ynet - בלהה פישר - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

בלהה פישר

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות? האם דרוש תואר דוקטור כדי לזכות בפרס נובל למדעים? פרופ' פישר מספקת הצצה לעולם שכולו כימיה

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

קבוצת המחקר שלנו במחלקה לכימיה באוני' בר אילן עוסקת בכימיה תרופתית - אנו מפתחים תרופות וכן מפתחים טכניקות לדיאגנוסטיקה (אבחון) של מחלות. בין התרופות שאנו מפתחים: 

 

1. תרופות לטיפול בסוכרת מבוגרים: פיתחנו חומר שמגביר משמעותית הפרשת אינסולין מהלבלב. בניסויים שבוצעו על עכברים וחולדות, החומר שלנו נמצא פעיל מאוד כבר בריכוז נמוך, אף יותר מתרופות הקיימות בשוק. היתרון של החומר שלנו הוא בטיחותו, היינו, השימוש בו אינו גורם לירידת רמות הסוכר מתחת לנורמלי (היפוגליקמיה).

 

2. תרופות לטיפול בגלאוקומה: פיתחנו חומר שמוריד משמעותית לחץ תוך עיני על ידי ניקוז עודף הנוזלים שבעין. החומר שלנו נבדק על ארנבות והושווה לתרופות הנמצאות בשוק, והתגלה כיעיל יותר, בריכוז נמוך יותר, מרוב התרופות בשוק. למעשה, החומר שלנו יכול לתת פתרון לחולים ספציפיים שהתרופה הטובה בשוק אינה מתאימה להם.

 

3. תרופות לטיפול במחלת האלצהיימר: אחד המאפיינים העיקריים של המחלה הוא הצטברות של משקעים חלבוניים הגורמים לפגיעה בפעילות העצבית. מטרתנו היא להמיס משקעים חלבוניים אלו ואף למנוע את יצירתם, ולשם כך פיתחנו מספר חומרים שממיסים ביעילות משקעים, אף טוב יותר מחומרים שנמצאים כיום בניסויים מתקדמים בבני אדם. יש לציין כי כיום אין כל תרופה משמעותית לטיפול באלצהיימר.

 

4. תרופות להגנה עצבית לאחר שבץ: מחסור בחמצן במוח (איסכימיה) גורם לפגיעה עצבית בלתי הפיכה. כדי להגן על העצב לאחר שבץ אנו מפתחים חומרים שיעילותם הוכחה, עד כה, על פרוסות מוח חולדה שנחשפו לתנאים המדמים שבץ. בתנאים אלו הראנו חיות משמעותית של תאי העצב שטופלו בחומר שלנו.

 

בנוסף, אנו מפתחים שיטות אבחון חדישות למחלות המבוססות על זהוי וכימות של חומר גנטי. כך למשל, אנו מפתחים שיטה שתאפשר לאפיין סוגים שונים של סרטן השד ולהתאים אישית את הטיפול לחולה. בדרך זו אנו מקווים להוריד את התמותה מסרטן השד ולהעלות את תוחלת החיים של החולות.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

כבר בתחילת פעולתי בתחום המחקר היה ברור לי שברצוני לחקור בתחומים יישומים שיכולים להשפיע על האנושות. בכך המשכתי גם בפוסט-דוקטורט אותו ביצעתי במכוני הבריאות האמריקאים במרילנד.

 

כיום אני רואה בעבודתי המחקרית שליחות לעזור לאנושות במקומות הסובלים והכואבים ביותר שלה. עזרה ע"י שיפור משמעותי באיכות חייהם של החולים בעקבות מתן התרופות שלנו, ואף הורדת תמותה והארכת חיים. אני חשה שזו חובה וזכות - שלי ושל הסטודנטים שלי בקבוצת המחקר - לנצל את הידע והכלים שעומדים לרשותנו לשם פיתוח תרופות טובות ויעילות ואמצעי אבחון יעילים, פשוטים וזולים, על מנת לעזור לחולים ברחבי העולם.

 

איך בעצם מתחילים ליצור תרופה? 

 

העבודה שלנו מתחילה בתכנון ובעיצוב של התרופה. זהו השלב הראשון בשרשרת ארוכה ויקרה של שלבים לקראת קבלת התוצר המוגמר. ראשית אנו מחליטים מהי המטרה התרופתית שלנו, מהי התופעה שבה אנו רוצים לטפל. בדרך כלל מדובר בחלבון כלשהו, שאת פעולתו רוצים לעכב או להגביר. אחר כך אנו מחשבים מודל מולקולרי של החלבון ומזהים היכן יכולה התרופה להיקשר אליו. באופן כזה, אנו מתכננים ומעצבים את מולקולת התרופה. כשם שמעצב בגדים מתכנן את חלקי השמלה ובוחר את הבד ממנו היא עשויה, כך אנו מעצבים את ה"שלד" של המולקולה ואת "התוספות" שניתן לו כדי להקנות למולקולה את התכונות הפרמקולוגיות הרצויות.

 

לאחר התכנון, אנו מסנחזים (מכינים) את החומר במעבדה ע"י תגובות כימיות מתאימות. יש לציין שהחומר הוא כמעט תמיד חומר חדש לחלוטין, כלומר חומר שלא קיים בטבע אלא נולד במעבדה שלנו ואנו הראשונים שמכינים אותו. זוהי נקודה חשובה, היות וחברות התרופות מעוניינות בחומר שניתן להגן עליו בפטנט.

 

לאחר שהחומר הוכן, מאפיינים אותו בשלל שיטות וקובעים את דרגת הניקיון שלו (בתגובות הכימיות להכנת החומר מתקבלים עפ"י רוב חומרי לוואי נוספים, ואילו חומר תרופתי חייב להיות טהור). בהמשך אנו בודקים אותו על חלבון המטרה לבחון את יעילותו, ובמקביל שותפי המחקר שלנו ברחבי העולם בודקים את החומר על תאים ועל בעלי חיים. באופן כזה אנו מגלים אם החומר פעיל כתרופה ועד כמה. אנו מבצעים גם בדיקות נוספות במעבדתנו כדי לאפיין את התרופה: למשל אנו קובעים את אורך החיים של התרופה בתנאים השוררים בקיבה, את היציבות המטבולית של התרופה בדם, את מידת השומניות של התרופה ואת אפשרותה לחדור למוח, וכו'.

 

המשך הפיתוח נעשה בשיתוף עם חברות תרופות קטנות-בינוניות שלהן האמצעים לבצע נסיונות פרה-קליניים ונסיונות קליניים ראשוניים בבני אדם. לאחר הצלחת שלב 1 או 2 (מתוך 3) של הנסיונות הקליניים, מוכרת החברה את התרופה לחברת תרופות ענקית שיכולה לבצע את השלב ה-3 של הניסיונות הקליניים (שמתבצע על אלפי חולים ברחבי העולם) ואת נוהל האישורים האדמיניסטרטיביים, עד לשיווק התרופה.

 

איזה שיקולים מניעים אותך בבואך להחליט איזו תרופה לפתח?

 

מקור ההשראה שלי לפרוייקטים חדשים בפיתוח תרופות הוא לעיתים אנשים אהובים ויקרים לי שהיו קורבן של מחלה מסוימת. כך למשל, סבתי האהובה, שפרה פלוס, שהיתה קורבן של מחלת האלצהיימר הנוראה, וחברתי היקרה לי מאוד, ריטה גרציק, שנפטרה בדמי ימיה ממחלת הסרטן. אובדנם של אנשים אלו כואב לי וממריץ אותי לחפש תרופה למחלה בהם חלו. פרוייקטים אחרים נובעים מפנייה של חוקרים (ביולוגים או פרמקולוגים) המעוניינים בשיתוף פעולה איתנו לצורך פיתוח תרופות למחלה שהם חוקרים.

צילום: ויז'ואל/פוטוס

 

תרופות, חומרים המוחדרים לגוף בדרכים שונות ומשפיעים על תפקודו של אורגניזם חי, על ידי עיכוב או זירוז של תהליכים ביוכימיים המתרחשים בו.

לערך המלא 

 


 מה תיחשב בעינייך פסגת הישגייך המחקריים?  

 

הגעת תרופה משלנו לשוק התרופות העולמי! המחשבה שתרופה או טכניקת אבחון שלנו יכולה להציל אשה צעירה ופורחת ממוות, או יכולה להעניק לקשיש איכות חיים משופרת ושמירה על צלם אנוש, היא מחשבה ממריצה מאוד. 

 

האם יש מדען או מדענית המהווים עבורך מודל חיקוי?

 

גרטרוד ב. אליון, כימאית יהודיה אמריקאית, זוכת פרס נובל לרפואה בשנת 1988.

 

העובדה המדהימה היא שאליון הינה אולי זוכת פרס נובל למדעים היחידה שלא היה לה כלל תואר דוקטור. היא למדה בכוחות עצמה, מתוך שאפתנות עצומה ודבקות במטרה, תחומים כגון ביוכימיה, פרמקולוגיה, וירולוגיה ואימונולוגיה.

 

זכיתי להכיר אותה בערוב ימיה, כשהיתה קרובה לגיל 80, בשני כנסים מדעיים בהם השתתפנו שתינו. גרטרוד אליון היא בין הפוריים במפתחי התרופות ולזכותה נזקפות 6 (!) תרופות שפיתחה בעבודתה בחברת התרופות הענקית בורוז-וולקאם.

 

זובירקס, התרופה הידועה לטיפול בהרפס, היא פרי פיתוחה. כמו כן, היא פיתחה את התרופה הראשונה לטיפול בלוקמיה, שגרון, מלריה, זהומים בקטריאליים וחומרים לדיכוי המערכת החיסונית לאחר השתלות.

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: משולם לוי

ילידת ישראל, 1959. משמשת כפרופסור מן המנין במחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר אילן. רכשה את שלושת תאריה האקדמיים באוניברסיטת בר אילן ואת עבודת הפוסט דוקטורט ביצעה במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH) במרילנד. נשואה לעודד ואם לשלוש בנות: הדס, שקד ורננה.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©