ynet - אמנון פרידברג - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

אמנון פרידברג

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


האם זה מוסרי להרוג ג'וקים? כיצד קשורים זבובים לפענוח מקרי רצח? איך מרפאות רימות זבובים את נזקי מחלת הסוכרת? ד"ר אמנון פרידברג עונה
 

שאלת השאלות - מה עושה אנטומולוג?

 

אנטומולוג הוא חוקר חרקים. ישנם אנטומולוגים שעיסוקם העיקרי הוא אנטומולוגיה רפואית (למשל, עיסוק הממוקד ביתושים המעבירים מחלות שונות), אחרים עוסקים בחרקים הקשורים למערכות חקלאיות, ישנם העוסקים בהיבטים פיסיולוגיים, אקולוגיים, התנהגותיים של חרקים ועוד. אל מול ההיבטים המעשיים האלו, ישנם גם חוקרים, ובהם כלול גם עבדכם הנאמן, המתמקדים בהיבטים בסיסיים של מחקר החרקים, למשל במיונם ובחקר מוצאם. כדי למיין קבוצת חרקים, יש צורך בהיכרות רחבה ומעמיקה כאחד עם בני הקבוצה, אבל גם עם בני קבוצות קרובות, הן של המבנה האנטומי שלהם והן בפרטי אורח החיים שלהם.

 

מכשיר עבודה המצוי כמעט בכל המעבדות האנטומולוגיות, הוא המיקרוסקופ או הבינוקולר (מכשיר לראיה מוגדלת תלת-ממדית). מכשיר זה הכרחי ומאפשר עבודה עם חרקים (קבוצה של בעלי חיים שגודלם הממוצע הוא פחות מסנטימטר אחד), אבל הוא גם פותח בפני המתבונן עולם מיוחד, עשיר ואסתטי, הנסתר מהעין הבלתי מזוינת.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

התעניינותי בחרקים התפתחה באופן הדרגתי וממושך, אם כי ברצף הגיוני. ההתעניינות שלי בטבע ובמרכיביו החלה עוד בגיל הרך שלפני בית הספר. נולדתי בחיפה וגרתי במרומי שכונת "הדר הכרמל", ברחוב שהמדרון מעליו הכיל את מרכיבי הטבע, עם הפרעות קלות בלבד מצד האוכלוסייה האנושית. כשיצאתי מביתי, יכולתי להגיע לטבע ולהתבודד בו תוך דקות מעטות. בגיל הזה התרשמתי ביותר מצמחים וחולייתנים, ולמגינת ליבה של אימי, הבאתי הביתה נחשים לגידול.

 

בבית הספר התיכון נתבקשנו להכין עשבייה, ואז גיליתי את ההנאה שביכולת להגדיר את הצמחים הרבים באמצעות מגדירי צמחים למיניהם. בתקופה זו התוודעתי לעושר ולמגוון המינים הגדול, ופיתחתי שאיפה, הן רציונלית והן רגשית, להכיר ולהבין את המגוון הזה.

 

באוניברסיטה נחשפתי בפעם הראשונה באופן רציני לעולם החרקים, והכרתי בכך שאם ברצוני להכיר ולהבין את הטבע, יהיה עלי לעשות זאת דרך החרקים, וזאת מסיבה פרגמטית: נוכחתי שהאנטומולוגים הכירו היטב גם את נשוא מחקרם, החרקים, וגם את הקבוצות האחרות בטבע, בעוד שביולוגים אחרים, שהתמחו בקבוצות שונות (צמחים, חולייתנים וכד'), התקשו מאוד להכיר את החרקים, שמהווים את הקבוצה הגדולה ביותר בעולם מבחינת מספר המינים.

 

מי קובע את השמות העבריים של החרקים? ואיך מחליטים איזה שם לתת לאיזה חרק?

 

תהליך מתן שמות ליצורים, כולל חרקים, אינו פשוט כפי שניתן לחשוב. ליצורים החיים והמאובנים קיימת מערכת מדעית למתן שמות לועזיים אותה ייסד לינה לפני כ-250 שנה (Linnaeus, 1758). מערכת זו ידועה כשיטה הבינומינלית (שני שמות), ולפיה לכל מין יש שם המורכב משתי מילים: המילה הראשונה היא שם הסוג, והמילה השנייה היא שם המין, השילוב של שתי המילים האלו ייחודי לכל מין.

 

בספרות העברית לעומת זאת, שררה אנדרלומסיה, וכל החפץ טבע שמות ככל שבא על ליבו וללא שיטה מסודרת ועקבית. בעת הכנת כרך החרקים באנציקלופדית "החי והצומח בא"י", נוסדה ועדה ברשות האקדמיה לשפה העברית ובהשתתפות העורכים וחלק מכותבי הערכים. הוועדה התכנסה עשרות פעמים וטבעה שמות לכאלפיים מיני חרקים. עקרונות מתן השמות העבריים היו דומים לעקרונות המדעיים, אם כי פחות מחמירים מהם.

 

כך למשל נטבע השם "שרצגולם היונה" לזבוב הטפיל על יונים, ושהנקבה שלו נחשבת כמשריצת גלמים. במקרה זה ויתרה הוועדה על הדיוק המדעי לטובת שם בעל צליל טוב שגם מהווה תרגום של המושג "Pupipara". למרות שהשתתפתי בכל הישיבות אינני זוכר את כל השמות, שחלקם הוצעו על ידי. נחמתי היא שהסטודנטים, המתחנכים בישראל לאורו של ספר זה, שולטים בשמות העבריים יותר טוב ממני.

 

בנימה נצלנית משהו – איזו תועלת יכולים אנו בני האדם להפיק מחרקים? 

 

היחסים בין החרקים לאדם הם יחסי אהבה – שנאה. ישנם למעלה ממיליון מיני חרקים הידועים לאדם. כ-1000 - 2000 מתוכם נחשבים מזיקים, אולם מספר דומה של מינים נמצאו מועילים לאדם. עיקר הנזק הוא נזק חקלאי, משום שהחרקים מתחרים עימנו על מקורות המזון, או נזק רפואי (למשל, חרקים המעבירים מחלות), ויש גם מספר מינים התוקפים את רכושו של האדם (למשל טרמיטים המכלים בתי עץ).

 

התועלת שהחרקים מביאים לאדם ידועה פחות לציבור, אם כי היא יותר מגוונת מהנזק שהם גורמים: כך למשל, הערך החקלאי של האבקת חרקים בגידולים חקלאיים (בלעדיה לא יתנו הצמחים תוצרת), בארה"ב לבדה, מוערך בכ-20 מיליארד דולר בשנה! זוהי רק דוגמא אחת, ולצדה ישנן דוגמאות נוספות, קצת יותר מפתיעות: כאשר מניחים רימות של זבובים ממשפחת הבוהקניים על פצעי נמק של חולי סכרת, ניזונות הרימות מהרקמות המתות ומביאות להחלמה מלאה באחוז ניכר של החולים!

 

בתחום המשפט הפלילי, רימות של אותם מיני זבובים, או של מינים הקרובים אליהם, משמשות גם כשעון מדויק לקביעת מועד המוות כשהן נמצאות על גופת נרצח: הקשר בין אורך הרימה והטמפרטורה השוררת בזירת הפשע לבין גיל הרימה, מאפשר לקבוע את גיל הרימה, וגיל הרימה מאפשר לקבוע את מועד המוות בדייקנות מרובה.

צילום: ויז'ואל/פוטוס

 

חרקים, מחלקה במערכת פרוקי רגליים; רוב החרקים הם בעלי חיים קטנים, המין הקטן ביותר הוא צרעה טפילית שאורכה 0.2 מ"מ...

לערך המלא


דברים שלא ידעתם על... פריזבוב ים-תיכוני:

 

הפריזבוב הוא חרק יפהפה, קצת יותר קטן מזבוב הבית. גופו מנומר, כנפיו מקושטות בפסים חומים וצהובים, ועיניו זוהרות בצבעי סגול, כתום, כחול וירוק. הזחלים הצמחוניים של חרק חביב זה, נמצאים ביותר מ-250 מינים שונים של פירות, וגורמים מדי שנה נזקים עצומים לחקלאות במדינות רבות.

 

תקצר היריעה מלפרט כאן בהרחבה אודות הביולוגיה המעניינת של מין זה, ולכן אתמקד בפרט ביולוגי יחיד, שגילויו איפשר לפתח שיטת הדברה, הפועלת היום בהצלחה ברחבי העולם ובשנים האחרונות הוכנסה גם לישראל: על בסיס תצפיות וניסויים במעבדה התברר שנקבת הזבוב אוגרת בעת ההזדווגות את הזרע שהזכר מעביר אליה בכיס זרע בגופה ומשתמשת בזרע זה להפרית ביציה, כל פעם כשביצים מוטלות לתוך פרי. אם הזרע הזה אינו פורה מסיבה כלשהי, הנקבה תטיל ביצים בלתי פוריות, מהן לא יתפתחו זחלים, והרצף ישבר. האפשרות הזו מתחזקת כשהנקבה מזדווגת פעם אחת בלבד בחייה או מספר פעמים קטן, וזהו אמנם המצב במין זה.

 

כשהתברר קיומה של תכונה פשוטה זו, פיתחו המדענים שיטת גידול המונית (בבתי חרושת של זבובים המייצרים מאות מיליונים של זבובים בשנה), שבמהלכה מוקרנים הזבובים בקרינה רדיואקטיבית, הגורמת לעקרות הזכרים. זכרים אלו, שמבחינות אחרות מתנהגים באופן נורמלי, מפוזרים בשטחים הנגועים באוכלוסיות המזיק, מתחרים בהצלחה עם הזכרים הטבעיים על חסדי הנקבות, וגורמים להצטמצמות האוכלוסייה תוך זמן קצר.

 

ההצלחה בתחרות נובעת בעיקר מכך שהאוכלוסייה הטבעית "מוצפת" על ידי זכרים עקרים תוצרת האדם, כך שמבחינה סטטיסטית הזכר הראשון שנקבה בתולה פוגשת יהיה כמעט תמיד תוצר האדם ועקר. שיטה זו מופעלת זה למעלה מעשור באזור הערבה הישראלית והירדנית, וכעת מנסים להרחיב את השימוש בה לאזורים צפוניים יותר בארץ.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר אמנון פרידברג מציג נקודה למחשבה:

 

שאלה המטרידה אותי מאז ילדותי ונותרה ללא תשובה עד היום היא המוסריות של הריגת חרקים. קיימות בעולם אלפי שמורות טבע המיועדות לשמירת חולייתנים, אולם רק שמורות בודדות מיועדות לשמירת חרקים. אגודות הנושאות שמות כמו "צער בעלי חיים" ו"תנו לחיות לחיות" מכוונות את חסדיהן ורחמיהן לחולייתנים, ואילו החרקים כלל אינם מעסיקים אותן.

 

נכון אמנם שקיימת הפרדה מדעית חדה למדי בין חולייתנים לבין חסרי חוליות, ונכון גם שהיכולות העצביות והשכליות של חסרי חוליות נופלות בהרבה מאלו של חולייתנים, אולם האם יש בכך כדי להסביר ולהצדיק את ההבדל ביחסו של האדם אל בעלי החיים השונים?

 

האדם הוא אחד הגורמים הגלובליים הדומיננטיים ביותר בהכחדת יצורים אחרים. יתכן שמרבית המינים שהוכחדו על ידי האדם הם חרקים, למרות שחולייתנים שנכחדו זכו ליתר תשומת לב. הריגת חרקים לצורכי אכילתם (נפוצה מאוד בעולם) או כהגנה מפני נזקים, אינה צריכה לעמוד לביקורת המוסריות. למרות זאת, נראה שכל החרקים שהוכחדו על ידי האדם היו תמימים (ניטרליים), ואילו מבין החרקים המזיקים לאדם, לא ידוע על אף מקרה של הכחדה מוחלטת.

 

לחוקר חרקים כמוני נוח מאוד שחרקים אינם נחשבים ל"בעלי חיים", ולכן חוקים והסדרים שנועדו להגן על בעלי החיים מפני חוקריהם, אינם מופעלים במקרים בהם מעורבים חרקים. למרות זאת השאלה המוסרית עומדת בעינה.

 

ולסיום, ציטוט חביב עליך:

 

"כשאלוהים ברא את היצורים הוא גילה חיבה מיוחדת לחיפושיות" - אמירה שטבע הגנטיקאי האנגלי ג'ון הלדיין, והמתייחסת לכך שמספר מיני החיפושיות עולה כנראה על מספרם הכולל של כל יתר היצורים גם יחד.

 

 הכיתה האינטראקטיבית

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: פנינה פרידברג

נולדתי בחיפה ב-1945 ולמדתי 12 שנה בבית הספר הריאלי. לאחר שרות צבאי, למדתי ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בה רכשתי את כל השכלתי האקדמית.

 

ב- 1980-1979 הייתי פוסט-דוקטורנט במחלקה לאנטומולוגיה (חרקים) שבמוזיאון למדעי הטבע של מוסד הסמיתסוניאן שבבירה וושינגטון, ארה"ב.

 

מ-1980 אני חוקר במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, ובעשורים האחרונים גם אוצר את אוסף החרקים הלאומי שמשכנו באוניברסיטת תל אביב.

 

לעמוד הבית של ד"ר פרידברג - לחצו כאן.

צילום: Dr. Robert (Bob) Copeland
הפריזבוב הוא חרק יפהפה. עיניו זוהרות בצבעי סגול, כתום, כחול וירוק

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


שערי נושא

היכל התהילה, תולדות הספורט
היכל התהילה

אבולוציה אנושית. אנציקלופדיה ynet
גולגולת. צילום: איי פי

מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet
מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet

הטבלה המחזורית. אנציקלופדיה ynet
טבלה מחזורית - סידור כלל היסודות הכימיים. אנציקלופדיה ynet

מגלי ארצות. אנציקלופדיה ynet
מגלי ארצות - סיפורם של כמה ממגלי הארצות הבולטים בהיסטוריה. צילום: ויז'ואל/פוטוס

מטוס. אנציקלופדיה ynet
F15-I. באדיבות אתר חיל האוויר

אנציקלופדיה ynet
  • האנציקלופדיה בפייסבוק
  • האנציקלופדיה בבלוגר
  • האנציקלופדיה בטוויטר

  • חדשות
    דעות
    כלכלה
    ספורט
    צרכנות
    תרבות ובידור
    רכילות Pplus
    מחשבים
    בריאות
    ירוק
    יהדות
    תיירות
    רכב
    אוכל
    יחסים
    סרטים
    הוט
    כלכליסט
    משחקים
    מקומי
    לימודים
    מדע
    לאישה
    דרושים
    ynet-shops
    ynettours
    winwin
    בעלי מקצוע
    ביגדיל
     

    אודות ועזרה
    כתבו אלינו
    עזרה
    מדיניות פרטיות
    תנאי שימוש
    מפת האתר
    ארכיון
    מרכזי המבקרים
    Israel News
     
    אודות האתר
    RSS
    הפוך לדף הבית
    ניוזלטרים
    פרסמו אצלנו
    אנציקלופדיה
    באבלס
    ערוצי תוכן
    חדשות
    כלכלה
    ספורט
    תרבות
    בריאות
    מחשבים
    נופש
    Xnet
    Yschool
    יהדות
    דעות
    צרכנות
    תיירות
    אוכל
    רכב
    בעלי חיים
    שופינג לאשה
    כיכר השבת
    יחסים
    אסטרולוגיה
    מעורבות
    ירוק
    לאשה
    דילים
    ynetArt
    kick
    כלכליסט
    בלייזר
    רכילות Pplus
    מנטה
    משחקים
    mynet
    מפות
    פרוגי
    כלים ושירותים
    קניות
    מניות
    דרושים
    מחירון רכב
    דירות להשכרה
    קופונים
    זיכרונט
    ידיעות בתי ספר
    ידיעות אחרונות
    דירות למכירה
    לוח רכב
    יד שניה
    בעלי מקצוע
    משחקים Games
    עברית
    דירות חדשות


    YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
    -nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©