שרה יפת

מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו? מיהו החכם מכל אדם ובמה מתבטאת חוכמתו? פרופ' שרה יפת, כלת פרס ישראל למקרא, עונה

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

תחום ההתעניינות המרכזי שלי הוא המקרא (כינויו המקורי של התנ"ך) ותקופת המקרא על כל היבטיהם: לשון המקרא, ספרותו, הגותו, אמונתו, פרשנותו לאורך הדורות ותולדות המחקר בו; תולדות עם ישראל ומוסדותיו בתקופת המקרא.

בתוך המרחב העצום הזה, המשתרע על פני למעלה מאלף שנים ובעולם מלא של תרבויות ושל יצירות, ריכזתי את מחקריי בשני מוקדים - תקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, ועולמה הרוחני והדתי מצד אחד, והפרשנות היהודית למקרא, בעיקר באסכולת הפשט שלה, מצד שני. הספרים שכתבתי מוקדשים לשני תחומים אלו, אבל בין המאמרים הרבים שחיברתי הקדשתי מחקרים גם ליתר נושאי התעניינותי בחקר המקרא.

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

שאלה זו מלווה אותי כבר שנים רבות, ואפשר לענות עליה בשתי דרכים. האחת היא חיצונית: כך התגלגלו חיי והכל הוא פרי המקרה. מילדותי רציתי להיות מורה אבל עניינו אותי מאוד גם לימודי הטבע, הפיסיקה והמתמטיקה. לאחר לימודיי התיכוניים בחרתי ללמוד בבית המדרש למורים על שם דוד ילין בירושלים, ואף עסקתי שנים אחדות בהוראה, בבתי ספר ערב לילדי עולים ובחינוך היסודי. מכאן נמשכה דרכי לאוניברסיטה, בחוגים לתנ"ך, לספרות, ולחינוך וכן הלאה, עד להשלמת התואר השלישי במקרא. את שלושת התארים האלה השלמתי אחרי נישואי והולדת ילדיי.

ואולם תשובה זו, עם שהיא נכונה היא גם מטעה, ואני מאמינה היום שלבחירות שעשיתי לאורך הדרך היו גם מניעים מהותיים. תמיד נמשכתי לעולם הרוח יותר מאשר לעולם החומר, וליצירת הרוח היהודית יותר מאשר למדעי הרוח הכלליים. נראה לי שבתנ"ך מצאתי את עצמי. ככל שלמדתי בו יותר, ככל שהעמקתי לחקור בו ובהיבטיו השונים, כן עמדתי יותר ויותר על מהותי עצמי: זיקתי/זיקתנו לארץ ישראל על נופיה, טבעה ותולדותיה, אותה ינקתי מבית הורי, אהבתי ללשון העברית ולספרות העברית, עולם הערכים שהוא תשתית זהותי - ערכי המשפחה, החברה והמוסר, מקומי ותפקידי בעולם, ושאיפותיי לעתיד – כאישה יחידה וכחלק מן הציבור.

אנשים רבים בחברה הישראלית מרחיקים נסוע לרחבי העולם כדי "למצוא את עצמם". אני מצאתי את עצמי בתנ"ך.

התנ"ך הוא אחת מיצירות הרוח הגדולות ביותר שיצר האדם – אם לא הגדולה מכולן. דווקא משום שהוא "שלנו", חלק בלתי נפרד מחיינו, ודווקא מפני שתלמידי בתי הספר (והוריהם) התרגלו לראות בו "חומר לבחינות הבגרות" ולכן מטלה קשה ובלתי נעימה, כבר איננו יכולים להעריך כראוי את גדולתו ואת עוצמתו של הספר הזה.

גם העובדה שהתנ"ך הוא בסיס החיים של היהודי המאמין, מרחיקה ממנו את מי שאינו הולך בדרך האמונה הדתית. התנ"ך היה תמיד הבסיס לדת היהודית ולאורח החיים היהודי, וממנו התפתחה ההלכה המחייבת את היהודי המאמין. לתנועה הציונית התנ"ך היה "התוכנית", המודל שעל פיו תתחדש הלאומיות היהודית בארץ ישראל. לתנועה הסוציאליסטית היהודית התנ"ך היה המדריך הרעיוני לחברה מוסרית, צודקת ושוויונית. ועוד ועוד.

אבל – התנ"ך הוא כל אלה והרבה יותר מכל אלה. התנ"ך מציג לבן דורנו את ההתמודדות העמוקה עם כל שאלות קיומו: דמותו כאדם, מקומו ותפקידו בעולם, יחסו לכל הסובב אותו – בחברה, בטבע, בעמים, ועוד. בני דורנו עסוקים בשאלות אלה לא פחות, ואולי יותר, מאשר בני הדורות הקודמים, והתנ"ך הוא המפתח להבנתן. גם אם אין אנו מקבלים את כל התשובות שהתנ"ך מציע, וגם אם כמה מהנחות היסוד של התנ"ך כבר אינן מקובלות עלינו – כוחו ועוצמתו של התנ"ך נשארו רלוונטיים כשהיו. התנ"ך הוא גם יצירה ספרותית נעלה, והוא מעניק לקורא בו חוויה רוחנית ואינטלקטואלית מן המעלה הראשונה.

במה את עוסקת בימים אלו?

אני מתמקדת במחקריי בשני תחומים: בחקר ההיסטוריוגרפיה המקראית המאוחרת, ובתחום זה כתבתי פירוש לספר עזרא החיצוני ובו הצגתי את דמותו המיוחדת של חיבור זה, ואני כותבת פירוש חדש לעזרא-נחמיה. בתחום הפרשנות היהודית אני מרחיבה את מחקריי על ספר שיר השירים ומכינה מהדורות מדעיות של שני פירושים אנונימיים מן המאה ה-13 שחוברו באופן בלעדי בשיטת הפשט, תוך ניסיון לעמוד על עצם התופעה, על מקורותיה בעולם היהודי והלא יהודי, ועל השיטות הנהוגות בה. כמו כן עסקתי לאחרונה בבירור המקורות היהודיים של התופעה המכונה וצף - שירים המתארים את יופי הגוף - בספר שיר השירים.

תנ"ך (ראשי תיבות: תורה, נביאים, כתובים), אוסף של 24 כתבי הקודש של עם ישראל; מכונה בין השאר "מקרא", "ספר הספרים" ו"כתבי הקודש".

באילו מבין הישגיך את גאה במיוחד?

ניסוח השאלה אינו מתאים לי. אינני מרגישה גאווה אלא שמחה וסיפוק. אני שמחה שנפל בחלקי "לעשות טוב". שיכולתי להיות חוליה אחת קטנה בתוך השלשלת הבלתי נפסקת של לימוד ומחקר ביצירות הגדולות של הרוח האנושית, ושיכולתי להכשיר תלמידים שימשיכו את אותה שלשלת, יעשירו אותה, וינחילו אותה לדורות הבאים.

אני סבורה שמחקריי בתולדותיה ובספרותה של תקופת שיבת ציון מהווים תרומה חשובה למחקר המקרא ושחוקרים ותלמידים עשויים למצוא בהם עניין וללמוד מהם, וגם מחקריי על פרשנות המקרא, ובעיקר על מפעלם הפרשני של ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) ושל אסכולת הפשט בפרשנות המקרא, זכו לתגובה אוהדת בקרב החוקרים. אני שמחה גם על כך שבהרצאותיי הרבות במסגרות שונות ומגוונות תרמתי תרומה צנועה להנחלת המורשת הרוחנית לציבור הרחב ולהעשרת חיי הרוח בישראל.

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' שרה יפת מציגה נקודה למחשבה: 

פעמים רבות אני נשאלת: איך אני יכול לקרוא תנ"ך? זהו ספר קשה, כתוב בשפה בלתי מובנת, שנכתב לפני כל כך הרבה שנים! מה את מציעה? תשובתי: הדרך לקרוא תנ"ך היא – לקרוא. גשו לקריאת התנ"ך ללא פחד, בפתיחות גמורה וללא דעות מוקדמות. התחילו במקום המתאים לכם: בספר בראשית, או בשמואל, או בשיר השירים, או במשלי, או בכל מקום אחר. ההמשך יבוא בעצמו. עשו לכם מנהג: קראו בתנ"ך בכל יום, אפילו מעט. את היתר יעשה לכם התנ"ך עצמו.

לו היית יכולה להיפגש לשיחה עם כל דמות מקראית – במי היית בוחרת?

הבחירה קשה מאוד, כי גלרית הדמויות המקראיות היא מדהימה ורבות מהן נוגעות בי בשורשי נשמתי. אבל בשלב הזה של חיי הייתי רוצה להיפגש לשיחה עם קהלת – החכם היהודי מן התקופה ההלניסטית, שהיה שקוע כל כולו בעולם הדעת המקראי המסורתי וחדור בערכי הרוח המסורתיים – ומתוכם העמיד בסימן שאלה את כל המוסכמות. החכם שתהה על מהות החיים ותכליתם, על מה שבעולם הזה ועל מה שממעל לו, והעניק לעולם את הדוגמה המופלאה של חירות גמורה של הרוח.

לאחר הפגישה עם קהלת, בחרתי ציטוט שלו: "אל תאמר: מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה" (קהלת ז 10).

ילידת 1934 בפתח-תקוה. בעלת תואר בוגר בחינוך יסודי מאת בית המדרש למורים העברי ע"ש דוד ילין בירושלים והאוניברסיטה העברית, והתארים בוגר, מוסמך ודוקטור מן האוניברסיטה העברית.

פרופ' למקרא באוניברסיטה העברית, כלת פרס ישראל בחקר המקרא בשנת 2004, נשיאת האיגוד העולמי למדעי היהדות משנת 2006. בין יתר תפקידיה שימשה כראש החוג למקרא וראש המכון למדעי היהדות באוני' העברית, וכמנהלת הספריה הלאומית והאוניברסיטאית בשנים 2001-1997. לימדה באוני' קליפורניה בברקלי, אוני' פנסילבניה בפילדלפיה, אוני' הרווארד, אוני' נוטרדם באינדיאנה, בתי המדרש לרבנים בניו יורק ובירושלים, אוני' סידני באוסטרליה והאוני' הגרגוריאנית ברומא. נשואה, אם לארבעה ילדים וסבתא ל-13 נכדים.

בימים אלה משמשת פרופ' יפת כנשיאת הקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-15.

לאתר הכנס - לחצו כאן.