|
למה מתורגמנים צריכים להיזהר לא לצחוק מבדיחות? מהי השפה האוניברסלית של ימינו? ואיזה אתגר מציג אתגר קרת? פרופ' שלזינגר עונה |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחום המחקר שלי הוא חקר התרגום. זהו תחום מאוד רחב ומגוון, וככל שאני עוסקת בו יותר, כך אני מגלה עד כמה הוא עשיר. בשנים האחרונות אני חוקרת שלושה נושאים שונים מאוד זה מזה:
1. על סמך מאגרים טקסטואליים, אני בודקת הבדלים שיטתיים בין עברית מתורגמת לעברית "טבעית" (כלומר, עברית שהיא מקור). המחקר מסתמך על מאגרים גדולים של טקסטים מתורגמים שאותם אנו משווים (בעזרת בדיקות ממוחשבות וסטטיסטיות) למאגרים מקבילים של טקסטים אשר נכתבו בעברית במקור.
2. הנגשה לשונית – אני מעוניינת לבדוק את הדרכים שבהם מאפשרת החברה הישראלית למיעוטים לשוניים גישה למידע ולשירותים שונים. המחקר משיק גם לסוגיות של מדיניות לשון וזכויות שפה, הן של המיעוטים המקומיים (דוברי ערבית, למשל) והן של עולים, חירשים, מהגרי עבודה, פליטים ואף תיירים מזדמנים. במיוחד מעניינת אותי הסוגייה הזו בהקשר של בריאות הנפש, שכן ברוב המוסדות לבריאות הנפש אין טיפול מסודר בסוגיות של הנגשה לשונית והלימה תרבותית.
3. המתרגמ/ת כאיש/אשת מקצוע – מקצוע התרגום סובל מיחסי-ציבור גרועים, בין היתר משום הדעה הרווחת שכל מי שדובר שתי שפות מסוגל לתרגם היטב, ומכאן שהעוסקים בתרגום למחייתם מתקשים לעיתים לשכנע – ואולי אף להשתכנע בעצמם – שמדובר במקצוע לכל דבר. בשיתוף עם עמיתה מאוניברסיטת תל-אביב (פרופ' סלע-שפי), אני מנסה להתחקות אחר הייצוג העצמי של מתרגמים, הדרך שבה הם תופסים את עצמם ואת מקצועם. המחקר האחרון שציינתי משיק לתחום מחקר נוסף - התמקצעות בתחום התרגום לשפת-סימנים ישראלית. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתרגום? מה הניע אותך לבחור דווקא במקצוע זה?
נולדתי במדינת פלורידה שבארה"ב, אבל בשנות ביה"ס היסודי גרתי בחיפה, ובשנות ביה"ס התיכון גרתי שוב בארה"ב, וכך רכשתי את שתי השפות, עברית ואנגלית, ללא קושי (וללא מבטא), דבר שעזר לי מאוד בהמשך, כאשר הגעתי למקצוע התרגום.
כמו מתרגמים רבים, גם אני לא התחלתי את דרכי מתוך כוונה לעסוק בתרגום, אלא "התגלגלתי" לתוך המקצוע. למען האמת, הגעתי ארצה בסוף תקופת התיכון כדי ללמוד רפואה אבל למדתי מוסיקולוגיה ובסופו של דבר, אני מתרגמת. כך התגלגלו הדברים, וכנראה שכך נכון – אתה מגיע, בסופו של דבר, למקצוע שמתאים לך. ותרגום אכן מתאים לי מאד.
ב-1972 נפתחה התוכנית האקדמית הראשונה להכשרת מתרגמים ומתורגמנים, באוני' בר-אילן. כבר היו לי שלוש בנות קטנות והיה מסובך להתחיל ללמוד, אבל ב-1973 נרשמתי ללימודים, ומאז הפכו התרגום וחקר התרגום לחלק מרכזי בחיי. בשעתו זו היתה "המגמה למתורגמנות", אבל לימים הפכה המגמה למחלקה מן השורה, המעניקה תואר שני ושלישי, ואני השתלבתי בה כמרצה.
במקביל, גם עסקתי בתרגום – תחילה מכל הבא ליד (ממכרזים לבשר קפוא ועד לדוחות פיננסיים), אבל אח"כ הפכתי בררנית, והתמקדתי בתרגום ספרות (בעיקר מחזאות) ובמתורגמנות (תרגום סימולטני ועוקב). לאורך כל הדרך, הזינה עבודת התרגום את העבודה המחקרית, ולהיפך. |
|
כיצד נראה "יום בחיי מתורגמנית"?
מתורגמנות היא מקצוע מדהים מבחינת הגיוון שבו. בחודש האחרון למשל יצא לי לתרגם באו"ם בוועדה לגביית עדויות (בז'נבה), בישיבות דירקטריון של חברה גדולה, בכנס על פסיכופתולוגיה, ביום עיון על קידום בריאות בקרב יוצאי אתיופיה, בכנס על תולדות יהודי ספרד וביום עיון על "כלכלת השלום".
החוויות המזומנות למתורגמן רבות מאוד. ישנה המתורגמנות בהקשר המדיני-דיפלומטי (תרגמתי בוועידות שלום במדריד, במוסקווה, בוושינגטון, באנאפוליס, וכמובן בירושלים), וישנו ההקשר המשפטי (משפט דמיאניוק ומשפטים נגד פושעי מלחמה בקנדה ובאוסטרליה), וישנו ההקשר התיאטרוני (תרגום סימולטני של הצגות בפסטיבלים באדינבורו ובלונדון) וישנו התרגום החדשותי (בעיקר מסיבות עיתונאים ותרגום ב- CNN) ועוד ועוד.
העבודה שלי כמתורגמנית אמנם איננה עיסוק מרכזי, מאחר שרוב זמני מוקדש להוראה ולמחקר, אבל גם אחרי 30 שנות עבודה, היא מרגשת ומרתקת. בשבוע שעבר, למשל, תרגמתי טקס ב"יד ושם", שבו הוענקה תעודת "חסיד אומות עולם" לאדם רוסי שהיה אסיר במחנה בבוכנוולד ב-1944, והציל את חייו של מי שהיה לימים לרב הראשי לישראל - ישראל מאיר לאו. עקבותיו של האיש התגלו רק לאחר מותו, והתעודה הוענקה לבנותיו בטקס שהיה מרגש ביותר.
במעמד כזה, האתגר הוא לתרגם מבלי להשתנק. במקרים אחרים, להבדיל, האתגר הוא לתרגם תכנים שאינם לרוחי, מבלי שהדבר ישפיע כהוא זה על התרגום (כל מפלגה נזקקת מדי פעם לתרגום, ומן הסתם, קשה להזדהות עם כולן באותה מידה...). ולפעמים קורה לי לתרגם בדיחה משעשעת באמת – ואז האתגר הוא להמשיך לתרגם, ולא לפרוץ בצחוק. ולבסוף, ישנו כמובן האתגר הלשוני – לימוד, לימוד, ושוב לימוד של רשימות מינוח שאינן נגמרות לעולם. כל אירוע והמינוח שלו, והאתגרים הייחודים לו. |
|
באלו מבין תרגומייך הכתובים את גאה במיוחד?
בשנים האחרונות יצא לי לתרגם את רוב ספריו (הנפלאים, בעיניי) של אתגר קרת
– אתגר, תרתי משמע. שם המשחק במקרה זה היה שימור המאפיינים המדוייקים מאד של כתיבתו, אשר כל מילה בה נבחרה בקפידה. הקושי הגדול היה לשחזר את קולו של המספר ואת קולה של כל אחת מן הדמויות עצמן.
חוץ מזה, מדובר בסופר ישראלי צעיר יחסית (צעיר ממני בשנים רבות), בעל סגנון עכשווי-ייחודי, וחששתי שמא התרגומים יישמעו מיושנים או לא לגמרי אותנטיים. את הסיפורים תרגמתי עבור מו"לים בארה"ב, בבריטניה ובאוסטרליה, והיה לי חשוב מאד לשמר הן את ההומור והן את המשלב הדיבורי-האותנטי של הדמויות. למזלי, הסופר עצמו עמד לרשותי, וביחד עברנו על כל אחד מן התרגומים עד ששנינו היינו מרוצים. אם לדבר במושגים של "מבחן התוצאה" – אם הספר נקרא בתרגום באותה הנאה שבה הוא נקרא במקור, אפשר לדעתי לומר שהתרגום היה טוב. |
|
| |
עברית, לשון שמית צפונית מערבית של שבטי העברים; לשון עם ישראל. לשון המקרא. הכינוי "עברית" נזכר לראשונה בספר בן סירא.
לערך המלא
|
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' שלזינגר מציגה נקודה למחשבה:
השאיפה לייעל את התקשורת בין דוברי שפות שונות, ובכלל זה השאיפה שלא להזדקק לתרגום ולמתרגמים, מלווה את האנושות מאז ימי מגדל בבל. היעדרה של שפה משותפת מקשה מאוד הן על התקשורת בעל-פה והן על העברתם של טקסטים כתובים, ואילו ההזדקקות לתרגום מסרבלת את מהלך העניינים. שני רעיונות מרכזיים – תרגום באמצעות מחשב ושימוש בשפה אוניברסלית – מוצעים כפתרונות לבעיה זו, אולם שניהם התגלו כבעייתיים לא פחות.
השימוש בשפה אוניברסלית (אספרנטו, למשל) – רעיון מצוין, על פניו, ויש רבים המנסים לקדמו גם היום – נכשל, בין היתר בשל היותו פתרון "אירופו-צנטרי": המרכיבים האוניברסליים, כביכול, בנויים על לטינית ועל שפות אירופיות אחרות, ואינם נובעים מן המאגר הלשוני של דוברי סינית, ערבית ועוד שפות רבות. כאשר הומצאה השפה (ע"י אליעזר לודוויג זמנהוף,
בסוף המאה ה-19), שררה עדיין תפיסה של אירופה כמרכז פוליטי ותרבותי, אולם הרבה מים זרמו מאז בדנובה, ובעולם הפוסט-קולוניאלי, נתפסת ראייה זו כמופרכת מעיקרה.
גם השימוש בתרגום ממוחשב עורר תקוות רבות, אלא שלמרות ההסטוריה הארוכה והנסיונות ללמד את המחשב לבצע תרגומים, מדובר עדיין בהצלחה חלקית, לכל היותר. אמנם, בארגונים הבינלאומיים הגדולים והרב-לשוניים הולך התרגום הממוחשב וקונה לו אחיזה, אך מדובר במגוון צר יחסית של סוגי טקסטים ושל תחומי דעת, ובכל מקרה, התרגום דורש עריכה בידי אדם.
ובינתיים, לצד ההזדקקות הגוברת לתרגומים מכל הסוגים, מתפשטת לה השפה האוניברסלית המוכרת לכולנו: אנגלית משובשת (Bad English) – השפה המאפשרת לפועל הרומני לדבר עם הפועל הסיני, למדען היפני לדבר עם המדען הגרמני וכו'. אנגלית זו היא הדבר הקרוב ביותר לשפה אוניברסלית. |
|
לסיום, ציטוט חביב עלייך:
את הציטוט הזה למדתי מפיו של אחי הצעיר, ד"ר אריה גיגר ז"ל, אוהב אדם מאין כמותו ואיש חינוך דגול, שהלך לעולמו השנה:
"אין לך דבר בלתי שווה מאשר טיפול שווה בבלתי שווים" (הרבי מנחם מנדל מקוצק).
זהו ציטוט טעון, שאפשר להפוך ולהפוך בו, אך בסופו של דבר, הוא מגלם, מבחינתי, את הצו היהודי והאוניברסלי לצמצום פערים של אי-שיוויון מכל הסוגים בין אדם לאדם ובין הקבוצות השונות בפסיפס האנושי. |
|
|
| | | ילידת פלורידה, ארה"ב. מסלול לימודיה האקדמיים כלל תואר ראשון בבלשנות אנגלית ובמוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, תואר שני בתורת הספרות באוניברסיטת תל-אביב, ותואר שלישי במחלקה לאנגלית באוניברסיטת בר-אילן, שם גם החלה ללמד עוד בשנת 1978.
כיום משמשת כמרצה, בדרגת פרופסור חבר, במחלקה לתרגום וחקר התרגום. במשך 4 שנים שימשה גם כראש המחלקה. כמו כן, משמשת כמתורגמנית בשפות עברית ואנגלית.
לעמוד הבית של פרופ' מרים שלזינגר - לחצו כאן.
|
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|