|
כיצד משפיע גידול חזירים על עולם המשפט הישראלי? למה חבל שאין לנו חוקה? פרופ' דפנה ברק-ארז מספקת הצצה לנבכי המשפט הציבורי |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
באופן הכללי ביותר, אני עוסקת במשפט הציבורי, שכולל הן את המשפט החוקתי והן את המשפט המינהלי. המשפט המינהלי נוגע בעצם ביומיום של כל אחד מאיתנו. הוא מסדיר את פעילותם של המוסדות שלהם אנו נזקקים באופן יומיומי ומשפיעים על איכות חיינו – מערכת החינוך, מערכת הבריאות, השלטון המקומי ועוד.
נושא עיקרי שבו עסקתי בשנים האחרונות הוא התייחסותו של המשפט הציבורי לתופעת ההפרטה.
מדיניות ההפרטה הובילה לשינויים מרחיקי לכת בדרכי הניהול של המדינה ובמערכת היחסים שבין הפרט לשלטון. שינויים מהפכניים אלה התרחשו במשך שנים רבות כמעט ללא כל דיון במשמעויות המשפטיות שלהם. ההפרטה נתפסה כנושא של מדיניות, ולכן היתה במידה רבה מחוץ להישג ידו של המשפט. לכל היותר, המשפט עסק בשני היבטים של נושא ההפרטה: האחד, הסדרת ההיבטים העסקיים של מכירת נכסים על-ידי המדינה, והשני, שוויון ההזדמנויות של בעלי ההון שהתחרו על הזדמנויות עיסקיות במסגרת ההפרטה.
בניגוד לכך, טענתי היא שההפרטה היא תופעה משפטית המחייבת דיון גם מן ההיבט של זכויות אדם ואזרח ומן ההיבט של המבנה הדמוקרטי של השלטון. השאלות שיש לשאול בהקשר זה הן: האם ניתן להפריט כל דבר (למשל, האם אפשר להקים בית סוהר פרטי בישראל)? מהן המגבלות שחלות על תהליך ההפרטה? ומהו הפיקוח הנדרש על פעילויות מופרטות (לא רק מן ההיבט הכלכלי, אלא על מנת להבטיח את זכויות האדם של אזרחים הנזקקים לשירותים המופעלים על-ידי גורמים פרטיים)? |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?
בניגוד להרבה משפטנים, העניין שלי במקצוע לא נבע מזיקה משפחתית אליו. עם זאת, גדלתי בבית שהיתה בו מודעות לתרומה לחברה. אני חושבת שמה שכיוון אותי ללימודי משפטים היה הרצון במעורבות חברתית. מוטיבציה זו השפיעה בסופו של דבר גם על בחירת תחום ההתמחות הספציפי יותר בתוך עולם המשפט. העיסוק שלי במשפט ציבורי נובע, קודם כל, ממחויבות גבוהה לחיים במדינת ישראל.
המשפט הציבורי הוא ההתגלמות של הדינמיקה בחיים הציבוריים ושל החתירה לעיצוב דמותה של ישראל כמדינה, שצריכה להיות דמוקרטית ויחד עם זאת גם יהודית. מעבר לכך, המשפט הציבורי הוא תחום המעמיד במרכזו את זכויות האדם, ומבחינה זו מגדיר את מסגרות היסוד של המשפט. ניתן כמובן לומר שהפוליטיקה היא השדה שבו ההשפעה על החיים הציבוריים היא הישירה ביותר. אולם, הפוליטיקה מתמקדת באינטרסים קצרי הטווח, ואילו לי יש עניין בתהליכי העומק העוברים על החברה. |
|
כיצד נראה "יום במעבדה" אצל חוקרת בתחומך?
בתחום המשפט – המעבדה היא החיים עצמם. כל מי שפותח עיתון או טלוויזיה נתקל בדילמות שהן גם סוגיות משפטיות – פעולות לחימה הכרוכות בפגיעה באזרחים, קיצוץ בקצבאות באופן שפוגע בזכויות רווחה ועוד. כמובן, ברמה המעשית, מתכונת העבודה היומיומית של משפטן אקדמי מבוססת לא על עיון בעיתון, אלא על קריאה רבה של ספרות מקצועית וכתיבה. זוהי עבודה מאד אינדיבידואלית, אם כי היא שלובה בשיח מתמיד עם חוקרים עמיתים שקוראים טיוטות מחקרים ומגיבים עליהן, במסגרת כנסים וגם שלא במסגרות פורמאליות.
לעתים, המחקר מוביל גם אל מחוץ לאוניברסיטה. לי הזדמן לכתוב כמה מאמרים שעסקו גם בהיבטים היסטוריים של המשפט הישראלי, ובהקשרים אלה, פניתי גם לארכיונים ציבוריים (הארכיון הלאומי, ארכיון עיריית תל-אביב ועוד). דוגמה מרכזית לכך במחקר שלי היא הספר שכתבתי על ההיסטוריה של איסורי החזיר במשפט הישראלי. מחקר זה שימש לי נקודת מוצא לבחינת תהליכים רחבים יותר הנוגעים לקשר בין דת למדינה בישראל ולהשפעת תהליכים תרבותיים של חילון וגיבוש זהות יהודית מודרנית על המשפט. יש לציין, כי חלק מן המשפטנים באקדמיה, ובהם אני, מעורבים מעת לעת, גם בחיים הציבוריים במדינה על דרך השתתפות בדיון הציבורי בישראל בסוגיות שיש בהן גם נגיעה משפטית, כהונה בועדות ציבוריות והרצאות בהשתלמויות עורכי דין ושופטים. |
|
מהן התכונות הדרושות, לדעתך, למשפטן טוב?
התשובה שאתן תהיה ממש בנאלית מבחינות מסוימות, ומבחינות אחרות תשאיר הרבה סימני שאלה. משפטן טוב צריך להיות, קודם כל, אדם רחב אופקים, שיש לו השכלה כללית רחבה, עניין וידע בתחומי דעת נוספים. המשפט בסופו של דבר משקף את החיים ואמור להשפיע עליהם. סקרנות אינטלקטואלית היא מרכזית. מעבר לכך, חשוב עניין כן בבני אדם. בהתייחס להיבטים הטכניים יותר, אין ספק שבמשפטים השפה היא כלי העבודה המרכזי. לכן, יכולת ביטוי גבוהה היא יתרון חשוב. |
|
| |
חוקה. מסמך המגדיר את צורת הממשל ואת עקרונותיו במדינה, את מוסדות השלטון - סמכויותיהם, דרך בחירתם ואופן פעולתם - ואת זכויות האזרחים...
לערך המלא
|
|
לו יכולת לפתור "כבמטה קסם" בעיה אחת במשפט הישראלי, במה היית בוחרת?
קודם כל – הבעיה במשפט ובחיים היא שאין פתרונות קסם. כמו כן, לצערי קשה להתמקד רק בבעיה אחת שטעונה פתרון. בהסתכלות רחבה, הבעיה העיקרית היא שמדינת ישראל סובלת מאי-הסכמה נמשכת לגבי עקרונות היסוד שלהם היא מחויבת. בעיה זו משתקפת בהעדרה של חוקה, ומשם היא מקרינה, למשל, על אי-הסכמה נמשכת לגבי תפקידו של בית המשפט העליון בחברה הישראלית.
אי קבלתה של חוקה לישראל היתה פשרה שבדיעבד הינה בכייה לדורות. הנזק העיקרי הוא בכך שבהעדר חוקה לא הופנמה התובנה הבסיסית שעקרון שלטון הרוב, שהוא אבן יסוד בדמוקרטיה, אינו עיקרון גורף, וכי הוא חייב לסגת כאשר עומדות על הפרק זכויות אדם בסיסיות. ההגנה על זכויות אדם נתפסת לעתים יותר מדי כ"אילוץ", להבדיל מאשר כמחויבות שצריכה להיות משמעותית ומובנת ברמה האישית לכל אזרח ואזרחית.
מעבר לכך, בתחום המיידי שבו אני עוסקת – המשפט המינהלי – אני מוטרדת מאוד מן השחיקה הביורוקרטית של האזרח הקטן. העקרונות המשפטיים הם יפים וחשובים, אך בסופו של דבר, היכולת לממש זכויות היא מצומצמת, הן בשל הערמה מכוונת של מכשלות ביורוקרטיות והן בשל אדישות. הייתי רוצה להמשיך בחשיבה על פיתוח כלים שיקרבו בין המשפט שבספר ליישומו בחיים האמיתיים. |
|
באלו מבין הישגייך המחקריים את גאה במיוחד?
הספר שהזכרתי קודם לכן על איסורי החזיר במשפט הישראלי קרוב ללבי במיוחד, מכמה סיבות. קודם כול, אני חושבת שהוא מבטא דוגמה לתובנה שכדי להבין תהליכים גדולים (במקרה זה, שינויים בתחום של דת ומדינה, השתנות בתפיסת הזהות היהודית במאה ה-20) יש לבחון דברים קונקרטיים (במקרה זה, הרגולציה המשפטית של גידול חזירים ומכירת בשרם). הוא מבטא את העניין המשולב שלי מצד אחד בתחום המשפט המינהלי – זהו מחקר שעוסק בפיקוח ורגולציה מינהליים, ומצד שני בתרבות היהודית והישראלית.
המחקר פתח לי גם צוהר להתבוננות על תהליכים בחברות אחרות (למשל, באמצעות השוואה לדוגמה של האיסור החוקתי על שחיטת פרות בהודו, שאף הוא מבטא מתחים בסיסיים בחברה ההודית, במקרה זה בין הינדים למוסלמים). |
|
ציטוט חביב עלייך:
מאחר שיש לי תחושת תסכול מאי-ההסכמה המחלחלת אל הנדבכים הבסיסיים של חיינו כאן, אני רוצה לבחור בציטוט מתוך המסמך המכונן של המשפט הישראלי, הכרזת העצמאות:
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
באופן כללי יותר, אני רוצה לצטט את דבריו של השופט האמריקאי הנודע, אוליבר וונדל הולמס: "חיי המשפט אינם מבטאים היגיון, אלא ניסיון". |
|
|
| | | ילידת ארה"ב, 1965. גדלה בישראל. פרופסור מן המניין ומופקדת הקתדרה למשפט וביטחון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. לאחרונה לימדה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מומחית למשפט ציבורי.
בין נושאי מחקרה: השפעת ההפרטה על המשפט הציבורי; הגנה על זכויות חברתיות; משפט, דת ותרבות יהודית בישראל; ביקורת פמיניסטית של המשפט. מכהנת כחברה במועצה להשכלה גבוהה וכיו"ר העמותה למשפט ציבורי. נשואה ואם לשני בנים. מתגוררת בתל-אביב |
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|