|
מיהו גדול המנהיגים של העם היהודי בתקופת המקרא? לשם מה כתבו את התנ"ך? ד"ר אלי עסיס מזמין אתכם לצלול עמוק אל תוך ספר הספרים |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
אני עוסק בעיקר בהיבטים האידיאולוגיים והספרותיים של המקרא. בייחוד בספרים ההיסטוריים, ובהם ספרי יהושע ושופטים. בספרות הנבואה, בעיקר בנביאי הבית השני, ובשירה המקראית - בספרי שיר השירים, איכה ותהלים. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?
המניע העיקרי לעיסוקי בתנ"ך הוא קודם כל אהבה עצומה, הערצה וכבוד לספר הספרים. לאחר שנים רבות של לימוד ועניין, סברתי כי יש לי מה לחדש בחקר המקרא לצד יכולת להנחיל את אהבת התנ"ך לתלמידיי. מניעים אלו הובילו אותי להיכנס באופן מקצועי לתחום וממשיכים להניע את מחקריי ועשייתי ביום יום.
מאז ומעולם אני מרגיש כי שורשי אהבתי לתנ"ך נטועים בימי ילדותי, כאשר אבי היה מספר לי בלהט את סיפורי המקרא לפני השינה. |
|
מבין כל המנהיגים שידע עם ישראל בתקופת המקרא – איזה מהם מייצג בעיניך (או לחלופין, בעיניי המספר המקראי) את דמות המנהיג האידיאלי?
קשה מאוד לבחור אחד מבין שורה של מנהיגים דגולים ומיוחדים. אציין אחד. משה היה גדול הנביאים וראשון המנהיגים. הוא היה מצביא, שופט, מחנך ומורה דרך. הוא היה אחד המהפכנים הגדולים שידעה ההיסטוריה, אך גם שמרן. הוא היה מצדיק הרבים ומלמד זכות, אך גם מוכיח בשער. איש רך ורגיש, אך גם חזק ותקיף. הוא היה איש ענק במישור הרוחני, עלה לשמיים והתבודד שם עם בוראו, אך הוא גם היה איש הפרטים הקטנים, ועמד לרשות העם בכל ענייניהם היומיומיים.
משה איחד בתוכו תכונות סותרות, ועל כן היה מנהיג שהתאים לכל מצב. השילוב של תכונות רבות ומגוונות ואף סותרות – הופכות את משה לדמות מופת ואת תורתו לתורה ניצחית, אשר רלוונטית בזמנים ובמצבים שונים ומגוונים.
ספרים רבים נכתבו על משה, ואין כאן מקום להרחיב, אבל אני מבקש לציין נקודה מרתקת אחת: משה נלקח לארמון פרעה בתקופת ינקותו, וגדל כנסיך בארמונו של מלך מצרים. הוא דיבר כמצרי ונראה כמצרי. ובכל זאת, אדם מופלא זה, מגלה את שורשיו היהודיים ויוצא לראות בסבלות עמו. הוא הולך אחר מוצאו ומצטרף לגורל עם זר לו – עם של עבדים נחותים. מוותר על חיי אדנות, ועל מותרות בית המלכות. איזה אומץ צריך על מנת לעשות זאת, איזו גדלות פנימית, ואיזו מידה של יושרה פנימית? לא פלא שאיש כזה נבחר על מנת להנהיג את העם, ולהיות מופת בחייו ובמותו לעד. |
|
שאלה דמיונית לחלוטין - לו יכולת להיות עד לרגע אחד בתולדות עם ישראל בתקופת המקרא, באיזה רגע היית בוחר?
זוהי פנטזיית ילדות שלי, לחזור בזמן ולחוות את הרגעים הגדולים בחיי העם בתקופת המקרא, כמו גם הסקרנות לראות כיצד נראו חיי היומיום והשגרה של התקופה המקראית, כיצד באו לידי ביטוי האספקטים השונים של נושאים דתיים, חברתיים וכלכליים. גם אחרי כל המחקר המוצלח בנושאים אלה, תחושתי היא שעדיין רב הסתום על הידוע.
מרתק בעיניי איך בתקופה זו, ייצרו חכמי ישראל ונביאיו יצירות מופת הן בתחום של היצירה הספרותית, והן בתחום התיאולוגי - יצירות שהן בעלות אופי על-זמני ונצחי, בתחום הרוח התרבות, הדת והמוסר. כל זה מסקרן עד מאוד.
לו אפשר היה לנסוע בזמן, לא הייתי בוחר אם כן ברגע אחד, אלא ברגעים הרבה. הייתי רוצה להיות עד לתקופת לידתה של האומה – השעבוד במצרים והיציאה הפלאית משם, ולמעמד קבלת התורה בהר סיני. הסקרנות והדמיון מושכים אותי גם הלאה, אל כיבוש הארץ ותקופת מלוכתו הכבירה של דוד.
אין לי ספק ששמיעת דבריהם של הנביאים - ישעיה, עמוס וירמיה, למשל - היתה חוויה בלתי נשכחת עבור בני דורם, והייתי שמח להיות חלק מקהל המאזינים. אבל היופי של הסיפור היהודי הוא שגם אם מסע בזמן אינו אפשרי, עדיין דבריהם של אותם נביאים כתובים לנגד עינינו, מהדהדים באוזנינו, גם אחרי אלפי שנות היסטוריה מפותלת.
כל הנכסים החומריים של אותה תקופה - המקדש וכליו המרהיבים, ארמונות המלך והביצורים הגדולים – מכל אלו לא נשאר דבר. כשאנו משווים את שאריות התרבות החומרית של יהודה וישראל לעומת מה שנשאר מתרבויות עתיקות אחרות, העם היהודי מתייחד בדלות יוצאת דופן. אבל העושר התרבותי, הרוחני והמוסרי שהשאירו לנו אבותינו, הוא מאגר של יצירות נצחיות, שעדיין מרתק אליו מליונים של בני אדם בכל רחבי העולם.
זוהי המשמעות האמיתית של היותנו "עם הספר". אנחנו הורשנו לעולם את הספר, בה"א הידיעה. וכאילו על מנת לייחד זאת, ולא שום דבר אחר – אין בידנו מהתרבות החומרית העתיקה אלא שרידים מועטים בלבד. מעניינת העובדה שהאתר העתיק והמרשים שלנו אינו אלא קיר! קיר של הר הבית שנבנה בתקופת הבית השני על ידי הורדוס – לו אנו קוראים הכותל המערבי.
אבל כנגד זאת, אנו מחזיקים את ספר הספרים, מורשת אבותינו וירושתנו לעולם הנאור כולו. |
|
| |
משה, מן הדמויות המרכזיות בתולדות עם ישראל. אדון הנביאים, והמחוקק שהוציא את בני ישראל ממצרים באותות ובמופתים...
לערך המלא
|
|
מה לפי דעתך היתה מטרתו של הטקסט המקראי בתקופה שבה נכתב?
מטרתו של המקרא היתה לחנך את העם, ולעצב את זהותו היהודית והדתית. אף שהמקרא הוא יצירת מופת, הוא לא נכתב לשם אמנות ולא לשם שעשוע, אלא מתוך כוונה ברורה להנחיל ערכים ואידיאולוגיה. מטרות אלה הן אלו שהופכות את המקרא לספר קריא יחסית, גם אלפי שנים לאחר שנכתב.
על אף פער הזמן, ובעיקר על אף הפער התרבותי התהומי שקיים בין תקופתנו אנו לבין תקופת המקרא - עדיין אנחנו יכולים לקרוא את הטקסט הקדום הזה ולחוש כיצד הוא מדבר אלינו, כאן ועכשיו. הרלבנטיות של הסיפור התנ"כי התחזקה במיוחד עם החייאת המגמות הציוניות בעת החדשה. החיים החדשים שנבנו בארץ ישראל במאה ה-20, כאן בארץ האבות, הביאו לתחייה מחודשת של אותם טקסטים שנכתבו ברובם על נחלת ארץ זו. |
|
עד כמה נשען המחקר המקראי על כתפיהם של מחקרים קודמים, ועד כמה הוא נתון לחדשנותו וליצירתיותו של חוקר בודד?
כל חידוש נשען תמיד על המחקר הקיים, ועליו הוא מבוסס. רעיון חדש מקיים יחס כפול עם הישן; מצד אחד הוא ממשיך את הישן והמוכר, ומצד שני הוא סותר את הקיים. יצירה מחקרית חייבת להיות חדשנית, אבל היא אינה רלבנטית ואינה משמעותית אלא אם כן היא מקיימת דיאלוג עם המחקר שקדם לה. חוקר אמיתי, לטעמי, חייב לשלב את היכולת לראות דברים בפרספקטיבה של הישן, אך הוא חייב לגלות בכל דבר את החדש. נקודת החיבור בין ישן לחדש היא שהופכת מחקר לרלוונטי ומובן – אך גם למרתק ומושך. |
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר אלי עסיס מציג נקודה למחשבה:
ייחודו של המקרא הוא בהעברת רעיונות עמוקים ומורכבים בשפה פשוטה, בסיפור, ובשירה. כך ביקשו מחבריי המקרא לפנות לציבורים רחבים, ולהשפיע עליהם. החשיפה של מסרים אלו היא האתגר האישי של החוקר, וזה אולי גם סוד הסיפוק בלימוד המקרא: למצוא את העמוק בתוך הפשוט. |
|
ולסיום, ציטוט חביב עליך:
אינספור ציטוטים חביבים עליי, ולכל מצב ולכל שעה ציטוט אחר מתאים. היום אצטט פסוק מנבואתו של מיכה: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך" (מיכה ו', ח). |
|
הכיתה האינטראקטיבית |
|
|
|
|
|
|
| | | יליד 1964, אנגליה. עלה לישראל בשנת 1971. למד את התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה, ואת התואר השני והשלישי באוניברסיטת בר אילן. כיום משמש כמרצה למקרא באוניברסיטת בר אילן, בה מכהן כראש המחלקה. למד גם בישיבת הר עציון, שם רכש השכלה תורנית והסמכה לרבנות.
לעמוד הבית של ד"ר אלי עסיס - לחצו כאן.
|
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
שערי נושא |
|
|
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
|
| | | | |
|
|