ynet - רונית קמפף - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

רונית קמפף

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כיצד יכולים משחקי מחשב להביא את בשורת הפיוס למזרח התיכון? מה משותף לשחקנים המנצחים? חוקרת התקשורת ד"ר רונית קמפף עונה

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

תחום המחקר שלי מתמקד במשחקי מחשב העוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אני בוחנת כיצד יכולים משחקים אלו לאפשר סוג חדש של תקשורת בין משתתפים ממגזרים שונים, וכיצד משפיע משחק המחשב על עמדותיהם של המשתתפים כלפי המציאות ה"אמיתית" של הסכסוך.

 

בימים אלה אני מתמקדת בפרויקט בינלאומי שבוחן את הביצועים של "ילידים דיגיטליים" ושל "מהגרים דיגיטליים" במשחקי מחשב על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ילידים דיגיטליים נולדו לאחר 1980, לתוך עולם של מחשבים, אינטרנט ומשחקי מחשב, וגם מרבית הפעילויות של חייהם מתווכות באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות. לעומתם, מהגרים דיגיטליים רכשו את השפה הדיגיטלית בגיל מאוחר יחסית. מאחר ושפה אשר נרכשת בגיל מבוגר איננה בהכרח רהוטה ושוטפת כמו שפה אשר רוכשים מינקות, הרי מהגרים דיגיטליים עשויים "לדבר דיגיטלית" עם "מבטא" כזה או אחר.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

זמן קצר אחרי שהגעתי לאוניברסיטת סטנפורד הוזמנתי לבקר במעבדת המציאות המדומה שם. לאחר שהתיישבתי ליד אחד המחשבים, יצרתי לעצמי אוואטאר (כלומר דמות ויזואלית ממוחשבת בתלת-ממד), ונכנסתי לעולם וירטואלי עתיר גרפיקה בו יכולתי לפגוש אנשים ממקומות שונים בארה"ב ומחוצה לה, להתכתב איתם ולטייל באתרים שהם בנו כדי לבטא את חיי היומיום שלהם, את תרבותם ואת זהותם.

 

העולם נקרא "סקנד לייף" והוא הושק זמן קצר לפני שהגעתי לסטנפורד. החוויה המרתקת הזו הביאה אותי לחשוב כי עולמות וירטואלים, ומדיה אינטראקטיבית בכלל, יכולים לשמש אמצעי אפקטיבי עבור צעירים, במיוחד באזורי סכסוך, להכיר אחד את השני וללמוד על הנעשה משני עברי הקונפליקט, שכן פערים גיאוגרפיים, פוליטיים ודתיים לא תמיד מאפשרים להם להיפגש בצורה לא מתווכת ב"עולם האמיתי".

 

בהמשך קולגה סיפר לי על פרויקט שמתבצע באוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב ומתמקד בפיתוח של משחק מחשב על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כך הכרתי את אסי בורק ממפתחי המשחק. כאשר אסי הציג לי את המשחק בגרסתו הראשונה לפני כמה שנים, קשה היה למצוא משחקי מחשב על סכסוכים למטרות חינוכיות. כיום אפשר למצוא כמה משחקים בנושא אשר פותחו בארה"ב ובאירופה, ובשנתיים הקרובות אמורים לצאת לשוק משחקים נוספים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני כבר לא לבד, ומצטרפים אליו משחקים על קונפליקטים באפגניסטן, דרום אמריקה, אוקראינה ועוד.

 

מהו התהליך שעוברים המשתתפים במשחק מחשב הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני?

 

ניקח לדוגמא שני משחקים - "פיסמייקר" ו"קונפליקטים גלובליים פלסטין" - בהם אני משתמשת ככלי לימודי בקורסים האוניברסיטאים שאני מעבירה. המשחק הראשון, "פיסמייקר", מאפשר למשתתף למלא את תפקיד ראש הממשלה הישראלי או את נשיא הרשות הפלסטינית ולהתמודד עם הסכסוך דרך שורה של אירועים ובאמצעות כלים שונים (למשל, צבאיים, פוליטיים, כלכליים) כדי להביא לפתרונו.

 

המשחק השני, "קונפליקטים גלובליים פלסטין", מאפשר למשתתף למלא תפקיד של עיתונאי ולבחון סוגיות שונות בסכסוך (למשל, מחסומים, מחבלים מתאבדים) באמצעות ראיונות עם אנשים משני עברי הקונפליקט, במטרה ליצור כתבה לעיתון.

 

המשחקים מאפשרים לסטודנטים לבחון את הסכסוך משני הצדדים, ללכת בנעלי הצד השני ולראות איך הבעיה עשויה להשתנות מצד אחד למשנהו. המשחקים גם יכולים לשמש כלי אפקטיבי ליישום של תיאוריות מתחומים שונים. למשל, ניתן להדגים תיאוריות שונות בתקשורת פוליטית באמצעות הכתבות שיצרו הסטודנטים על הסכסוך (את מי מבין המרואיינים בחרו לצטט, אלו כותרות ותמונות בחרו) ולהשוותן לכתבות שפורסמו בתקשורת הישראלית והבינלאומית על אותה סוגיה.

 

המשחקים לא משנים את העמדות של הסטודנטים לגבי סוגיות מהותיות בסכסוך, אבל הם תורמים לפיתוח של ראייה יותר מורכבת ורב-ממדית כלפי המתרחש. הם גם מאפשרים דיון מהותי וביקורתי בסוגיות שנויות במחלוקת, דווקא בגלל שמשחק מעורב בתהליך ועוזר לפוגג את המתח שטמון בדיון בסוגיות הטעונות.
 

מה תיחשב בעינייך פסגת הישגייך המחקריים?

 

יחד עם חוקרים במזרח התיכון אני מקווה להשתמש בשנים הקרובות במשחקי מחשב על הסכסוך הישראלי-פלסטיני כחלק ממערך שיעורים משותפים באוניברסיטאות באזורנו. השיעורים עם המשחקים יאפשרו לסטודנטים לשוחח על המתרחש ולנתח את נקודות המבט של צעירים החיים משני עברי הפער הפוליטי, התרבותי והדתי באזורנו על המצב.

 

מבחינה מחקרית, השיעורים המשותפים עם המשחקים ישמשו בסיס מחקרי לניתוח של תהליכי למידה וחשיבה של סטודנטים החיים משני צדי המתרס על האירועים באזורנו. לצורך כך, אנו מפתחים יחד עם החברות שמייצרות את המשחקים תוכנות מעקב שמאפשרות לנו לעקוב בזמן אמת אחר המהלכים שנוקטים הסטודנטים במשחקים, כדי שישמשו מאוחר יותר כר עשיר לניתוח.

 

כמובן ששיתוף הפעולה מותנה במידה לא מבוטלת במצב הפוליטי באזור. עם זאת, גם עתה מתקיימים מפגשים לא-פורמליים בין חוקרים וסטודנטים במזרח התיכון. למשל, אם תגלשו ל"סקנד לייף" תוכלו לצפות באתרים שבנו צעירים ממקומות שונים באזורנו כדי לבטא את תרבותם ואת חיי היומיום שלהם, לשוחח עם חוקרים בקמפוס הווירטואלי, או להיפגש עם צעירים מהמזרח התיכון אשר משוטטים להם באתרים שונים, כולל אלה של "הצד האחר", מתוך סקרנות לראות איך נראים הדברים משם.
צילום: רויטרס

 

תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, שורת שיחות, מגעים והסכמים מדיניים בין מדינת ישראל לנציגיו השונים של העם הפלסטיני, החל משנות ה-70 של המאה ה-20.

לערך המלא


"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר רונית קמפף מציגה נקודה למחשבה: 

 

ילידים דיגיטליים ישראליים אשר מנצחים במשחקי מחשב על הסכסוך הישראלי-פלסטיני (כלומר פותרים את הקונפליקט) ואלה שלא מנצחים במשחק, אינם נבדלים משמעותית ב"רהיטות הדיגיטלית" שלהם (יכולתם להבין את השפה הדיגיטלית של המשחק), וברהיטות המצבית שלהם (יכולתם להבין את הסכסוך). אם המנצחים והמפסידים של המשחק לא נבדלים משמעותית בדרישות הנחוצות לביצועי משחק גבוהים, אז מה בכל זאת מבדיל ביניהם - מה הופך שחקן אחד למנצח ושחקן אחר למפסיד? 

 

יחד עם חוקרים מארה"ב, אני בוחנת בימים אלה את הנושא באמצעות ניתוח של רצפי המהלכים שביצעו המשתתפים בתחילתו ובסופו של המשחק. הממצאים הראשונים מצביעים כי המנצחים מפגינים גמישות רבה יותר במשחק מהלא-מנצחים, ומגלים מוקדם יותר את העקרונות עליהם מושתת המשחק.

 

למשל, המנצחים נוטים לנקוט במהלכים יותר מגוונים מאשר הלא-מנצחים, ולכן מצליחים להתאים בצורה טובה יותר את התגובות הנדרשות למצבים השונים וכך הם מפיקים את הניקוד המרבי שנחוץ להתקדמות לקראת ניצחון. בנוסף, המנצחים נוטים פחות לנקוט במהלכים קיצוניים מאשר הלא-מנצחים, שכן מהלכים אלה יקנו להם אמנם ניקוד גבוה עבור אחד מבין שני הצדדים בסכסוך, אך יורידו משמעותית את הניקוד עבור הצד השני. הפער שנוצר כתוצאה מכך בין הניקוד של שני הצדדים פועל לרעת המשתתפים, שכן הוא מקשה עליהם להגיע לניצחון במשחק אשר מצריך צבירה של 100 נקודות לשניהם.

 

לסיום, ציטוט חביב עלייך:

 

"אתה לא יכול לסמוך על העיניים שלך כשהדמיון שלך אינו ממוקד" (מרק טווין).

 

בחרתי בציטוט שמייצג בעיני את הפוטנציאל של עולמות וירטואליים, המאפשר לאנשים ליצור דמויות ואתרים, ובעצם "חיים שניים", כיד הדמיון הטובה עליהם. יכולת הדמיון חשובה בעיני גם ב"עולם האמיתי" שבחוץ...

 

ד"ר רונית קמפף
צילום: שני רמץ

ילידת חיפה. רכשה את התואר הראשון בשפה וספרות אנגלית ולימודים כלליים באוניברסיטת חיפה, ואת התואר השני והשלישי במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, במהלכם התמחתה בתקשורת פוליטית.

 

ערכה את מחקר הפוסט-דוקטורט במרכז לחקר השפה והמידע באוניברסיטת סטנפורד. כיום מלמדת בחוגים למדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת תל אביב.

 

ד"ר קמפף מציגה קישורים למשחקי מחשב העוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני:

 

PeaceMaker

משחק מחשב בו המשתתף יכול למלא את תפקיד רה"מ ישראל או את תפקיד נשיא הרשות הפלסטינית.

 

Global Conflicts Palestine

משחק מחשב שמאפשר למשתתף למלא תפקיד של עיתונאי וליצור כתבה על אחד ההיבטים של הסכסוך.

 

וגם: אתר second life

 

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©