|
כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה? האם גוליית הפלישתי היה דמות אמיתית? ומה משותף לסנדוויץ' טונה, טלפון נייד ולפטופ? הארכיאולוג פרופ' אהרון מאיר מציג חומר למחשבה |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחום המחקר שלי הוא ארכיאולוגיה של ארץ ישראל וסביבותיה בתקופת הברונזה והברזל - בעיקר באלף השני והראשון לפנה"ס - מה שקרוי "ארכיאולוגיה מקראית". עיקר עיסוקי הוא בחפירות הארכיאולוגיות בתל צפית (גת פלשתים המקראית) - ומתוקף עיסוק זה, אני מתמקד במחקר אודות התרבויות של הפלשתים, הישראלים, הכנענים, ועוד.
התרבות הפלשתית מרתקת אותי במיוחד. מדובר בקבוצת אנשים שהגיעו לא"י סביב 1200 לפנה"ס, ככל הנראה מאזור יוון, והביאו איתם תרבות מאוד זרה לא"י. עם הזמן, הם הושפעו יותר ויותר מהתרבויות המקומיות של הישראלים, הכנענים והפיניקים, וניהלו איתם מערכת יחסים מאוד מורכבת: מצד אחד, מלחמות ועימותים, ומצד שני קשרי מסחר, חיתון ועוד. חקר הפלשתים הוא דוגמא מצוינת לחקר תרבות מהגרים - מאין היא מגיעה, מהם שורשיה, כיצד היא משתנה ואיך היא מתקשרת עם הסביבה החדשה שלה. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?
ארכיאולוגיה, היסטוריה, ידיעת הארץ ו"שדאות" תמיד עניינו אותי - וזה היה דבר טבעי לחלוטין שהגעתי לתחום זה. |
|
כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה? האם יש שינוי בין שיטות העבודה של ימינו לעומת אלו של פעם?
הארכיאולוגיה של היום הוא מקצוע מרתק ורב-גוני. מדובר אולי במקצוע הבין-תחומי המובהק ביותר, שיוצר שילוב של תחומי ידע מכל קצוות המדעים - מדעי הרוח, החברה והמדעים המדויקים. היות ושרידי העבר משתמרים רק באופן חלקי, על מנת שנוכל לחלץ מהם תמונה ברורה של העבר, יש צורך לנצל כל אפיק מידע אפשרי: מקורות היסטוריים ומקראיים, תובנות שמגיעות מתחום מדעי החברה (אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה וכו'), תחומי מחקר רבים ממדעי הטבע והחי (פיסיקה, כימיה, ביולוגיה).
למעשה, כיום לא ניתן לערוך מחקר ארכיאולוגי מודרני מבלי לשלב צוות חוקרים רב-תחומי. לפעמים מדובר במספר של עשרות חוקרים המתקבצים יחד באתר חפירות, וכל אחד מהם תורם את התובנות ואת הפרספקטיבות הייחודיות לו. ואם נסתכל קדימה, אל העתיד, נראה שמגמה זו תלך ותתרחב - ככל שהמדע הארכיאולוגי מתקדם, יותר ויותר ישולבו בו היבטים מחקריים מגוונים.
ומצד שני, הקסם "הישן נושן" של עולם הארכיאולוגיה נשאר כשהיה; ההתרגשות של "אינדיאנה ג'ונס" ושל כמותנו מגילוי ממצאים שמורים היטב מתוך עולמם של אנשים קדומים, גילוי ממצאים כתובים מלפני אלפי שנים שאפשר לקרוא גם היום, חשיפת ממצאים שדרכם ניתן לפענח את חיי היומיום מלפני שנים רבות, ועוד ועוד. הסקרנות האנושית הבסיסית להבין מאין באנו, עדיין נמצאת בלב ליבו של המחקר הארכיאולוגי, והיא זו שגם מניעה אותו קדימה. |
|
לו יכולת לנסוע בזמן ולבקר בכל תקופה שהיא בהיסטוריה האנושית – במה היית בוחר?
תקופת הברזל! הייתי שמח להכנס ל"מנהרת הזמן" ולצאת ממנה אל תוך מציאות חייהם של הפלשתים, הישראלים, ושכניהם בתקופת הבית הראשון. מאוד מרתק אותי לראות פנים אל פנים את האנשים, התרבויות והמקורות שאותם אני חוקר ממרחק אלפי שנים.
סביר להניח שמסע כזה היה חושף בפנינו הרבה דברים שלא ידועים לנו, ואני בטוח שגם לא מעט תיאוריות היו "מתנפצות", אך מצד שני, אני משוכנע שהרבה מהתובנות שיש לנו על העבר היו מוכחות כנכונות. וחוץ מזה - פעם אחת ולתמיד הייתי יכול לוודא אם אכן גולית הפלשתי חי באמת - ומה קרה לכל הרוחות בקרב בינו לבין דוד! |
|
| |
פלשתים, עם קדום ממוצא לא-שמי, אחד מ"גויי הים" הנזכרים במקרא ובמקורות מצריים, שהתנחלו בדרומו של מישור החוף של ארץ ישראל באמצע המאה ה-12 לפנה"ס.
לערך המלא
|
|
איזה ממצא ארכיאולוגי שהיית מגלה (או שכבר גילית), היה מסב לך את הסיפוק הגדול ביותר?
הייתי שמח לגלות כתובת של הפלשתים שבעזרתה ניתן יהיה לפענח את שפתם המקורית - ככל הנראה שפה שדומה ליוונית קדומה. היות ועדיין לא ברור לנו מה היתה שפתם, והאם שימשה אותם גם בכתב, יכול היה להיות מאוד מרתק לגלות כתובת דו-לשונית, שבה יהיה קטע כתוב בשפה הפלשתית המקורית, לצד תרגום של הקטע לשפה שאנו מכירים (למשל עברית מקראית). אם אזכה לגלות כתובת כזו, תהיה זו מעין "אבן רוזטה" של השפה הפלשתית. |
|
לו יכולת להכניס ל"קפסולת זמן" שלושה חפצים שייצגו את תקופתנו עבור הדורות הבאים – במה היית בוחר?
טלפון סלולרי, מחשב נייד, סנדוויץ' טונה. |
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' אהרון מאיר מציג נקודה למחשבה:
ארכיאולוגיה מקראית הוא תחום מרתק ומעניין, שבו יש אפשרות לשלב בין הממצא החומרי (השרידים הארכיאולוגיים) לבין הטקסט המקראי. בניגוד למה שרבים חושבים, לא מדובר במקצוע שמנסה "להוכיח" או "לסתור" את הכתוב במקרא. מתוך מחקר ארכיאולוגי של התרבויות והתקופות שבתוכן ובהשפעתן נכתבו ספרי המקרא, ניתן להאיר ולהבין טוב יותר את המסופר במקרא. במידה רבה, כפי שבחפירת תל ארכיאולוגי אנו מבחינים בשכבות שונות, כך בעזרת המחקר המקראי המודרני, ובסיוע של הממצאים הארכיאולוגיים הרלוונטיים, ניתן להבחין ב"שכבות" השונות במקרא, ולהשיג הבנה מעמיקה יותר של המסופר בו. |
|
|
| | | יליד ארה"ב, 1958. עלה לישראל בשנת 1969. רכש את השכלתו בתואר ראשון, שני ושלישי בחוג ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. את לימודי הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת MIT שבארה"ב.
כיום מכהן כפרופ' לארכיאולוגיה במחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניבסיטת בר-אילן, משמש כמנהל שותף בתוכנית המשותפת לבר-אילן ולמכון ויצמן לארכיאולוגיה מדעית, ומנהל פרוייקט החפירות בתל צפית/גת. |
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|