|
מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח? ומה הקשר בין צריכת מלח לפסיכולוגיה? שאלות מסובכות, תשובות מפתיעות, עם פרופ' מיכה לשם |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחום העניין שלי הוא הפסיכוביולוגיה, תחום הבוחן את הבסיס הביולוגי לפסיכולוגיה. באופן כללי, לפסיכוביולוג יש עניין בפענוח השילוב בין המקורות הביולוגיים והפסיכולוגיים לבין צרכינו ותאוותינו: מדוע אנו ישנים, אוכלים יתר על המידה, מה קורה במוח בעת למידה, זיכרון, פחד ואהבה.
באופן ספציפי יותר, מחקריי מתמקדים בשלב ההתפתחותי ומתפצלים לשני אפיקים - הראשון הוא התפתחות התיאבון למלח אצל החולדה ואצל בני האדם, והשני הוא ההתפתחות הרגשית המוקדמת בקרב חולדות מעבדה, כדגם לסוגיות אלה בקרב בני אדם.
השאלה המתבקשת היא - למה דווקא חולדה נבחרה להוות דגם ממנו אפשר להסיק על בני האדם? ובכן, לחולדות יש מאפיינים רבים הדומים לשלנו; זוהי חיה חברתית, היא אוכלת-כל (וחיות מועטות עושות זאת), התנהגותה גמישה להפליא והיא מפגינה כושר למידה מפותח, ובנוסף היא מגיבה לכל התרופות הפסיכיאטריות באופן זהה לזה של בני אדם. על כל אלה מתווספים גם שיקולים מעשיים הנוגעים לקצב הריבוי והגדילה המהירים של החולדה, דבר המאפשר מחקרי התפתחות שאורכים ימים, במקום שנים. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?
החל ממחקריי הראשונים על התשתית המוחית לתיאבון - כל מחקר העלה שאלה חדשה, בלתי צפויה ומאלפת, ונסחפתי בסוגיה אחר סוגיה, וכך למחקרים בהם אני עוסק כיום. |
|
אלו תכונות אופי נדרשות לחוקר בתחומך?
רצוי שלחוקר יהיו דמיון, יצירתיות, סקרנות, ומעוף, כל אלה משולבים ביושר בלתי מתפשר, דקדקנות אובססיבית, ידע מעמיק ומעודכן בנעשה בתחום, תאווה לדיון ולשיתופי פעולה עם עמיתים, סבלנות אינסופית לסטודנטים, וכמיהה ללמד את תורתו בכל מקום, בכל עת, ולכל דכפין... |
|
באלו מבין הישגייך המחקריים אתה גאה במיוחד?
אני מרוצה מכך שמיפיתי את הליך התפתחות התיאבון למלח והסיבות לו, מיום הלידה ועד הבגרות, בחיה ובאדם. מטרתי היא לגלות את מקור האהבה הרבה למלח ולצריכתו המופרזת. דומני שכיום אני חוקר התיאבון למלח הוותיק, ואולי הבכיר, בעולם.
בתחום ההתפתחותי, הנני חלוץ בהבאת הנושא של "העברה ביולוגית בין-דורית של השפעות על ההתנהגות" אל תוך המעבדה המחקרית. |
|
| |
התפתחות פסיכולוגית, מהלך השינויים הנפשיים החלים בבני אדם במרוצת חייהם, שהם עניינה של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
לערך המלא
|
|
מה פירוש "העברה ביולוגית בין-דורית של השפעות על ההתנהגות"?
מדובר בהעברה בין-דורית של השפעות סביבת האם לצאצאיה. במחקריי על מקור ההוויה הרגשית והחברתית, בחנתי העברה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בצאצאים.
באופן ממוקד יותר - אני בוחן את השפעת הלחץ ("סטרס") בחיי הנקבה עוד לפני הריונה, על צאצאיה העתידיים. מחקרים אלה נעשים בחולדות מעבדה, ותוצאותיהם מגלות כי לחץ לפני ההריון נותן את אותותיו בהתנהגות הרגשית והחברתית של הצאצאים בבגרותם. כך למשל, יכולת התקשורת החברתית פחותה יותר בקרב חולדות שאמן חוותה לחץ לפני ההריון.
עוד מתברר, כי השפעותיו של הלחץ שונות בין צאצאים זכריים ונקביים - בשלב זה של המחקרים, נראה שהזכרים עמידים יותר בפני דיכאון ופחד, בעוד הנקבות הן פגיעות יותר בעקבות הלחץ שאמם חוותה טרם הריונה. |
|
כמי שבא מתחום הפסיכולוגיה - איזו חשיבות יש להבנה של הסיבות לצריכת מלח?
אחת הבעיות בפסיכולוגיה הינה הגדרת הסיבות להתנהגותנו. חקר המלח משמש מודל למוטיבציה התנהגותית שמנגנוניה המוחיים והפיסיולוגים מובנים לנו, ושמטרתה מוגדרת עד לרמה האטומית – ליון הנתרן.
יון הנתרן מצוי רק במלח, והוא חיוני לפעילות כל תא עצב במוחנו ובגופנו. ריכוז המלח בדם שלנו הוא כריכוזו בים הקדום – בו נוצרו חיים, ואיננו יכולים להתקיים בלעדיו גם כיום. על חשיבותו של המלח יכולה להעיד העובדה הפיסיולוגית, שיש לנו, כמו לכל החיות אוכלות-כל (וחולדת המחקר ביניהן), ארבעה קולטנים לטעם בלשון - שלושה המיועדים למגוון העצום של הטעמים שבמזוננו, והרביעי, שמוקדש אך ורק למלח - "טעם החיים".
הסיבות לצריכת מלח נעוצות אם-כן, עמוק במוצאנו החייתי, ושואבות גם מתרבותנו העתיקה, מסגולות המלח כחומר משמר, ומהרגלינו התזונתיים בחברה המתועשת. מעבר לעניין המחקרי-תיאורטי, ההשלכות היישומיות של הבנת תאוותינו למלח יאפשרו, אולי, שליטה בתאווה זו והשלכותיה הבריאותיות. |
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' מיכה לשם מציע נקודה למחשבה:
הממצאים שאותם תיארתי בנוגע למחקר ההתפתחותי, מלמדים כיצד חוויות יכולות לעבור בין דורות באופן ביולוגי ולכוון את ההתפתחות הפסיכולוגית. ניקח לדוגמא סיטואציה היפותטית - אישה שחיתה באזור עוטף עזה במשך שנות ההפגזות, וכתוצאה מכך היא מפגינה התנהגות דרוכה לרעשים סביבתיים, יותר מהאדם הממוצע שחי באזור אחר. ילדיה של אותה אישה, גם אם הם עצמם נולדו לאחר סיום ההפגזות, יבחינו בתגובותיה של האם, ובפרט זה התפתחותם תהיה שונה משל ילדים שאמם חיה מחוץ לטווח הטילים. זוהי רק דוגמא אחת לאפיק השפעה בין-דורי.
ישנם גם שינויים הנוצרים במוח ובגוף בכלל, הנגרמים כתוצאה מהסביבה שבה גדלנו. שינויים אלו יכולים להשפיע גם על הסביבה התוך-רחמית והעובר המתפתח בתוכה, ואולי אף על החומר התורשתי שלו. כל אלה הן ספקולציות טעונות מחקר ממושך ויסודי, אך הן בעלות חשיבות להבנת מקורות התנהגותנו, גם כבני אדם ספציפיים וגם כחברה.
הבנה כזו תקדם אפשרות של התערבות ותרפיה ממוקדת יותר אצל אמהות ואצל ילדיהן. כך נוכל אולי להפחית העברה בין-דורית של הפרעות נפשיות במשפחה, אלימות בחברה, וכד'. לבסוף, ייתכן וגם וחוויות חיוביות של הורינו יועברו בדרך דומה וישפיעו על התנהגותנו אנו. |
|
|
| | | יליד 1944. בוגר בית הילדים בקיבוץ יגור, בתי ספר בחו"ל, תיכון בית הכרם בירושלים, אוניברסיטת לידס באנגליה.
כיום מכהן כפרופסור בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, פרופ' אורח באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב, ובאוניברסיטאות ננסי וניס בצרפת. |
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
שערי נושא |
|
|
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
|
| | | | |
|
|