|
מה עושה אישה חרדית במשרד פרסום? כיצד מגיעה קיבוצניקית של השומר הצעיר לכנס של מפלגת ש"ס? ד"ר ענת פלדמן עונה על שאלות אלו ואחרות |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחום המחקר העיקר שלי הוא תנועת ש"ס.
בהדגשה על פעילות השטח של המפלגה. מעניין אותי "בית הגידול" של המפלגה - מיהם האנשים שנעזרים בה ומה היא נותנת להם. אחד הנושאים החשובים הוא מערכת החינוך של ש"ס, הפרושה בכל הארץ. עד הקמתה לא היו בישראל מוסדות חינוך חרדי לספרדים, ומי שרצה חינוך חרדי נאלץ לשלוח את ילדיו לחינוך של אגודת ישראל האשכנזית, מערכת שבה קיימת עד היום אפליה נגד הספרדים. הגידול של מערכת החינוך משנה לשנה מלמד על התחזקות רוחנית מסיבית שעוברת על הציבור המזרחי המסורתי. כוונתי לבתי ספר, ולא רק לגני ילדים, אליהם מגיעים גם ילדים חילונים.
אני בודקת גם את מעמדם של הרבנים הספרדים בקרב קהילותיהם. עד הקמת ש"ס, היה מעמדם של אלו נמוך ביותר. רבנים גדולים שהנהיגו קהילות בחו"ל, הגיעו ארצה וירדו ממעמדם הרם. במקביל, קהילותיהם שפוזרו בכל הארץ, נותרו ללא הנהגה רוחנית. הדוגמה הכי בולטת היא זו של הרב ישראל אבוחצירא (הבאבא סאלי), שלא זכה בארץ ליחס כלשהו מהממסד. הוא התגורר ביבנה ואשקלון ולבסוף קבע את מושבו בנתיבות. בזכות הקהילה המרוקאית שהכירה אותו, הצליח לרכוש לו מעמד חוץ ממסדי חשוב ביותר. כדי לשקם את הקהילה המזרחית, הציבה ש"ס רבנים כרבני שכונות וערים, במועצות הדתיות ובתפקידים ציבוריים שונים. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?
מראשית שנות ה-90 זיהיתי את תנועת ש"ס כתופעה חברתית פוליטית חשובה. המפלגה סיקרנה אותי משום שלא ידעתי שום דבר על החברה המזרחית ועל החברה החרדית. כמי שגדלה בקיבוץ של השומר הצעיר, אלוהים ממש לא היה בסביבה. עד כדי כך, שרק כאשר עזבנו את הקיבוץ (אז הייתי בת 15), נחשפתי לכך שרוב הציבור הישראלי צם ביום כיפור, ואפילו אינו נוסע ואינו שומע מוסיקה ביום הזה.
בתקופתי היו בקיבוץ רק אשכנזים. ולכן לא ידעתי שום דבר על החברה המזרחית - על מנהגיה ומנהיגיה, על קשיי הקליטה שפוררו אותה, על האפליה כלפיה (הקיימת עד היום במקומות רבים). אלה היו החוסרים שלי כשהחלטתי לחקור את תנועת ש"ס.
עד למחקר שלי, ש"ס לא היתה נושא למחקר בדיסציפלינה של מדע המדינה ולכן עבודת הדוקטורט שלי היתה חלוצית ולא יכלה להישען על מחקרים קודמים. ככל שהמפלגה הלכה וגדלה, כך הבנתי כי יש כאן צמיחה אותנטית מלמטה. ש"ס היא מפלגה עממית אמיתית, מחוברת לציבור ולמצוקותיו. במחקריי היום אני מבקשת להבין מי הוא הציבור הזה ומדוע הוא זקוק למפלגה. |
|
כיצד נראה "יום במעבדה" בחייה של חוקרת בתחומך?
יש ברשותי כמה כלי מחקר. ראשית, האנשים הפועלים בשטח. אני חוקרת את פעילות המפלגה בעיקר באזור הדרום, שבו יש לש"ס אחוזי הצבעה גבוהים מאוד. אני נפגשת עם הפעילים המקומיים, ובעזרתם מגיעה לכל הפעילויות: הרצאות בבתי כנסת, שיעורי תורה, מוסדות חינוך מקומיים, מסיבות בחגים, והרבה פעילות של נשים. אני משוחחת עם האנשים, ובעזרת כלים תיאורטיים מנתחת ומסבירה את פעילותם.
בנוסף למפגשים, אני מנויה כבר 14 שנה על עיתון המפלגה "יום ליום", היוצא פעם בשבוע. עיתון פוליטי מלמד רבות לא רק על מה שעושה המפלגה ומנהיגיה, אלא גם מצביע על הערכים החשובים למפלגה. בשנים האחרונות המפלגה מפעילה אתר אינטרנט מאוד עשיר ומעודכן שמהווה גם הוא מקור למידע. כך שמעבדת המחקר שלי היא גם בבית וגם בשטח.
|
|
כחוקרת שאינה מזוהה ואינה משתייכת לקהל היעד אליו פונה ש"ס, מהו יחסם של פעילי המפלגה כלפייך?
נדמה לי שהם לא תמיד מבינים מה אני עושה, אבל התרגלו לראות אותי יושבת וכותבת. במנהיגות הפוליטית של המפלגה, ובראשה אלי ישי, אומרים שאני היחידה שמבינה מה עושה המפלגה עבור הציבור שלה, כי חוקרים אחרים כותבים עליהם מבחוץ ומלמעלה ולא משתתפים כמוני באירועים שלהם.
האיש הראשון שפתח בפני את המפלגה היה יצחק קקון, מי שמשמש היום כעורך העיתון המפלגתי ואז עיתונאי ודובר רשת החינוך של המפלגה. כבר בפגישה הראשונה שלנו, שהתקיימה בשדרות, עיר מגוריו, רכשתי את אמונו והוא פתח בפני את כל הדלתות. קקון היה מתקשר למשל למנהלי בתי ספר ואומר להם לשוחח איתי. אלמלא הוא, הם לא היו מדברים איתי ועל כך אני חייבת לו המון.
חשוב לי לציין כי אי אפשר להתייחס אל ש"ס בעיניים חילוניות ולשפוט אותה על פי השקפת העולם החילונית. המנהיגים הפוליטיים והרבנים של המפלגה הם חרדים, ומתנהגים על פי אמות מידה חרדיות. לכן נקודת ההשוואה, אם רוצים בכל זאת להשוות את ש"ס למישהו, היא בין ש"ס לחברה החרדית האשכנזית. וכאן יש הבדלים עצומים.
דוגמה לשוני כזה היא ההתנהגות הפוליטית: כשאגודת ישראל היתה בקואליציות, הקפידו אנשיה להחזיק במשרות של סגן שר ולא שר - לכאורה כדי לא להיות מזוהים עם הממשלה החילונית. לש"ס המנהג הזה נראה מגוחך. מאז שהם בקואליציה, הם מכהנים כשרים לכל דבר. יתרה מכך, הם גם מכניסים את אנשיהם לבירוקרטיה הציבורית, דבר שאגודת ישראל כמעט לא עשתה. |
|
| |
ש"ס (התאחדות הספרדים שומרי תורה), מפלגה ישראלית בעלת אופי חרדי ספרדי שהוקמה ב-1984.
לערך המלא
|
|
לאורך כל שנות מחקרייך, איזה נתונים הפתיעו אותך ביחס לש"ס?
הנושא הכי מפתיע היה היחס לנשים. ש"ס לא רק מדברת, אלא באמת מקדמת את הנשים. כאשר התחלתי להשתתף בפעילויות של המפלגה, הסתבר לי שלנשים יש חלק דומיננטי ביותר בפעילות הציבורית, החינוכית והפוליטית של המפלגה. המפלגה מעודדת אותן לרכוש השכלה מקצועית ואקדמית, מעודדת אותן לנהל קריירה מקצועית בשרות הציבורי והפרטי, ומעודדת יזמות עיסקית של נשים.
כך למשל, בגיליון ה–1000 החגיגי של העיתון פורסמה כתבה גדולה העוסקת בנשים חרדיות שהקימו משרדי פרסום. המודל הנשי של ש"ס הוא המודל הנשי החילוני ולא המודל החרדי האשכנזי. רק בעידוד הרבנים יכלה עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף,
להקים ולנהל מכללה אקדמית שנועדה לתת תואר ראשון לנשים חרדיות במקצועות כגון עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת ומדע המדינה (בכוונה לא מקצועות החינוך). להבדיל, בחברה החרדית אשכנזית הרבנים אוסרים על נשים לרכוש השכלה אקדמית.
השוואה לא נכונה נוספת בין ש"ס לחברה החילונית, נעשית בנושא ייצוג בכנסת לנשים. חברות כנסת חרדיות הן עדיין טאבו עבור הרבנים החרדים, וגם עבור אלה של הציונות הדתית. לדעתי, הדרתן של הנשים מהפוליטיקה נובעת מהרצון לשמר שליטה גברית, ולא מטעמי דת. הרי גם אם נסתכל על המפלגות החילוניות, ברובן עדיין אין שוויון בייצוג לנשים, ועדיין צריך לשריין עבורן מקומות, כאילו שנשים הן מיעוט באוכלוסייה. בהקשר זה, יש עדיין הרבה מה לשפר במפלגות החילוניות, לפני שנבקר את ש"ס בנושא הזה. |
|
האם תוכלי לתאר את מגמות השינוי (אם קיימות כאלו) בש"ס, אשר מרמזות על פניה העתידיות?
אם נסתכל על עתידה של ש"ס דרך מערכת החינוך שלה, הרי שהיא שומרת על יציבות בגידול התלמידים. המסקנה מכך היא שיותר אנשים מבקשים לחזור למקורות הרוחניים שלהם, ועל התופעה הזו ניתן ללמוד גם מריבוי המטיפים לחזרה בתשובה. אם נסתכל על ש"ס באמצעות יחסה לנשים, נראה כי המודל של אשת קריירה חילונית הוא שעומד לנגד עיניה, וזאת בגיבוי מלא של הרבנים.
מאפיין נוסף של החברה הש"סניקית הוא העדר הרצון לבדלנות. פעם התפרסמה כתבה בעיתון המפלגה, שבה הסבירו את החשיבות של מגורים בבנין שבו רוב המשפחות חילוניות. הציבור הש"סניקי מעוניין להשתלב בכל הרבדים של החברה הישראלית. החל מהצבא וכלה בעבודה, השכלה ומגורים. השתלבות מתוך עמדה של הערכה עצמית, ולא מעמדת חולשה. את כל אלה מספקת ש"ס, וכל עוד תהיה פריפריה חלשה כלכלית ותרבותית, ש"ס תמשיך לספק תשובות. |
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר פלדמן מציגה נקודה למחשבה:
אני מבקשת להפריך את הרעיון כי ש"ס מנציחה את הבערות והעוני כדי שיהיו לה בוחרים. ש"ס עושה כל מה שהיא יכולה במסגרת כוחה הפוליטי, כדי לקדם את החברה בפריפריה. היא עוזרת לנשים באמצעות סבסוד מעונות יום, כך שתוכלנה לצאת לעבוד, היא מקדמת נשים חד הוריות בשורה של הטבות - אולי החשובה שבהן היא מלגות להשכלה והשארת הקצבאות בזמן הלימודים (עד לאחרונה, אם חד הורית היתה צריכה לוותר על הקצבה שלה אם הלכה לאוניברסיטה). כלומר, ש"ס פועלת לקדם את הנשים ולהוציאן ממעגל העוני.
אני מציעה לקוראים לנסות להתעלם מכך שש"ס היא מפלגה חרדית ומזרחית, ולהסתכל באובייקטיביות על פעילותה החברתית למען כלל הציבור בארץ. |
|
ציטוט חביב עלייך:
שלמה המלך אמר: "חוכמת נשים בנתה ביתה ואוולת בידה תהרסנו". יש פרשנויות שונות על הפסוק הזה. אני רוצה לתת לו משמעות אקטואלית פמיניסטית. לנשים יש כוח עצום. אנחנו יכולות לעשות כל דבר. להבנתי, הרב עובדיה פועל על פי הפסוק הזה כשהוא מתייחס לנשים. אלי ישי אמר לי פעם שהוא מעריץ את הנשים ולא מבין איך הן מצליחות לנהל גם עסקים וגם את הבית. זה הרבה יותר קשה ממה שהוא עושה. |
|
|
| | | ילידת 1957, קיבוץ שער העמקים. רכשה תואר ראשון ושני בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון, ואת עבודת הדוקטורט עשתה באוניברסיטת בר אילן, במחלקה למדע המדינה. כיום משמשת כמרצה במכללת אחווה |
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|