטי אזרחי לקשרים זוגיים. נראה שעל רקע "דחיפות" המאבק ברכיבים הדתיים של דיני המשפחה הקיימים, הצורך לברר ולהבחין בין תפיסות אזרחיות חילוניות שונות לגבי דיני המשפחה קיבל חשיבות משנית.
ברם, לטעמי, המרת המערכת הדתית במערכת אזרחית אינה פוטרת ואינה יכולה לפטור את מעצבי המשפט בישראל מהתמודדות ערכית בין תפיסות ומודלים אזרחיים שונים, העוסקים בעיצוב דיני המשפחה.
במרכז המחקר שלי עומד הנסיון לאתר את העקרונות הבסיסים שחייבים להנחות מערכת אזרחית ראויה של דיני המשפחה, ולאפשר את יישומם בהקשר הישראלי. ברוח זו, פירסמתי בשנים האחרונות כמה מחקרים שעסקו בהיבטים מגוונים של ההסדרה האזרחית של דיני המשפחה בישראל. מחקרים אלו כללו בין היתר, מאמרים בנושאים של דיני הגירושים, יחסי הרכוש בין בני זוג והסכמים משפחתיים וכן ספר בנושא הידועים בציבור. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?
הטריגר הראשון שלי לעיסוק בתחום היה המחשבה על היום שאחרי כינונם של נישואים אזרחיים בישראל. עיון בספרות המשפטית בישראל המתייחסת לנושא הנישואים האזרחיים, לימד אותי כי ספרות זו מתמקדת בעצם הצורך לכונן נישואים אזרחיים ובאופן שבו יש לכונן מסלול זה. אולם בנושא אחד כמעט אין דיון: מה יהיו התכנים המהותיים של דיני המשפחה החילוניים?
הכוונה היא לשאלות הקלאסיות המעסיקות שיטות משפט שבהן דיני המשפחה מהווים ענף משפטי אזרחי, כגון: האם תתקיים הבחנה בין מעמדם של הנישואים המשפטיים לבין מעמדם של יחסים דמויי נישואים, שאינם מלווים בנישואים משפטיים? האם יתקיימו מגבלות על הכשירות לנישואים גם במסלול האזרחי? מה הן החובות והזכויות המשפטיות של בני הזוג זה כלפי זה וכלפי צדדים שלישיים?
בוטה במיוחד הוא החסר בתחום דיני הגירושים. כך למשל, הצעות חוק העוסקות בנישואים אזרחיים מציינות לעיתים כי גירושים יתבצעו בבית המשפט האזרחי, אך הן מתעלמות לחלוטין מן הצורך לנסח כללים אזרחיים שיבהירו באילו מקרים יכריז בית המשפט על הגירושים ומה תהיינה השלכותיהן המשפטיות. במקרים אחרים, ההצעות הקיימות מתייחסות לנושאים הללו אך נותנות תשובות לא מספקות המשקפות הבנה רדודה ביותר ביחס למשמעותה של הסדרה אזרחית חילונית.
דלות החומר המשפטי הקיים בישראל בנושא מערכות אזרחיות של דיני משפחה, והדרך המפותלת והחלקית שבה מתהווים כיום דיני המשפחה האזרחיים, מעוררים חשש כי למרות שמסתמנת אפשרות פוליטית להנהגת מסלול אזרחי רשמי במדינת ישראל, אין המערכת האזרחית ערוכה למשימה המורכבת של עיצוב דיני משפחה אזרחיים. על רקע זה, בכתיבתי האקדמית ניסיתי להקים את התשתית הרעיונית לעיצוב ההסדרה האזרחית של דיני המשפחה ביום שאחרי הנישואים האזרחיים. |
|
כיצד נראה "יום במעבדה" בחייו של חוקר בתחומך?
הקריירה המקצועית שלי נעה במתח שבין ההנאה האינטלקטואלית מהעיסוק האקדמי, לבין הרצון להשפיע בפועל על החברה והמשפט הישראלי. מתח זה משפיע גם על סדר היום המקצועי שלי. מחד, בשנים האחרונות אני נמצא בקשר עם חוקרים ומוסדות מחוץ לישראל ומפרסם מאמרים תיאורטיים בתחום דיני המשפחה והחוזים. העיסוק שלי בתחומים הללו הוא בעיקר אנליטי עיוני - אני קורא, חושב וכותב, ולאחר מכן נוסע לכנסים בישראל ומחוצה לה להציג את רעיונותי.
מאידך, חשוב לי מאוד לא להסתגר במגדל השן ולעזור בעיצוב המשפט הישראלי. לכן, אני מקפיד לכתוב מאמרים וספרים בעברית, ומרבה להרצות לשופטים ועורכי דין בתחום דיני המשפחה. אני חבר בועדות חקיקה שונות. ניסחתי את הצעת החוק "ברית זוגיות" והייתי חבר בבית הדין לחוזים האחידים. אני חש סיפוק רב בהקשר זה, כאשר רעיונות שעסקתי בהם בכתיבתי ובהרצאותיי, כמו תשלום מזונות אזרחיים לאחר גירושים או חלוקת הון אנושי כנכס בעת הגירושים, התקבלו במשפט הישראלי. כחלק מן הרצון לשלב בין עולם המעשה לעיסוק האינטלקטואלי, יזמתי לאחרונה, ביחד עם נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ובתמיכת הדיקאנית דאז של הפקולטה למשפטים פרופסור יפה זילברשץ, פורום לשיתוף פעולה בין בית המשפט העליון והאקדמיה הישראלית.
בתווך קיימת כמובן ההוראה האקדמית שאני שואב ממנה הנאה מרובה. |
|
לאור ניסיונך בתחום דיני המשפחה, מהי "הדרך הנכונה" לנהל הליך גירושין?
מדובר בתחום קשה ומורכב שמעורבבים בו משפט, דת, פסיכולוגיה ותרבות. אני הייתי מציע לבחור בעקרונות הפעולה הבאים:
1. ילדים במרכז. הורים, גם כאשר הם מתגרשים זה מזה, אינם מתגרשים מילדיהם. לכן עליהם לשים את האינטרסים של הילדים ואת טובתם במרכז הדיון והחשיבה.
2. שמירה על רציונליות. במקרים רבים, אנשים נתפסים לעמדה עקרונית רגשית ומנהלים ויכוחים עקרים ומזיקים. צריך לנסות ככל האפשר לשמור על רציונליות: לבחון באופן מהותי מהם הדברים החשובים ועל מה אפשר להתפשר.
3. פשרה ושלום תמיד עדיפים על מלחמה. |
|
|  |
נישואין (ביהדות). טקס שעיקרו מיסוד יחסי זוגיות בין בני זוג. לשם ביטולם יש צורך בגט. היהדות רואה בנישואין מוסד חברתי בסיסי ואידיאלי.
לערך המלא
|
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר ליפשיץ מציג נקודה למחשבה:
לפי המשפט הישראלי, המושג "ידועים-בציבור" הוא כינוי כולל לבני זוג שהיחסים ביניהם דומים ליחסים שבין בני זוג נשואים, אך הם אינם נחשבים לנשואים מן הבחינה המשפטית. בישראל ניכרות מגמות לצמצום הפער המשפטי בין ידועים-בציבור לבין נשואים, ולהקל בתנאי הסף המקנים מעמד של ידוע-בציבור. בשיח המשפטי הישראלי תמיכה במגמות הללו נתפסת כעמדה חילונית, ליברלית ומתקדמת, ואילו התנגדות להן נתפסת כעמדה דתית, מוסרנית ושמרנית.
בספרי על הידועים-בציבור, ביקשתי להעשיר את השיח הקיים בסוגיית הידועים–בציבור בישראל באמצעות בחינה מחודשת של דיני הידועים-בציבור, ותוך התנתקות מתבניות החשיבה השגרתיות בסוגיה זו. הנה דוגמא - במשפט הישראלי הקיים, כחלק מהתפיסה הליברלית של מוסד הידועים-בציבור ומתוך עיצובו של מוסד זה "כתחליף נישואים", ניכרת מגמה ברורה של הרחבת המחוייבויות הכלכליות בין הידועים-בציבור. אל מול מגמה זו, ברצוני להציב את הטענה כי גם בישראל ישנם מקרים של זוגות החיים כידועים-בציבור שבחירתם אינה משקפת דחייה של הדין הדתי, אלא רצון כללי יותר להימנע מהמחויבות המשפטית המגולמת בנישואים ווממיסוד היחסים באופן כללי.
החלה של דיני הנישואים על מי שבחרו שלא להינשא, עלולה אם כן לסכל את כוונת הצדדים ומשום כך היא לא תיחשב כפעולה ליברלית. על כן אני מציע להבחין בין ידועים-בציבור אוניברסליים (קרי ידועים-בציבור הדוחים את דיני הנישואים ואת המחויבות הגלומה בהם) לבין ידועים-בציבור תוצרת ישראל, שאינם בוחלים במחוייבות משפטית אזרחית אלא רק בזו הדתית. כהמשך לקו מחשבה זה, ביקרתי מקרים שבהם כפה בית המשפט את דיני הנישואים על ידועים-בציבור, למרות שהנסיבות לימדו שמדובר היה בידועים-בציבור אוניברסליים שלא רצו במחויבות הכרוכה בנישואים. במיוחד ביקרתי מקרים, שבהם נקבע לבני זוג מעמד של ידועים-בציבור למרות הסכם מפורש שבו קבעו כי אינם רוצים להיחשב ככאלה וכי אינם רוצים במחוייבויות של בני זוג נשואים. כיניתי מצב זה "נשואים בעל-כרחם". |
|
ציטוט חביב עליך:
"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". |
|
|
| | | יליד הארץ, 1970. רכש תואר ראשון במשפטים ובפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ושם גם המשיך במסלול ישיר לדוקטורט במשפטים.
את מחקר הפוסט-דוקטורט עשה בבית הספר הגלובלי למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק. כיום משמש כמרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוני' בר אילן |
|
| | עוד שאלות מחקר |  | |
|
|
|
