|
בשורה טובה לחולי פרקינסון, ולסובלים מתסמונת טורט ומהפרעות אובססיביות קומפלסיביות - השתלת אלקטרודות במוח! ד"ר יזהר בר גד חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
ענף המחקר העיקרי שלי הוא נוירופיסיולוגיה של מערכות. תחום זה עוסק בבדיקת הפעילות של תאי עצב והאופן שבו הם משפיעים על ההתנהגות האנושית. בנוסף אני משלב במחקרי היבטים חישוביים ותאיים של מדעי המוח אשר משלימים את הענף הראשי.
בתוך ענף זה, תחום המחקר המעשי שלי הוא ממשקים בין מוח לבין מערכות ממוחשבות בהקשר של הפרעות עצביות. בסיס המחקר הוא הבנת הקידוד העצבי הנורמלי, ההבדלים בינו לבין הקידוד בהפרעות עצביות שונות ושינוי הפעילות העצבית והסימפטומים הקליניים בעזרת גירוי חשמלי או מגנטי של המעגלים העצביים הללו.
כיום מחקרי ממוקד בהפרעות כגון מחלת פרקינסון, סיממפטום טורט והפרעות אובססיביות-קומפולסיביות הקשורות כולן לתפקוד לא תקין של קבוצת אזורים קטנים במוח הקרויים הגרעינים הבאזליים. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?
המסלול שלי לתחום חקר המוח הניסויי לא היה רגיל. בעברי עסקתי בעיקר במתמטיקה ובמדעי המחשב ואף הייתי שנים רבות במשרה מלאה בתעשיית ההייטק בישראל ובארה"ב. לימודיי באוניברסיטה היוו עבורי בעיקר חוויה אינטלקטואלית שהיתה בגדר תחביב והתמקדה בתיאוריה של החישוביות במוח. רוב שנותיי לא שיערתי שאגיע לאקדמיה כחוקר.
בתחילת העשור שהיתי בעמק הסיליקון ושימשתי כסמנכ"ל טכנולוגיות (CTO) בחברת סנקטום (כיום חלק מ-IBM), ואז היכתה בי ההבנה שמבחינת עניין אישי והתרומה לידע האנושי, האקדמיה ובעיקר התחום הניסויי בה יאפשרו לי התקדמות רבה. שבתי לארץ עם משפחתי, והשאר הוא היסטוריה... |
|
איך נראה "יום במעבדה" אצל חוקר בתחומך?
הניסויים במעבדתי מבוצעים ע"י תלמידי דוקטורט ופוסט-דוקטורט. עבודתם של סטודנטים אלו מורכבת מניסויים בבעלי חיים (קופים) ומניתוח של המידע אשר נאסף. הניסויים הינם לרוב ארוכים מאוד ונמשכים מספר חודשים. במהלכם מתבצע רישום של פעילות תאי עצב במספר מצבים התנהגותיים וקליניים שונים. לאחר מכן נדרשת תקופה ארוכה של אנליזה חישובית של הפעילות העצבית והמרתה לצורה אשר תאפשר להבין את הקוד העצבי והקשרו להתנהגות הנמדדת. תוצאות אלו מנוסחות לאחר מכן בתמצות - נכתבות כמאמרים מחקריים ומוצגות בהרצאות בכנסים מדעיים.
תפקידי כראש המעבדה כולל את כל שלבי המחקר החל מהגיית ההשערה המחקרית ותכנון הניסויים לאישושה. השלב הבא הינו ניסוח ההצעה למחקר והגשת בקשה לתיקצובה ע"י אחד מהגופים הממנים מחקרים על בסיס תחרותי. לאחר מכן מתבצע תכנון הניסוי והמערכת הנדרשים לרישום וליווי הסטודנט בביצוע הניסוי, ניתוח המידע וכתיבת המאמר.
לראש המעבדה תפקידים נוספים אשר אינם קשורים ישירות למחקר המתבצע במעבדתו. תחום חשוב הינו ההוראה לתלמידי תואר ראשון ותארים מתקדמים בכדי להכשיר את דור החוקרים הבא. תחומים נוספים הם שיפוט של מאמרים, בקשות מחקר, עבודות דוקטורט ועוד. נוסף על כך ישנם תפקידים אשר נוספים בצורה זמנית למספר שנים, לדוגמא כיום אני משמש כראש התכנית למדעי המח. תפקיד זה מצריך טפול בתכנון אסטרטגי אך גם בצרכים המידיים של כ-150 סטודנטים ו-40 מרצי ומתרגלי התוכנית. |
|
כמי שעבודתו כוללת גם ניסויים בבעלי חיים – האם נוצר קשר בינך לבין חיות המעבדה? האם יש לכך השפעה על עבודתך?
ניסויים בבעלי חיים מהווים כיום את המקור העיקרי להתקדמות בהבנת פעילות המוח, הן ברמת מחקר בסיסי והן ברמת המחקר הקליני המוביל ישירות לפיתוח תרופות ומכשור רפואי. במעבדה שלי נעשים ניסויים בקופים. מדובר במספר מצומצם של בעלי חיים הנמצאים איתנו לתקופות ממושכות, וכמובן שנוצר קשר בין הנסיין לחיה.
אנו מעודדים קשר זה היות וההשלכה הישירה והברורה שלו היא היכרות מעמיקה עם התנהגות החיה וערנות ורגישות לכל סימן של חוסר נוחות או כאב המתבטאים בהתנהגות אבנורמלית. יצירת קו ההפרדה בין חיה אשר עובדים עימה יום-יום לבין הצורך לבצע ניסויים איננה פשוטה וכל נסיין וראש מעבדה נאלץ להתמודד איתה. |
|
| |
מוח, החלק העיקרי של מערכת העצבים המרכזית בגוף החולייתנים, ובכללם האדם. המוח אחראי לשורה ארוכה וחשובה של תהליכים המתרחשים בגוף
לערך המלא
|
|
בנוגע להשלכות היישומיות של מחקריך - עד כמה אנחנו קרובים למתן פתרון מעשי ונגיש לחולים במחלות שאת מקורן אתה חוקר?
ניקח למשל חולי פרקינסון, או אנשים הסובלים מתסמונת טורט, או כאלו המתמודדים עם הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות; מקורן של כל המחלות הללו נמצא באזור קטן במוח המכונה הגרעינים הבאזליים. באמצעות השתלת אלקטרודות המייצרות גירוי חשמלי קבוע במוחו של החולה, ניתן לטפל בהפרעות אלו. לא מדובר במדע עתידני. עשרות אלפי מטופלים בעולם מסתובבים עם שתל כזה במוחם, המאפשר להם איכות חיים טובה יותר. בחמש השנים האחרונות ישנם גם בישראל לא מעט חולים שזוכים לטיפול מסוג זה.
אני סבור שהפיתוחים הנחקרים במעבדתי יאפשרו פתרונות מבוססי גרייה מוחית טובים יותר לטיפול במגוון מחלות, כבר בטווח הזמן הקרוב. |
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר יזהר בר גד מציג נקודה למחשבה:
השאלה הפשוטה הבסיסית ביותר אך עם זאת גם השאלה אשר התגלתה כקשה ביותר לפיצוח, הינה מהו הקוד העצבי, או לחילופין, מהי השפה בה תאי עצב מדברים זה עם זה. האזנה לתאי עצב חושפת שהם משנים את המתח החשמלי שלהם לפרק זמן קצר. שינוי זה, הנקרא גם "פוטנציאל פעולה" או "יריה", מורה לתא העצב להפעיל פלט לכל הנוירונים הקשורים אליו. זהו האות הבסיסי, בדומה ל-0 ו-1 בשפת המחשב.
אך הצורה בה נאספות אותיות אלו למילים ומשפטים הינה עדיין לוטה בערפל. האם כמות היריות חשובה? או אולי הזמן המדויק שלהן? ואולי בכלל משנה הקשר בין היריות של תאים שונים? למרות שזוהי שאלה בסיסית ביותר, הדעות לגביה חלוקות כבר שנים רבות והמסקנות עדיין אינן נראות באופק. |
|
לסיום, ציטוט חביב עליך:
"אם מדען מכובד אך קשיש אומר שדבר כלשהו הינו אפשרי - כמעט תמיד הצדק איתו. אם הוא טוען שדבר כלשהו בלתי אפשרי - קרוב לודאי שהוא טועה". (ארתור סי קלארק) |
|
|
| | | יליד רחובות, 1971. מרצה במרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן. רכש תואר ראשון בתוכנית הדיסיפלינרית באוניברסיטת תל-אביב, תואר שני ושלישי בחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית. את לימודי הפוסט דוקטורט עשה במחלקה לנוירוכירורגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF).
לאתר הבית של ד"ר יזהר בר גד - לחצו כאן.
|
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|