ynet - דורון לוריא - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

דורון לוריא

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


הפעם ב"שאלת מחקר" - הצצה נדירה אל היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח ליצירות אמנות. ד"ר דורון לוריא, הרסטורטור הראשי של מוזיאון תל אביב לאמנות, מזמין אתכם לעולם שכולו יופי
 

נתחיל בשאלת השאלות – מה עושה רסטורטור?

 

משמעות המילה "רסטורציה" היא: החזרת מצב לקדמותו. למעשה, הרסטורטור עוסק בשלוש פעולות שונות (לפי הצורך): שיקום, שימור ושחזור.

 

העבודה מתחילה מאבחנה נכונה של הסוגיה – ממה סובלת היצירה, ומהי התרופה הטובה ביותר לבעיה זו. המבוגרים שבינינו עדיין זוכרים מספר אירועים טראומטיים בעניין זה: מוזיאונים חשובים באירופה (לא רק בגרמניה) שניזוקו קשות עקב הפצצות במלחמת העולם השניה – מלחמה שגם הולידה שוד אמנות נרחב ונזקים חמורים ליצירות אמנות, השטפון הגדול שהציף את פירנצה בנובמבר 1966, השחתתה (באמצעות סכין) של תמונתו של רמברנדט: "משמר הלילה" (1975) ורעידת האדמה בעיר אסיזי שבאיטליה (1997), אשר בה ניזוקו פרסקאות המיוחסים לצייר ג'וטו בכנסיה ע"ש פרנציסקוס הקדוש.

 

למעשה - יכולות להיות סיבות שונות להגעתה של תמונה לרסטורציה: אסון טבע כלשהו (שריפה, שטפון, התפרצות וולקנית וכד'), פגעי אנוש (הפצצה, סתם ונדליזם וכד'), הזנחה (כתוצאה מאחסון במקום בלתי מתאים, למשל, או נפילת התמונה מן הקיר) והזדקנות טבעית.

 

יש להבין כי תמונה בת 400 שנה, למשל, עשויה ממספר חומרים אורגניים שונים: פאנל עץ, שכבות צבע-בסיס ("גרונד"), מספר שכבות צבע, גלאזורות (צבע שקוף למחצה) ושכבת ורניש (מעין לכה). כל אחד מן החומרים הללו מזדקן בצורה שונה וגם מגיב אחרת לקור, חום, יובש ולחות. ישנם חומרים שמתכווצים, ישנם שדווקא מתרחבים או מתעוותים, והתוצאה הסופית של כל הנ"ל היא שהצבע מתחיל להתפוצץ ואף לנשור מן התמונה.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

בנעוריי (החל מגיל 9), התחלתי להעתיק תמונות שמן של רובנס ושל רמברנדט על סדינים ישנים ומשומשים שאמי נתנה לי. אח"כ שקלתי (לרגע) להיות זייפן, אח"כ כנראה קצת נבהלתי מזה והחלטתי לעבור לצדו השני של המתרס – אל הצד של "הטובים" – של ציידי הזייפנים (אני מייעץ מפעם לפעם למשטרת ישראל בכלל ולמז"פ בפרט בנושאים אלה).

 

לאחר שסיימתי את לימודי העיצוב הגרפי ב"בצלאל" – נוכחתי לדעת שהדרך הטובה ביותר בה אוכל לממש את עצמי ולמקסם את כישורי ואת כשרונותי תהיה למצוא את השילוב האידיאלי בין ידע בהיסטוריה, התעניינות בקרימינולוגיה, קצת כימיה ופיזיקה, אהבה אינסופית לתולדות האמנות ויכולת טכנית סבירה בהחלט בטכניקות הציור השונות.

 

רסטורציה נראתה כפתרון הנכון, והחלטתי לנסות לבדוק באמסטרדם כיצד ניתן לשלב בין אהבתי לרמברנדט לבין תהיותי בנוגע למקצוע הרסטורציה. רצה הגורל, ותמונתו המפורסמת ביותר של רמברנדט - "משמר הלילה" – הושחתה בידי מטורף בשם וילם דה רייק 10 ימים בלבד לאחר הגעתי לאמסטרדם, בספטמבר 1975, וכך ניתנה לי הזדמנות פז לעקוב מקרוב אחרי תהליך הרסטורציה של תמונה מופלאה זו.

 

כשאנחנו עומדים במוזיאון מוקסמים מול ציור מהמאה ה-17 למשל, עד כמה אנחנו באמת עדים ליצירתו המקורית של האמן?

 

זוהי אשליה בלבד. בממוצע, כל תמונה עוברת רסטורציה פעם ב-50 - 80 שנה, לפעמים טובה יותר ולפעמים פחות. היו אופנות שונות – תמונות הוגדלו, הוקטנו, פרטים שונים הותאמו לאופנה. בעבר היו ציירים, אספנים, סוחרי אמנות, ממסגרי תמונות ורסטורטורים-מטעם-עצמם, שניקו תמונות בחומרים ביתיים כגון תפוח-אדמה, לחם עבש, אקונומיקה ועוד – ובכך נגרמו נזקים כמעט בלתי הפיכים לתמונות. אם נוסיף לכך את כל האסונות (והרסטורציות שנעשו בעקבותיהם) אשר נמנו בתשובה לשאלה הקודמת – נבין שצריך הרבה הרבה מזל כדי שתמונה שהיא בת 300 - 500 שנה תשאר ללא התערבות של יד מאוחרת יותר.
 

איך נראה "יום בעבודה" בחייו של רסטורטור?

 

אני איני מהווה דוגמא טובה, מכיוון שאני משמש גם כרסטורטור ראשי וגם כאוצר במוזיאון תל אביב לאמנות, ולכן חלק גדול מזמני מוקדש גם למחקר ולהכנת תערוכות. קיימים סוגי התמחות שונים ברסטורציה: תמונות, פסלי עץ, אבן או מתכת, ארכיאולוגיה, רסטורציה של נייר, ספרים עתיקים, טקסטילים (החל מפרוכות וכלה בבגדים אתניים), רסטורציה של כלי נשק עתיקים ועוד. הרסטורטורים נחלקים לשני סוגים עיקריים: אלה העובדים במוזיאונים ואלה העובדים בסטודיו פרטי, בדרך-כלל בביתם.

 

מקצוע הרסטורציה דורש (מלבד ידע נרחב בתחומים שונים) סבלנות רבה, מכיוון שיש הרבה עבודה אפורה ומתישה (ככלות הכל - לא כל יום יוצא לך לצייר את העין החסרה בתמונת דיוקן של ליאונרדו...), ועליך להיות מודע לכך שממילא כמעט איש לא יבחין בעבודה שעשית ובמאמצים שהשקעת, לפעמים במשך חודשים ארוכים, על תמונה אחת!. כפי שכבר הוזכר בתשובה הקודמת – הבעיות שלנו לא כל כך צריכות לעניין את הקהל הרחב, המשוכנע שהתמונה שהוא רואה לנגד עיניו נשמרה מעצמה באורח פלא, במשך 300 - 400 השנים האחרונות, ללא כל התערבות מקצועית.

 

פכים קטנים מחייו של רסטורטור: אומרים שכדאי לשתות הרבה חלב במשך היום – כאמצעי הגנה כנגד אדי הכימיקלים הרעילים אותם שואף הרסטורטור לקרבו במהלך העבודה. במקרה של רסטורטורית – כדאי לה גם לוודא במהירות האפשרית באם היא לא בהריון, במקרה, כי או-אז עליה להפסיק לאלתר להשתמש בחומרים מסויימים, המאיימים על הגנטיקה של העובר.

 

בדרך כלל הרסטורטור עובד על מספר יצירות במקביל, ובין לבין גם צריך לבדוק את תנאי השימור במחסני המוזיאון, לבדוק מאות יצירות הנכנסות ויוצאות מן המוזיאון (מתנות, תרומות, שאילות והשאלות) ולכתוב דו"חות מצב, לבדוק (ביחד עם האוצר הרלוונטי) האם יצירות מסויימות ראויות בכלל לתצוגה והאם הן אותנטיות וכד'.

"השיעור באנטומיה של ד"ר טולפ"

 

רמברנדט ון ריין (1606 - 1669), שמו המלא רמברנדט הרמנסון ואן ריין (נכתב גם Ryn). צייר, אמן הדפסים ורשם הולנדי, מגאוני הציור במערב.

לערך המלא


עד כמה נסמכת עבודתך על יכולת הדמיון ועל כשרון אמנותי, ועד כמה היא נסמכת על ידע מדעי ויכולות טכנולוגיות?

 

לא מצפים מרסטורטור שתהיה לו "השראה", חס וחלילה, או שינסה להיות מקורי ו"לשפר" את היצירה שהובאה אליו לטיפול. בכלל – על הרסטורטור לתת "רספקט" לאמן המקורי ולכוונתו, להיות צנוע, ולזכור תמיד שאין אנו אלא נקודה זעירה על ציר הזמן של היצירות בהן אנו מטפלים – יצירות שנולדו הרבה לפנינו ושאמורות עוד לחיות אחרינו מאות ואפילו אלפי שנים, או לפחות עד שפטריה אטומית תהפוך הכל לאבק.

 

וברוח אופטימית קצת יותר: אחרי שחוויתי חוויות אמנותיות מרגשות רבות בחיי, כולל פתיחת תערוכות שאצרתי ("ון דייק ותקופתו", "על כל פנים – 4,000 שנות דיוקן", "מלכים בשר ודם – התנ"ך באמנות", "פאם פאטאל – האשה ההורסת" ועוד), או ביקורים בתערוכות ובמוזיאונים החשובים ביותר בעולם – אני יכול להגיד בבטחה, ברם בהכנעה, שאין דבר יותר מרגש מאשר להציל יצירת אמנות מכליה, ובהזדמנות זו גם לחשוף או לגלות דברים שהיו מוסתרים מן העין במשך מאות בשנים, ואתה, הרסטורטור – הוא הראשון הרואה אותם ומחזירם לחיק האנושות.
 

לו יכולת להתארח באטלייה של כל אמן בהיסטוריה האנושית, במי היית בוחר, ובלידתה של איזו מיצירותיו היית רוצה לחזות?

 

אני מתלבט בין האחים הפלמיים יאן והוברט ון אייק, כאשר ציירו את "הערצת השה" (1417 - 1432) לבין רמברנדט, כאשר צייר את "השיעור באנטומיה של ד"ר טולפ" ב-1632.

 

"הערצת השה" היא אחת התמונות המופלאות ביותר בתולדות המין האנושי, וגם אחת התמונות הראשונות שצויירו בצבעי שמן. זוהי "תמונת מזבח", והיא נמצאת בקתדרלת "סן באבו" בעיר חנט שבבלגיה. אגב, ב-1934 נגנבו שניים מן הפאנלים המרכיבים יצירת מופת זו. אחד הפאנלים נמצא ואת השני, החשוב יותר, מחפשים עד עצם היום הזה. בשנות ה-40 הכין הרסטורטור של העיר חנט העתק של הפאנל החסר, והוא שובץ (באופן זמני, כך אנו מקווים) במקום הפאנל המקורי.

 

"השיעור באנטומיה" של רמברנדט הוא סיפור אחר. זוהי למעשה התמונה אשר "שמה אותו על המפה", כלומר – קיבעה את מקומו של רמברנדט הצעיר בעולם האמנות של הולנד בתקופתו. רמברנדט היה אז עדיין צייר אלמוני, בן 26 בלבד, וצייר את התמונה המרשימה (הנמצאת כיום במוזיאון "מאוריצהייס" בהאג) חודשים ספורים לאחר הגעתו מעיר הולדתו ליידן לאמסטרדם. עד היום מתחולל ויכוח בשאלה האם רמברנדט בכלל נכח וראה ניתוח שכזה, או שהוא פשוט המציא אותו, כתירוץ קומפוזיציוני ודרמטי ל"דיוקן קבוצתי" (מעין "תמונת מחזור" של ימינו) שהוזמן ממנו.
 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר דורון לוריא מציג נקודה למחשבה:

 

הפילוסוף הצרפתי אטיין גילסון (1884 - 1978, Etienne Gilson) אמר פעם: "קיימות שתי דרכים להרוס יצירת אמנות. האחת – להזניח אותה, והשניה – לעשות לה רסטורציה". במילים אלו, בעצם, טמונה כל הדילמה שבמקצוע שלנו: הצורך להתערב מול השאיפה להשאיר את היצירה "אותנטית" ככל האפשר (וישנם גם ויכוחים בנושא "מהו אותנטי?"). בסופו של דבר נולדת פשרה כלשהי בין הרצוי לבין המצוי.

 

רסטורציות שאתה גאה בהן במיוחד:

 

בין היתר, התמחיתי בזיהוי וטיפול ב"תמונות כפולות" – תמונות מזוייפות (שאמורות היו להיות מצויירות על ידי ציירים חשובים) שצויירו מעל תמונות אמיתיות, עתיקות יותר – אולם כאלו שערכן המסחרי נמוך יותר. לצערי הרב גיליתי שבחלק גדול מן המקרים, הזייפנים הללו היו רסטורטורים בהכשרתם...

 

כך גיליתי, לדוגמא, בשנת 1978 בלונדון, דיוקן מזוייף של אשה ונציאנית בת המאה ה-16 בשם ויולאנטה, ומתחתיה חשפתי תמונת דיוקן אחרת, אמיתית יותר, של עלמה בשם אנצולה קונטאריני, אשר צויירה באמצע שנות ה-30 של המאה ה-17 בוונציה על ידי צייר (נשכח לחלוטין) בשם ג'ירולאמו פוראבוסקו. במהלך המחקר, אותו ערכתי בוונציה, גיליתי בין היתר, כי הזייפן היה לטאנציו קווארנה – רסטורטור ונציאני בן המאה ה-19.

 

בלי קשר לתופעה הנ"ל – בשנת 1986 נתגלתה במחסני "מרכז הירידים" ברמת אביב יצירה אבודה של נחום גוטמן, שנקראה "תל אביב – ימים ראשונים". זוהי היצירה הגדולה ביותר שגוטמן צייר אי פעם (21 פאנלים מצויירים שאורכם הכולל 25 מ'), והוא עשה זאת ב-1959, לכבוד יובל ה-50 של העיר תל אביב. התברר שארבעה מן הפאנלים נגנבו בינתיים, ושאר הפאנלים הושחתו – חלקם בזדון וחלקם כתוצאה מהזנחה. אני התבקשתי לצייר את הפאנלים החסרים ולשקם את שאר היצירה. לצערי היצירה אינה מוצגת לציבור בשנים האחרונות, ואני מקווה שמצב זה יתוקן במהירה (אולי אפילו במסגרת חגיגות המאה לעיר תל אביב).
 

ולסיום – ציטוט חביב עליך:

 

הייתי שמח לצטט משהו חכם של רמברנדט, אבל למרבה הצער הוא לא השאיר (בכתב) שום דבר הראוי לציטוט, אלא רק 5 מכתבי תלונה לקונסטנטיין הויחנס על כך שנסיך הולנד וילם-פרדריק אינו משלם לו בזמן עבור תמונותיו...

 

לפיכך, בחרתי בשלושה ציטוטים החביבים עלי ועל ילדיי, הלקוחים שלושתם מן התרבות הבריטית של שנות ה-60:

 

א. "החיים זה מה שקורה לך בדיוק כשתכננת משהו אחר" (ג'ון לנון, חיפושית)

 

ב. "חלק מן הכסף הוצאתי על נשים, מכוניות ואלכוהול, ואת השאר – בזבזתי" (ג'ורג'י בסט, כדורגלן)

 

ג. NEVER SAY NEVER (בונד, ג'יימס בונד).

  

ועוד עקרון חשוב, אופטימי, הרלוונטי במיוחד להתנהלות המקצועית בחיים:

 

"בדרכך למעלה – השתדל תמיד לחייך אל כל מי שתפגוש. אלה הם בדיוק אותם הפרצופים שתפגוש בדרכך למטה..."
שאלת מחקר
ד"ר דורון לוריא, צילום: מעין נבו

נולדתי בשנת 1950 בתל אביב (בבי"ח אסותא). בוגר "תיכון חדש" בת"א והאקדמיה "בצלאל" בירושלים (1975, המח' לעיצוב גרפי). אח"כ: 3 שנות לימוד רסטורציה באירופה (אמסטרדם ורומא) ועוד שנת התמחות בלונדון. תואר שני ותואר שלישי באוניברסיטת תל-אביב, בפקולטה לאמנויות. נושא עבודת הדוקטורט: "התופעה של זיוף תמונה על תמונה אחרת".

 

מאז 1979 עובד במוזיאון תל אביב לאמנות, בתחילה כרסטורטור וכיום כאוצר בכיר, רסטורטור ראשי ואוצר לאמנות המאות 19-16. שרתי שנים רבות במקהלה הפילהרמונית. כתבתי שני ספרים: "חשיפה כפולה" ו"רמברנדט – מיתוס מול מציאות".

 

במשך שלוש שנים הייתי אחד מעורכי ומגישי התכנית "ציפורי לילה" (כל מוצ"ש) בגל"צ. לימדתי (כמרצה מן החוץ) 3 שנים בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת ת"א וכיום אני מלמד בפקולטה למשפטים באותה אוניברסיטה. אני גם מכהן כיו"ר הוועדה להכרה במשמרים (רסטורטורים) בארץ מטעם משרד התרבות וחבר ב"קודארט" – הארגון הבין-לאומי למומחים לאמנות הולנדית של המאה ה-17.

"הערצת השה", יאן והוברט ון אייק, (1417 - 1432)

"הערצת השה" היא אחת התמונות המופלאות ביותר בתולדות המין האנושי, וגם אחת התמונות הראשונות שצויירו בצבעי שמן."


"השיעור באנטומיה של ד"ר טולפ"

"השיעור באנטומיה" של רמברנדט הוא סיפור אחר. זוהי למעשה התמונה אשר "שמה אותו על המפה", כלומר – קיבעה את מקומו של רמברנדט הצעיר בעולם האמנות של הולנד בתקופתו. "


צילום רפרודוקציה: אברהם חי

כך גיליתי, לדוגמא, בשנת 1978 בלונדון, דיוקן מזוייף של אשה ונציאנית בת המאה ה-16 בשם ויולאנטה, ומתחתיה חשפתי תמונת דיוקן אחרת, אמיתית יותר, של עלמה בשם אנצולה קונטאריני"


שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

מדוע זכוכית היא מערכת שאינה בשיווי משקל?

מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

כיצד חוקרים אהבה? האם יש תחליף לרומנטיקה?

לאיזה תחום ידע קשורה תורת הצמות?

איך יוצרים תאי עצב מנגנון זיכרון לטווח ארוך

מה בין חיטה, יצר הנדודים ותירבות צמחים?

מתי נבנה הנמל הפניקי בעתלית?

האם ישראל היא אכן מדינה מערבית?

היכן נמצאת מערת המלח הגדולה ביותר בעולם?

מה משותף לדלי ביוב, הים התיכון ומיצרי גיברלטר?

רבותי, ההיסטוריה חוזרת? עולמו של היסטוריון

הכיצד מהווה תל אביב סכנה למדינת ישראל?

מהי מערכת רגולטורית ולמה זה טוב?

איפה עובר הגבול בין כתיבה היסטורית לספרות?

מה הקשר בין מתמטיקה לתכונות החומר?

מהמוח ועד היקום כולו – החיים כמערכת כאוס

מהם רגעי החסד של הקולנוע הישראלי?

היכן ניתן למצוא מערכת מרובת סוכנים?

מה הקשר בין עקיצות דבורים לאלטרואיזם?

על ארבע חתונות ולוויה אחת

מי קובע את מחירי המוצרים בסופרמרקט?

כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

מהו איל נגיחה ומה תפקידו?

למה עדיף כעס על אדישות בפתרון סכסוך פוליטי?

מדוע נדרש הפילוסוף לחוש הומור?

כיצד חוקרים את השסע החילוני-דתי?

איך פטרייה אחת יכולה לשנות עולם?

מה בין פרה משוגעת לחלבונים מתקפלים?

מהי "ארכיאולוגיה קטנה"?

מה הקשר בין גידול חזירים למשפט ישראלי?

מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?


שערי נושא

היסטוריה ישראלית. אנציקלופדיה ynet
היסטוריה ישראלית. ההיסטוריה של מדינת ישראל. אנציקלופדיה ynet

אבולוציה אנושית. אנציקלופדיה ynet
גולגולת. צילום: איי פי

מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet
מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet

הטבלה המחזורית. אנציקלופדיה ynet
טבלה מחזורית - סידור כלל היסודות הכימיים. אנציקלופדיה ynet

מגלי ארצות. אנציקלופדיה ynet
מגלי ארצות - סיפורם של כמה ממגלי הארצות הבולטים בהיסטוריה. צילום: ויז'ואל/פוטוס

מטוס. אנציקלופדיה ynet
F15-I. באדיבות אתר חיל האוויר

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©