ynet - מרים שלזינגר - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

מרים שלזינגר

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


למה מתורגמנים צריכים להיזהר לא לצחוק מבדיחות? מהי השפה האוניברסלית של ימינו? ואיזה אתגר מציג אתגר קרת? פרופ' שלזינגר עונה

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

תחום המחקר שלי הוא חקר התרגום. זהו תחום מאוד רחב ומגוון, וככל שאני עוסקת בו יותר, כך אני מגלה עד כמה הוא עשיר. בשנים האחרונות אני חוקרת שלושה נושאים שונים מאוד זה מזה:

 

1. על סמך מאגרים טקסטואליים, אני בודקת הבדלים שיטתיים בין עברית מתורגמת לעברית "טבעית" (כלומר, עברית שהיא מקור). המחקר מסתמך על מאגרים גדולים של טקסטים מתורגמים שאותם אנו משווים (בעזרת בדיקות ממוחשבות וסטטיסטיות) למאגרים מקבילים של טקסטים אשר נכתבו בעברית במקור.

 

2. הנגשה לשונית – אני מעוניינת לבדוק את הדרכים שבהם מאפשרת החברה הישראלית למיעוטים לשוניים גישה למידע ולשירותים שונים. המחקר משיק גם לסוגיות של מדיניות לשון וזכויות שפה, הן של המיעוטים המקומיים (דוברי ערבית, למשל) והן של עולים, חירשים, מהגרי עבודה, פליטים ואף תיירים מזדמנים. במיוחד מעניינת אותי הסוגייה הזו בהקשר של בריאות הנפש, שכן ברוב המוסדות לבריאות הנפש אין טיפול מסודר בסוגיות של הנגשה לשונית והלימה תרבותית.

 

3. המתרגמ/ת כאיש/אשת מקצוע – מקצוע התרגום סובל מיחסי-ציבור גרועים, בין היתר משום הדעה הרווחת שכל מי שדובר שתי שפות מסוגל לתרגם היטב, ומכאן שהעוסקים בתרגום למחייתם מתקשים לעיתים לשכנע – ואולי אף להשתכנע בעצמם – שמדובר במקצוע לכל דבר. בשיתוף עם עמיתה מאוניברסיטת תל-אביב (פרופ' סלע-שפי), אני מנסה להתחקות אחר הייצוג העצמי של מתרגמים, הדרך שבה הם תופסים את עצמם ואת מקצועם. המחקר האחרון שציינתי משיק לתחום מחקר נוסף - התמקצעות בתחום התרגום לשפת-סימנים ישראלית.

 

כיצד הגעת לעסוק בתרגום? מה הניע אותך לבחור דווקא במקצוע זה?

 

נולדתי במדינת פלורידה שבארה"ב, אבל בשנות ביה"ס היסודי גרתי בחיפה, ובשנות ביה"ס התיכון גרתי שוב בארה"ב, וכך רכשתי את שתי השפות, עברית ואנגלית, ללא קושי (וללא מבטא), דבר שעזר לי מאוד בהמשך, כאשר הגעתי למקצוע התרגום.

 

כמו מתרגמים רבים, גם אני לא התחלתי את דרכי מתוך כוונה לעסוק בתרגום, אלא "התגלגלתי" לתוך המקצוע. למען האמת, הגעתי ארצה בסוף תקופת התיכון כדי ללמוד רפואה אבל למדתי מוסיקולוגיה ובסופו של דבר, אני מתרגמת. כך התגלגלו הדברים, וכנראה שכך נכון – אתה מגיע, בסופו של דבר, למקצוע שמתאים לך. ותרגום אכן מתאים לי מאד.

 

ב-1972 נפתחה התוכנית האקדמית הראשונה להכשרת מתרגמים ומתורגמנים, באוני' בר-אילן. כבר היו לי שלוש בנות קטנות והיה מסובך להתחיל ללמוד, אבל ב-1973 נרשמתי ללימודים, ומאז הפכו התרגום וחקר התרגום לחלק מרכזי בחיי. בשעתו זו היתה "המגמה למתורגמנות", אבל לימים הפכה המגמה למחלקה מן השורה, המעניקה תואר שני ושלישי, ואני השתלבתי בה כמרצה.

 

במקביל, גם עסקתי בתרגום – תחילה מכל הבא ליד (ממכרזים לבשר קפוא ועד לדוחות פיננסיים), אבל אח"כ הפכתי בררנית, והתמקדתי בתרגום ספרות (בעיקר מחזאות) ובמתורגמנות (תרגום סימולטני ועוקב). לאורך כל הדרך, הזינה עבודת התרגום את העבודה המחקרית, ולהיפך.

 

כיצד נראה "יום בחיי מתורגמנית"? 

 

מתורגמנות היא מקצוע מדהים מבחינת הגיוון שבו. בחודש האחרון למשל יצא לי לתרגם באו"ם בוועדה לגביית עדויות (בז'נבה), בישיבות דירקטריון של חברה גדולה, בכנס על פסיכופתולוגיה, ביום עיון על קידום בריאות בקרב יוצאי אתיופיה, בכנס על תולדות יהודי ספרד וביום עיון על "כלכלת השלום".

 

החוויות המזומנות למתורגמן רבות מאוד. ישנה המתורגמנות בהקשר המדיני-דיפלומטי (תרגמתי בוועידות שלום במדריד, במוסקווה, בוושינגטון, באנאפוליס, וכמובן בירושלים), וישנו ההקשר המשפטי (משפט דמיאניוק ומשפטים נגד פושעי מלחמה בקנדה ובאוסטרליה), וישנו ההקשר התיאטרוני (תרגום סימולטני של הצגות בפסטיבלים באדינבורו ובלונדון) וישנו התרגום החדשותי (בעיקר מסיבות עיתונאים ותרגום ב- CNN) ועוד ועוד.

 

העבודה שלי כמתורגמנית אמנם איננה עיסוק מרכזי, מאחר שרוב זמני מוקדש להוראה ולמחקר, אבל גם אחרי 30 שנות עבודה, היא מרגשת ומרתקת. בשבוע שעבר, למשל, תרגמתי טקס ב"יד ושם", שבו הוענקה תעודת "חסיד אומות עולם" לאדם רוסי שהיה אסיר במחנה בבוכנוולד ב-1944, והציל את חייו של מי שהיה לימים לרב הראשי לישראל - ישראל מאיר לאו. עקבותיו של האיש התגלו רק לאחר מותו, והתעודה הוענקה לבנותיו בטקס שהיה מרגש ביותר.

 

במעמד כזה, האתגר הוא לתרגם מבלי להשתנק. במקרים אחרים, להבדיל, האתגר הוא לתרגם תכנים שאינם לרוחי, מבלי שהדבר ישפיע כהוא זה על התרגום (כל מפלגה נזקקת מדי פעם לתרגום, ומן הסתם, קשה להזדהות עם כולן באותה מידה...). ולפעמים קורה לי לתרגם בדיחה משעשעת באמת – ואז האתגר הוא להמשיך לתרגם, ולא לפרוץ בצחוק. ולבסוף, ישנו כמובן האתגר הלשוני – לימוד, לימוד, ושוב לימוד של רשימות מינוח שאינן נגמרות לעולם. כל אירוע והמינוח שלו, והאתגרים הייחודים לו.

 

באלו מבין תרגומייך הכתובים את גאה במיוחד?

 

בשנים האחרונות יצא לי לתרגם את רוב ספריו (הנפלאים, בעיניי) של אתגר קרת – אתגר, תרתי משמע. שם המשחק במקרה זה היה שימור המאפיינים המדוייקים מאד של כתיבתו, אשר כל מילה בה נבחרה בקפידה. הקושי הגדול היה לשחזר את קולו של המספר ואת קולה של כל אחת מן הדמויות עצמן.

 

חוץ מזה, מדובר בסופר ישראלי צעיר יחסית (צעיר ממני בשנים רבות), בעל סגנון עכשווי-ייחודי, וחששתי שמא התרגומים יישמעו מיושנים או לא לגמרי אותנטיים. את הסיפורים תרגמתי עבור מו"לים בארה"ב, בבריטניה ובאוסטרליה, והיה לי חשוב מאד לשמר הן את ההומור והן את המשלב הדיבורי-האותנטי של הדמויות. למזלי, הסופר עצמו עמד לרשותי, וביחד עברנו על כל אחד מן התרגומים עד ששנינו היינו מרוצים. אם לדבר במושגים של "מבחן התוצאה" – אם הספר נקרא בתרגום באותה הנאה שבה הוא נקרא במקור, אפשר לדעתי לומר שהתרגום היה טוב.

השפה העברית

 

עברית, לשון שמית צפונית מערבית של שבטי העברים; לשון עם ישראל. לשון המקרא. הכינוי "עברית" נזכר לראשונה בספר בן סירא.

לערך המלא


"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' שלזינגר מציגה נקודה למחשבה: 

 

השאיפה לייעל את התקשורת בין דוברי שפות שונות, ובכלל זה השאיפה שלא להזדקק לתרגום ולמתרגמים, מלווה את האנושות מאז ימי מגדל בבל. היעדרה של שפה משותפת מקשה מאוד הן על התקשורת בעל-פה והן על העברתם של טקסטים כתובים, ואילו ההזדקקות לתרגום מסרבלת את מהלך העניינים. שני רעיונות מרכזיים – תרגום באמצעות מחשב ושימוש בשפה אוניברסלית – מוצעים כפתרונות לבעיה זו, אולם שניהם התגלו כבעייתיים לא פחות.

 

השימוש בשפה אוניברסלית (אספרנטו, למשל) – רעיון מצוין, על פניו, ויש רבים המנסים לקדמו גם היום – נכשל, בין היתר בשל היותו פתרון "אירופו-צנטרי": המרכיבים האוניברסליים, כביכול, בנויים על לטינית ועל שפות אירופיות אחרות, ואינם נובעים מן המאגר הלשוני של דוברי סינית, ערבית ועוד שפות רבות. כאשר הומצאה השפה (ע"י אליעזר לודוויג זמנהוף, בסוף המאה ה-19), שררה עדיין תפיסה של אירופה כמרכז פוליטי ותרבותי, אולם הרבה מים זרמו מאז בדנובה, ובעולם הפוסט-קולוניאלי, נתפסת ראייה זו כמופרכת מעיקרה.

 

גם השימוש בתרגום ממוחשב עורר תקוות רבות, אלא שלמרות ההסטוריה הארוכה והנסיונות ללמד את המחשב לבצע תרגומים, מדובר עדיין בהצלחה חלקית, לכל היותר. אמנם, בארגונים הבינלאומיים הגדולים והרב-לשוניים הולך התרגום הממוחשב וקונה לו אחיזה, אך מדובר במגוון צר יחסית של סוגי טקסטים ושל תחומי דעת, ובכל מקרה, התרגום דורש עריכה בידי אדם.

 

ובינתיים, לצד ההזדקקות הגוברת לתרגומים מכל הסוגים, מתפשטת לה השפה האוניברסלית המוכרת לכולנו: אנגלית משובשת (Bad English) – השפה המאפשרת לפועל הרומני לדבר עם הפועל הסיני, למדען היפני לדבר עם המדען הגרמני וכו'. אנגלית זו היא הדבר הקרוב ביותר לשפה אוניברסלית.

 

לסיום, ציטוט חביב עלייך:

 

את הציטוט הזה למדתי מפיו של אחי הצעיר, ד"ר אריה גיגר ז"ל, אוהב אדם מאין כמותו ואיש חינוך דגול, שהלך לעולמו השנה:

 

"אין לך דבר בלתי שווה מאשר טיפול שווה בבלתי שווים" (הרבי מנחם מנדל מקוצק).

 

זהו ציטוט טעון, שאפשר להפוך ולהפוך בו, אך בסופו של דבר, הוא מגלם, מבחינתי, את הצו היהודי והאוניברסלי לצמצום פערים של אי-שיוויון מכל הסוגים בין אדם לאדם ובין הקבוצות השונות בפסיפס האנושי.

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: תמיר דוידי

ילידת פלורידה, ארה"ב. מסלול לימודיה האקדמיים כלל תואר ראשון בבלשנות אנגלית ובמוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, תואר שני בתורת הספרות באוניברסיטת תל-אביב, ותואר שלישי במחלקה לאנגלית באוניברסיטת בר-אילן, שם גם החלה ללמד עוד בשנת 1978. 

 

כיום משמשת כמרצה, בדרגת פרופסור חבר, במחלקה לתרגום וחקר התרגום. במשך 4 שנים שימשה גם כראש המחלקה. כמו כן, משמשת כמתורגמנית בשפות עברית ואנגלית.

 

לעמוד הבית של פרופ' מרים שלזינגר - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©