ynet - קרן איל - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

קרן איל

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


האם צפייה בסרטוני "טום וג'רי" תורמת לילדים או פוגעת בהם? מה הקשר בין סצינות מין בסדרה "בוורלי הילס" לשימוש באמצעי מניעה בקרב בני נוער? ד"ר קרן איל עונה וחולקת גם הרגלי צפייה אישיים

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

אני עוסקת במחקר של אמצעי תקשורת המונים ובעיקר טלוויזיה. מחקריי מנתחים את תכני הטלוויזיה ומאבחנים את ההשפעות שיש לחשיפה לטלוויזיה על קהל הצופים. בעיקר אני מתמקדת בתכנים הנחשבים "רגישים" מבחינת השלכותיהם על הציבור, למשל הצגת אלימות ומין בטלוויזיה.

 

כאשר קיים חשש מפני ההשפעה של הצגת אלימות ומין על החברה שלנו, חשוב בראש ובראשונה לבחון באיזו מידה ואיך מוצגים תכנים אלו בטלוויזיה הלכה למעשה, ובכך התמקדו ניתוחי התוכן שערכתי. אני מדגישה את נושא ה"איך" מכיוון שלא מדובר רק בכמות התכנים האלימים או המיניים, אלא במסרים הנלווים לתמונות המשודרות לנו. למשל, האם אלימות מוצגת כפתרון לגיטימי לסכסוכים? האם מוצגים פתרונות אלטרנטיביים לאלימות? האם האנשים המשתמשים באלימות בטלוויזיה נענשים על כך? האם מוצגות בטלוויזיה התוצאות ההרסניות שעלולות להיווצר כתוצאה מהשימוש באלימות?

 

הורים רבים, למשל, נוטים לחשוב בטעות שסרטים מצויירים הם ז'אנר בטוח להושיב מולו את הילדים, אך למעשה מחקרים מראים שתדירות האלימות בתכנים אלו, כמו "טום וג'רי" ו"צבי הנינג'ה", גבוהה אף מתוכניות המיועדות למבוגרים. סרטים מצויירים גם נוטים להראות אלימות "נקייה" יותר, כמו דמות שנרדפת עד שהיא נופלת מקצה צוק והתוצאה היחידה עבורה היא קבוצת ציפורים מצייצות מעל לראש ובסצינה הבאה - הופ! - הדמות חזרה לעצמה ללא כל השלכות ארוכות טווח. התוצאות האמיתיות של אלימות מהסוג הזה אינן מיוצגות בסרטים המצויירים ולכן תמונת העולם הנשקפת מהם היא בעייתית ומוטה, בעיקר עבור ילדים קטנים הרואים בסרטים אלו תכנים מציאותיים לכל דבר.

 

המחקר שלי בוחן ומקדם תיאוריות מתחום תקשורת ההמונים והפסיכולוגיה החברתית, המסבירות מדוע קיימות השפעות של הטלוויזיה על הקהל ובאילו תנאים הן יכולות להיות חזקות במיוחד. כיצורים חברתיים אנו חיים בתוך מרקם מורכב של מערכות יחסים ומחקריי מנסים לאתר את ההשפעה היחסית של אמצעי התקשורת ביחס לגורמי השפעה נוספים כגון ההורים, החברים ובית הספר.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

בראש ובראשונה, מגיל צעיר אהבתי מאד לצפות בטלוויזיה והלוא עבודתי כיום "מחייבת" אותי להרבות בצפייה, בשביל המחקר, כמובן. שמחתי כשנפתחו חוגי התקשורת באוניברסיטאות בארץ ממש לפני שהגיע זמני להתחיל בלימודי התואר הראשון. נהניתי מאד מהלימודים ומהאווירה האקדמית ושם גם נפקחו עיני לחשיבות הרבה שיש לאמצעי התקשורת בחיינו מעבר לבידור ולעניין שהם מספקים.

 

עבודתי במהלך הלימודים ככתבת צרכנות במקומון חיפאי היוותה התנסות מעניינת בפן המעשי של התקשורת. שם גם הבנתי שהעניין האמיתי עבורי נמצא במחקר הרקע אותו ערכתי עבור כל כתבה, מחקר אשר איתגר אותי וסיפק הן את יצר הסקרנות והן את הצורך שלי להעמיק בנושאים בצורה שיטתית ומקיפה. מכאן, היה זה טבעי עבורי להמשיך ללימודי תואר שני ושלישי, ואחר כך גם לעבודה באקדמיה.

 

כיצד חוקרים בפועל את השפעת תכני הטלוויזיה על הצופים?

 

המחקר שלי משלב ניתוחים של תכנים טלוויזיונים ובדיקת השפעות התוכן על קהל הצופים, ולשם כך אני משתמשת במגוון שיטות מחקר. למשל, השתתפתי כחוקרת בניתוח תוכן מקיף של מסרים מיניים בתוכניות הטלוויזיה בארה"ב (חלק מסדרת מחקרים הנקראת Sex on TV).

 

לצורך המחקר הרכבנו לוח משדרים שבועי מייצג ל-10 תחנות טלוויזיה אמריקניות – כלומר, ניתחנו כמעט 1,000 שעות טלוויזיה! ובסופו של דבר יצרנו תמונה מקיפה ומייצגת של המסרים המועברים בנושאי מין בנוף הטלוויזיוני. מצאנו שבשבע מכל עשר תוכניות יש מסר בנושא מין, ויחד עם זאת - נושאים כמו אחריות מינית ושימוש באמצעי מניעה, מיוצגים מעט מאד בתוכניות הטלוויזיה. מחקר זה נערך כל שנתיים-שלוש, החל מסוף שנות ה-90', ואיפשר לזהות שינויים לאורך זמן, כמו למשל העלייה הניכרת בהיקף המסרים המיניים בטלוויזיה.

 

בעבודת הדוקטורט שלי בחנתי את ההשפעה שיש לסצינות של קיום יחסי מין בתוכניות דרמה בטלוויזיה על עמדות כלפי התנהגות זו. משתתפי המחקר היו סטודנטים בגילאי 18 – 25, אשר צפו בתנאי מעבדה בשני פרקים של סדרות דרמה "טיפוסיות" כדוגמת "בברלי הילס, 90210". כל פרק הציג סצינות של קיום יחסי מין, ולאחר מכן התבקשו המשתתפים לענות על שאלון עמדות. מצאתי, למשל, שחשיפה לתוכנית המתארת תוצאות שליליות של קיום יחסי מין (כמו דמות שחווה רגשות חרטה ואשמה על התנהגותה), עשויה להפחית את מידת הליברליות של הסטודנטים כלפי התנהגות מינית מסויימת.

 

בעוד שתוצאות מחקרי התוכן שהזכרתי קודם, הראו שהצגת תוצאות שליליות של קיום יחסי מין (למשל הריון בלתי מתוכנן או הידבקות במחלות מין) היא מחזה נדיר בטלוויזיה האמריקנית - עבודת הדוקטורט שלי הראתה שדווקא סצינות נדירות אלו מושכות את תשומת ליבם של הצופים הצעירים ועשויות להשפיע על עמדותיהם בנושא מין ומיניות.

הטלוויזיה החינוכית. צילום: משה פרידן, לע"מ

 

הטלוויזיה החינוכית הישראלית, אחד מגופי השידור הציבוריים בישראל. תחנת הטלוויזיה הראשונה של מדינת ישראל.

 

לערך המלא

 


אלו תוכניות מהוות בעיניך תוכן חיובי עבור קהל הצופים?

 

קודם כל, חשוב לי להדגיש שלצד השפעותיה השליליות של הטלוויזיה, בהחלט יש לה גם השפעות חיוביות. אני רואה למשל, חשיבות רבה בתוכניות החינוכיות וביכולתן לשחק תפקיד משמעותי בתהליך הסוציאליזציה של ילדים ובני נוער. תוכניות לגיל הרך למשל, לא רק מלמדות חשבון, שפה וגיאוגרפיה, אלא גם מקנות גישה חיובית כלפי תהליך הלמידה עצמו ומכינות את הילדים לבית הספר ולמסגרת הלימודית. ישנה חשיבות גם לתוכניות החושפות את קהל הצופים לדמויות "שוברות סטריאוטיפים", שמוצגות כאהודות ומצליחניות.

 

ובנימה אישית, מהן תוכניות הטלוויזיה האהובות עלייך?

 

אני צופה במגוון תוכניות – אחרי הכל, המקצוע מחייב. רוב הזמן אני מוצאת את עצמי צופה בתוכניות חדשות ואקטואליה כי אין בארץ רגע דל וקשה להתנתק. ההעדפה שלי משכבר הימים היא לסדרות דרמה וקומדיות מוצלחות. בילדותי אהבתי במיוחד דרמות פעולה ובלשים – "רמינגטון סטיל", "צוות לעניין" ו"בלשים בלילה". שנים ארוכות הקפדתי לא לפספס אף פרק של "חברים" ובעונות האחרונות נהניתי מ"האנטומיה של גריי" ומכמה סדרות ישראליות כמו "רביעיית רן".

 

המשיכה העיקרית עבורי היא הדינמיקה בין הדמויות, שבזכות כתיבה מושקעת נראית תמיד יותר אמיתית ממה שמקבלים בתוכניות ה"מציאות" למיניהן. אני אוהבת דמויות שהייתי שמחה לצרף למעגל המכרים שלי, ושנחמד לי להצטרף לעולמן לזמן מה.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר איל מציגה נקודה למחשבה: 

 

אמצעי התקשורת בכלל והטלוויזיה בפרט, משפיעים עלינו, קהל הצופים. נקודה. חשוב להיות מודעים לכך ולגשת לחוויית החשיפה לתקשורת בצורה מודעת ואחראית. מבלי לגרוע מחדוות הצפייה בטלוויזיה, יש להבין שהטלוויזיה אינה מציבה מראה אל מול המציאות אלא שהתוכן המופיע בה הוא מובנה, חלקי ומוטה במידה רבה, על פי אמות המידה והעניין של יוצרי התכנים. לכן, עלינו להיות צופים ביקורתיים.

 

הורים למשל, צריכים להיות מעורבים בחוויות הצפייה בטלוויזיה של ילדיהם - לדעת למה הם נחשפים, לדבר איתם בפתיחות על הנושאים המופיעים בתוכניות, להסביר להם ולהשתדל להרבות בצפייה משותפת.

 

ציטוט חביב עלייך:

 

כחוקרת (וחובבת!) טלוויזיה, אצטט מפיה של מלורי קיטון בסדרת הטלוויזיה של שנות ה-80', "קשרי משפחה": "משמעות החיים היא להיות מאושר, להשתדל לא לפגוע באחרים, ולקוות שתמצא אהבה".
ד"ר קרן איל. שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
ד"ר קרן איל, שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet

ילידת רחובות, 1975. את לימודי התואר הראשון בתקשורת ובאנגלית עשתה באוניברסיטת חיפה, את לימודי התואר השני בתקשורת באוניברסיטת קנט סטייט באוהיו, ארה"ב. את לימודי הדוקטורט עשתה בתקשורת באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, ארה"ב. כיום משמשת כמרצה בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה.
שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©