ynet - יוסי לשם - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

יוסי לשם

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות? כיצד מסייעים מזל"טים ותשדורת לוויינים במעקב אחר נדידת הציפורים? והיכן שוכנת ציפור הנפש של האורניתולוג יוסי לשם?

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

תחום המחקר שלי מתמקד בעיקר בחקר נדידת הציפורים - נושא שיש לו השלכות רבות ומגוונות על המציאות הישראלית. כך למשל הקונפליקט שנוצר בין הציפורים לבין מטוסי חיל האוויר שנקלעים לנתיבי הנדידה שלהן, והקונפליקט בין נדידת הציפורים לבין הנזקים שהן גורמות לחקלאות. המחקר שלי עוסק גם באספקטים הנוגעים לשימורם והגנתם של הציפורים וכן ניצול מחקרים שונים ככלי חינוכי במערכת החינוך, וככלי לשיתוף פעולה איזורי (למשל בינינו לבין שכנינו הפלסטינאים והירדנים) ובינלאומי.

 

מה הוביל אותך לעסוק בתחום זה?  

 

שאיפה עזה שהעבודה שלי תהיה גם התחביב שלי! נושא הטבע, הצפרות, היה עבורי תמיד "ציפור הנפש".
 

כיצד נראה "יום במעבדה" בחייו של חוקר בתחומך?  

 

שילוב מרתק של עבודת שדה עם עבודת מכ"ם, מעקב לוויני, תצפיות, טיסות בדאון ועבודה משרדית בקמפוס האוניברסיטאי, תוך הפעלת צוות נרחב וגדול של סטודנטים וחובבי טבע, וכמובן שילוב של חינוך והוראת סטודנטים.
 

באלו מבין הישגיך המחקריים אתה גאה במיוחד?

 

על משקל הפתגם "כל המציל נפש אחת בישראל – כאילו הציל עולם ומלואו..." – אני גאה מאוד במחקר שהוביל להקטנה משמעותית של התאונות בחיל האוויר כתוצאה ממפגש עם ציפורים נודדות.

  

ישראל היא מדינה קטנה שנמצאת בצומת של 3 יבשות. בהיבט הפוליטי זו אמנם צרה צרורה, אבל בהיבט הזואולוגי המתייחס לנדידת הציפורים – זוהי תופעה מופלאה שכמעט ואין שנייה לה בעולם. מעל ישראל יש למעשה אוטוסטראדה של ציפורים נודדות: בסתיו ובאביב חולפות כאן 500 מיליון ציפורים – סה"כ מיליארד ציפורים נודדות בשנה!

 

יחסית לגודלה הזעום של מדינת ישראל, זו כמות נכבדה מאוד של ציפורים. מאידך, בגלל הבעיות הפוליטיות של ישראל, יש לנו גם חיל אוויר שהוא מהגדולים בעולם. אם מחשבים את כמות מטוסי חיל האוויר ביחס לשטחה האווירי של המדינה – הרי שיש לפנינו עוד רקורד עולמי...

 

במהלך השנים ידע חיל האוויר אלפי תאונות שנגרמו כתוצאה מהמפגש ההרסני בין כלי טיס (בעיקר מטוסי קרב) לבין ציפורים נודדות. כמה מן התאונות הטרגיות הללו הסתיימו באובדן חיי אדם, וישנו כמובן הנזק הכלכלי לקופת המדינה שעומד על מאות מיליוני דולרים. די אם נסתכל בנתונים הפיסיקליים כדי להבין את חומרת העניין: בהתנגשות בין ציפור מסוג דיה, שמשקלה ק"ג בודד, לבין מטוס קרב שטס במהירות של 800 קמ"ש – עוצמת הפגיעה של הציפור במטוס היא 15 טון. אם זו חסידה, שמשקלה 3 וחצי ק"ג – תהיה הפגיעה בעוצמה של 40 טון, ואם מדובר בשקנאי ששוקל 10 ק"ג – 100 טון!

 

מאחר ומטוסי קרב טסים במהירות גבוהה ובגובה נמוך יחסית – היו תאונות אלו בגדר הבלתי נמנע. לא האדם המטיס את המטוס ולא הציפור המתקרבת אליו, יכולים להספיק להגיב ולשנות את מסלולם.

 

המחקר שלי היה למעשה מיפוי שיטתי שבדק מתי מגיעות הציפורים הנודדות (בעיקר העופות הכבדים הנודדים בשעות היום), באלו נתיבים ובאיזה גובה הן עפות. המעקב נעשה באמצעות עבודת צפרים מתנדבים שנפרשו בכל רחבי המדינה, באמצעות מכ"מים ומזל"טים וכן באמצעות דאון ממונע שליווה את להקות הציפורים בנדידתם מגבול מצרים עד גבול לבנון. אני עצמי טסתי 272 ימים, צמוד ללהקות אלו. כל האמצעים הללו, בשילוב עם חקר השפעות מזג האוויר, איפשרו לנו למפות את המרחב האווירי של ישראל לאזורים שכונו אמ"ץ – אזורים מוכי ציפורים, בהם הופסקה הפעילות האווירית של ישראל.

 

מאז ששונו נתיבי הטיסה, ירד אחוז התאונות בגין ציפורים בחיל האוויר ב-76 אחוזים, וכתוצאה מכך גם נחסכו לקופת המדינה 760 מיליון דולר.

 שאלת מחקר

צילום: ארכיון קק"ל

עופות, מחלקה של חולייתנים, מעופפים ברובם, ומהווים קבוצה מוגדרת היטב. שורה ארוכה של סימנים מאפיינת את העופות, כשהבולט בהם הוא כיסוי הגוף בנוצות.

 

גוף העופות עוטה נוצות, למעט המקור וחלקים של הרגליים.

לשום בעל חיים שאינו נמנה על מחלקת העופות אין נוצות. לעופות שני זוגות גפיים; זוג הגפיים הקדמיות הן כנפיים המשמשות למעוף, פרט למינים מעטים, כגון היען, האמו, הקזואר, הקיווי ועופות איים אחדים. בפינגווין הפכו הגפיים הקדמיות למעין סנפירים המסייעים בשחייה.

 

הגפיים האחוריות, הרגליים, משמשות לרוב להליכה, לעיתים גם לשחייה כמו אצל הטבלניים, הקורמורנים, הברווזיים והשחפיים. יש עופות שאינם מסוגלים ללכת כלל, כגון: שלדגים, שרקרקיים וסיסיים, שרגליהם משמשות לעמידה או לאחיזה בלבד. במשפחות אחדות משמשות הרגליים לאחיזה במזון, ולעיתים אף לקטילתו.

 

לערך המלא


מהן שיטות המעקב המודרניות אחרי נדידת הציפורים?

 

מבין שיטות המעקב המודרניות ניתן לציין את הבאות: שימוש במשדרים מקלטי לווין, מעקב עם רשת מכ"מים, דאון ממונע, מזל"טים, מצלמות online בקינים, טיבוע, ורשת צפרים רב-שנתית.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר לשם מציג נקודה למחשבה: 

 

נדידת הציפורים בישראל היא כאמור תופעה יוצאת דופן שכמעט ואין שנייה לה בעולם הצפרות. לצד ההיבטים ההיסטוריים והארכיאולוגיים שבהם ישראל כבר מפורסמת, יש לנו הזדמנות למנף גם את תחום הצפרות ולהעלותו לתודעה כך שישראל תהפוך לאטרקציה בינלאומית - לצפרים מקצועיים ולחובבים כאחד. נתון שכדאי לשים לב אליו: לפי סקר שערך מגזין "אקונומיסט", יש כיום ברחבי העולם כמאה מיליון צפרים. כולי תקווה שנשכיל לנצל הזדמנות זו.

 

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:  

 

"הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות" – הסקרנות האנושית להבין את עולמן של הציפורים משותפת לכל בני האדם, בכל רחבי הגלובוס. יפה לראות את כוחן הלא-מודע של הציפורים המאפשר לנו להתגבר על הגבולות והמחסומים שחוצצים בינינו לבין שכנינו.

 

שאלת מחקר
צילום: איתן הדוק

חוקר בכיר באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לזואולוגיה. יוזם ומנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, גוף משותף לאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע. בעבר כיהן כמנכ"ל החברה להגנת הטבע עד 1995. רכש את תוארו הראשון באוניברסיטה העברית, ואילו את התואר השני והשלישי באוניברסיטת תל אביב.
שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©