שתף קטע נבחר

שעון החול והאש

האם נשכיל להתקדם עם אבו-מאזן, או ששוב נמתין עד שניאלץ לבחור בין חמאס לאל-קאעידה?

שעון החול של המזרח התיכון מורה כי ככל שהבעיה הפלסטינית לא באה אל פתרונה, הזמן הולך ואוזל - ופועל נגדנו.

 

ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים, היו שדגלו - כמו בן-גוריון למשל - בהחזרת כל השטחים תמורת שלום. באותה העת הייתה זו עסקה כדאית, מכיוון שהאוכלוסייה בגדה ובעזה הייתה בעלת אוריינטציה ירדנית יותר מאשר פלסטינית, והלאומיות הפלסטינית טרם הבשילה. אולם ראש הממשלה דאז לוי אשכול העדיף לחכות לשיחת הטלפון שלא הגיעה.

 

ב-1971 היו גישושי שלום מצד נשיא מצרים הטרי, אנואר סדאת, להסדר חלקי תמורת ויתור על שטחים בסיני. גולדה מאיר, אשר חשדה במניעיו, דחתה את המסרים - ושנתיים מאוחר יותר פרצה מלחמת יום הכיפורים.

 

ב-1988 יזם שמעון פרס, שר החוץ בממשלת האחדות, את הסכם לונדון יחד עם המלך חוסיין, בו נקבע כי יש לקיים ועידה בינלאומית בהשתתפות ירדנית ופלסטינית. אלא שראש הממשלה שמיר טרפד את היוזמה בתיאום עם הממשל האמריקני. הייתה זו ההזדמנות האחרונה לתפקיד אקטיבי של ירדן בפתרון הסוגיה הפלסטינית.

 

ב-1996 השהה נתניהו את המשא-ומתן להסדר הקבע והתקדם בהדרגתיות בסוגיות כמו הנסיגה מחברון והיערכות מחדש נוספת של צה"ל. הייתה זו בכייה לדורות. דברים דומים ניתן למעשה לומר על יורשו, אהוד ברק, שאמנם עשה ניסיון אמיץ במשך שבועיים בקמפ-דיוויד, אך היה לו חשוב יותר להאשים את ערפאת בכישלון הוועידה מאשר להמשיך ולנהל משא-ומתן ביתר סובלנות לעבר הסדר קבע אפשרי . התוצאות הישירות של דחיית החלטות אמיצות ומימושן היו לאומנות פלסטינית גואה, חיזוקו של החמאס והקצנה בעמדות הפתיחה הפלסטיניות.

 

היום אנו שוב ניצבים בפני הדילמה הקשה, האם לנהל משא-ומתן עם אבו-מאזן כאשר החמאס מאפשר לו להתקדם - או שמא לחכות שהחמאס כבר לא יהיה חמאס. תהיה זו שגיאה פטאלית להקשיב לכל אותם אלה המחפשים את הפתרון המושלם, ובדרך זו להרוויח זמן. על ממשלת אולמרט לפעול מיידית ולהיכנס למשא-ומתן עם נשיא הרשות הפלסטינית להסדר קבע באמצעות דיפלומטיה חשאית, ולבחון האם החמאס אכן ייתן לו כושר תמרון להתקדם עם ישראל. הדבר יצריך גם קיצורי דרך במפת הדרכים ומעבר לשלב השלישי שבה, המדבר על הסדר הקבע.

 

ההיסטוריה מלמדת אותנו כי בכל פעם שלכאורה אנו מרוויחים זמן, אנו למעשה מאבדים אותו ונקלעים לסיטואציה קשה אף יותר. בעתיד אולי נצטרך לבחור בין חמאס לאל-קאעידה. אסטרטגיית שלום יזומה של ישראל צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה, כדי למנוע משעון החול להפוך לשעון של אש ואלימות גואה. עלינו לתת עדיפות לשלום לפני כל שיקול טקטי אחר.

פורסם לראשונה 07/03/2007 22:05

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים