ynet - מרים פאוסט - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

מרים פאוסט

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות? האם מוחם של משוררים מתפקד אחרת ממוחם של רואי חשבון? האם כשרון ללמוד שפה הוא עניין פיסיולוגי? פרופ' מרים פאוסט עונה 

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

מחקריי עוסקים בקשר בין מוח לשפה, כלומר באופן בו המוח האנושי מבין ומפיק שפה. בתוך התחום הזה אני מתמקדת בשני נושאים עיקריים:

 

1. שפה מתאפיינת בחוקיות, אך גם בהפרה מכוונת של חוקים. אני חוקרת את האופן שבו המוח מתמודד עם הדואליות הזו. אצל מרבית האנשים, המוח השמאלי הוא הדומיננטי לשפה והוא מתמחה בתהליכי עיבוד שפה המבוססים על חוקיות. החוקיות של המערכת היא המאפשרת תקשורת מהירה, יעילה ומדויקת המבוססת על קונבנציות.

 

לעומת זאת, המוח הימני הוא האחראי על עיבוד שפה הדורש גמישות, פתיחות, סובלנות לעמימות ויצירתיות (למשל, הבנת דו-משמעות, הומור ומטפורות) – כלומר, אחראי על תהליכי עיבוד שפה הדורשים הפרה של החוקים. המוח הימני מעניק לנו את היכולת להעלות משמעויות בלתי-רגילות ולקשר בין מושגים הנתפסים כלא-קשורים.

 

בפרויקט מחקר גדול העוסק בנושא זה, אנו בודקים במעבדה את הפעולה של רשתות משמעות מוחיות ובמיוחד רשתות של קשרים לא שגרתיים בין מילים, כמו בצרוף מטפורי חדש מתוך שירה. צרופים אלה, השוברים את החוקים של קשרים בין מילים, מאפשרים יצירתיות בשפה.

 

2. תחום המחקר השני שלי נוגע לאופן בו המוח מתמודד עם המעבר ממשמעויות לצלילי השפה. זהו הקשר המרתק בין מערכות כלליות של חשיבה והמשגה, לבין מערכות ביולוגיות ספציפיות של עיבוד צלילי השפה (פונולוגיה). קשר זה בא לידי ביטוי במגוון רחב של תפקודים שפתיים, כמו למשל, בשליפת מילים מהזיכרון בדיבור. בין השאר אנו חוקרים את תופעת "מילה שעל קצה הלשון" אצל נבדקים תקינים לעומת נבדקים עם בעיות בשפה.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

ה"נס" (ראה הציטוט שמובא בסוף הראיון) שביכולת האנושית לתרגם רעיונות, מחשבות ורגשות למערכת מוסכמת משותפת, המתבססת בעיקרה על חוקים ברמות שונות ואפילו מאפשרת הגמשה של חוקים אלה, עניין אותי תמיד. הנושא הפך להיות מרתק עוד יותר בתקופת לימודי ובעבודתי במשך עשר שנים כקלינאית תקשורת, כאשר למדתי שהמורכבות העצומה של מערכת השפה מעניקה לה, מצד אחד, עמידות גדולה בפני תקלות וכשלים, אך מהצד האחר תורמת לפגיעות הרבה שלה.

 

הצפייה במערכות שפה לקויות אצל ילדים עם בעיות שפה וקריאה, אנשים עם פגיעות מוחיות ואוכלוסיות קליניות אחרות, סקרנה אותי עוד יותר לגבי המערכות המוחיות המעורבות בעיבוד שפה. ברמה התיאורטית, המחקר של מוח ושפה עשוי לתרום הן להבנת המוח האנושי, שהיא האתגר המדעי הגדול ביותר העומד בפנינו כיום והן להבנה מהי שפה אנושית.

 

ההחלטה לחקור את האופן בו המוח האנושי מעבד שפה, נבעה גם מתוך ההכרה שהבנת הקשר מוח-שפה עשויה לשפר את הליכי האבחון והשיקום של בעיות בתפקוד השפתי והתקשורתי, שיש להן השלכות קשות על איכות החיים.

 

כיצד נראה "יום במעבדה" אצל חוקרת בתחומך?

 

במחקרים הנערכים במעבדת מוח ושפה אנו משתמשים במגוון רחב של שיטות מחקר, כאשר לצורך הרצת חלק מהניסוייים אנו משתפים פעולה עם מעבדות אחרות במרכז המוח וכן עם מרכזים רפואיים. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות משלה, והשילוב של מספר שיטות מאפשר מבט רחב ככל האפשר על האופן בו המוח מעבד שפה.

 

בניסויים ההתנהגותיים שלנו, הנבדקים יושבים מול מסך מחשב וצופים בגירויים שפתיים (מילים או משפטים) המוצגים במהירות רבה לשדה הראיה הימני או השמאלי שלהם. כל שדה ראיה מחובר מבחינה עצבית למחצית המוח הנגדית, כך שהצגת גירוי לשדה הראיה הימני גורמת לכך שהוא יגיע תחילה למוח השמאלי ויקנה לו יתרון בעיבוד ולהיפך. דגם התגובות של הנבדק לגירויים שעובדו תחילה במוח השמאלי, לעומת אלה שעובדו תחילה במוח הימני, עשוי להעיד על המעורבות של מערכות מוחיות אלו בעיבוד הגירויים השפתיים.

 

בניסויים אחרים אנו משתמשים בשיטות אלקטרו-פיסיולוגיות הבודקות את דגם הפעילות החשמלית של המוח. הנבדק יושב מול מסך מחשב כאשר רשת של אלקטרודות מכסה את ראשו, ותגובותיו החשמליות של המוח נדגמות. שיטות אלו יעילות במיוחד בקביעת סדר הזמנים של הפעילות המוחית.

 

שיטה נוספת בה אנו משתמשים היא הדמיה מוחית תפקודית. בניסויים אלה נסרק מוחו של הנבדק בעת שהוא מגיב לגירויים שונים. לשיטות אלו יתרון גדול ביכולת למקם במדויק את האזורים המוחיים הפעילים בעיבוד שפה.

 

האם יש סיבה פיסיולוגית לכך שיש אנשים מוכשרים יותר ופחות ברכישת שפה זרה?

 

מחקרים מראים שהתשובה לשאלה היא כן. יש קשר בין כישרון לשפות, או העדרו, לבין תפקודי המוח. במחקרים בהם השתמשנו במדדים התנהגותיים ובמדידת הפעילות החשמלית במוח, מצאנו שהמנגנון המוחי האחראי על עיבוד פונולוגי- כלומר על עיבוד צלילי השפה - פגום אצל אנשים המתקשים בלמידת שפות זרות. כך למשל, בהשוואה לאנשים שאין להם קשיים בלמידת שפות זרות, אלו המתקשים בכך מראים יכולות נמוכות, איטיות רבה ומאמץ מוחי גדול ולא יעיל בניסיון להבחין בין צלילים שונים בשפה שאינם מכירים, וכן בשמירה של צלילי שפה זרה בזיכרון.

 

ממצאים אלה הם עדות לכך שקיימים הבדלים מוחיים בין אנשים עם יכולות שונות ללימוד שפה זרה. מעבר לכך, אנשים שלא אובחן אצלם ליקוי כלשהו אבל המתקשים בלמידת שפה זרה, מראים קשיים בביצוע משימות שפתיות הקשורות בצלילי השפה גם בשפת האם שלהם. כך למשל, הם מראים בניסויים שכיחות גבוהה של תופעת "מילה שעל קצה הלשון" גם בשפת האם שלהם, כלומר הם יודעים מהי המילה אותה רוצים לומר, אך אינם מצליחים להגיע לצלילי המילה.

 

ממצאים אלה ואחרים מצביעים על כך שקשיי למידת שפה זרה קשורים לליקוי מוחי ספציפי בעיבוד פונולוגי (עיבוד צלילי שפה) אשר מתבטא גם בשפת האם וגם בכל שפה זרה.

שאלת מחקר
צילום: ויז'ואל/פוטוס

 

מוח, החלק העיקרי של מערכת העצבים המרכזית בגוף החולייתנים, ובכללם האדם. המוח אחראי לשורה ארוכה וחשובה של תהליכים המתרחשים בגוף

לערך המלא

שאלת מחקר

גדולי המשוררים, להטוטני המטפורות - האם מבנה/תפקוד המוח שלהם שונה מזה של רואי חשבון, למשל?

 

למרות שכבר מאמצע המאה ה-19 ידוע שהחלק השמאלי של המוח אחראי על עיבוד שפה אצל מרבית בני האדם, נאספו במהלך השנים עדויות מדעיות רבות לכך שגם החלק הימני של המוח מעורב בעיבוד סוגי שפה ספציפיים, כמו הבנת הומור, מטפורות, דו-משמעות, קונוטציות, פתרון בעיות הדורשות תובנה וכדו'.

 

סוגי שפה אלו מתאפיינים בכך שהם דורשים התייחסות בו-זמנית למספר משמעויות של מילים, הכוללות גם משמעויות פחות בולטות וזמינות. הרחבת טווח המשמעויות של מילים, מאפשר איתור חפיפה בין משמעויות הנראות לא-קשורות, ויצירה של קישורים לשוניים חדשים ומקוריים.

 

שירה היא הדוגמא הבולטת ביותר ליכולת הזו, ליצור ביטוי משמעותי חדש המתבסס על קשר לא-שגרתי בין שני המושגים היוצרים אותו. כדי ליצור למשל, את הצירוף החדש "שמיכת רחמים", נדרש זיהוי של הקשר בין שתי המילים הללו והתייחסות לכל הטווח הרחב מאוד של אסוציאציות ומשמעויות (כולל שוליות ובלתי רגילות), שמעוררת כל אחת משתי המילים. חיבור כזה הוא בעל עוצמה אדירה, שכן דרכו מועבר בבת-אחת עולם שלם של אסוציאציות ורגשות מהקשר אחד - "שמיכה" - להקשר אחר - "רחמים".

 

המחקרים שלנו מצביעים על כך, שהיכולת לעבד מטפורות חדשות מתוך שירה מצריכה מעורבות רבה מאוד, בתזמון ספציפי, של אזורים במוח הימני הממוקמים בדיוק מול אזורי השפה של המוח השמאלי. ממצאים אלה מצביעים על האפשרות, שמשוררים הם אנשים שיש אצלם מעורבות יחסית רבה של מערכות במוח הימני בעיבוד שפה, בנוסף ליכולות השפתיות ה"שמאליות" הגבוהות שלהם. עניין זה מעיד על משוררים, אבל כמובן אינו פוסל את יכולת הפיוט של רואי חשבון...

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - פרופ' מרים פאוסט מציגה נקודה למחשבה:

 

המוח האנושי מכיל אוצר עצום של מושגים ומילים. רשת המושגים ומערכת הקשרים ביניהם קובעת במידה רבה את כל הפעילות השכלית, הרגשית והתקשורתית שלנו. כך, כאשר אנו נתקלים במילה מסוימת, היא "מתעוררת" והופכת להיות זמינה לשימוש בחשיבה, דיבור, האזנה, קריאה, כתיבה וכדו'. גם כל המילים הקשורות ברשת למילה זו "מתעוררות" והופכות לבולטות וזמינות יותר. באופן כזה מעצבת רשת המשמעויות, הכוללת את כל המילים ואת מערכת הקשרים ביניהן, חלק גדול מתהליכי החשיבה, השפה והתקשורת.

 

מחקרי מוח ושפה מצביעים על כך שבמוח התקין יש מערכת כפולה של קשרים בין מילים: מערכת קשרים חזקים ("מטאטא-יעה"), ומערכת קשרים חלשים ובלתי שגרתיים ("מטאטא-מכשפה"). לכל מערכת כזו יש ייצוג באזורי מוח שונים, כאשר אזורים במוח השמאלי מתמחים בעיקר בעיבוד קשרים חזקים ומעכבים קשרים פחות קונבנציונליים, ואילו אזורים במוח הימני מעורבים יותר בעיבוד קשרים חלשים ובלתי-רגילים.

 

דגם האינטראקציה בין שתי המערכות הללו קשור כנראה להבדלים בינאישיים בחשיבה, בשפה ובתקשורת. כך למשל, אנשים יצירתיים במיוחד בתחום השפה מראים מעורבות רבה של רשת האסוציאציות הימנית. אנשים אחרים, כמו חלק מהאנשים הלוקים בתסמונת אספרגר (הנכללת בטווח הלקויות האוטיסטיות), מתקשים מאוד בהבנת שפה מטפורית הדורשת גיוס של מערכת הקשרים החלשים והבלתי-שגרתיים במוח הימני. עם זאת, הם מתמודדים היטב עם שפה המבוססת על חוקים ברורים של צירופי משמעויות שבה מתמחה המוח השמאלי.

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

"Simply by making noises with our mouth, we can reliably cause precise new combinations of ideas to arise in each other's minds. The ability comes so naturally that we are apt to forget what a miracle it is".

 

ובתרגום חופשי: פשוט על ידי הוצאת קולות מהפה, אנו מצליחים לייצר - באופן מהימן – קומבינציות חדשות של רעיונות, ולטעת אותן אחד במוחו של האחר. היכולת הזו באה לנו כל כך בטבעיות, שאנו נוטים לשכוח שמדובר בנס של ממש. (סטיבן פינקר, The Language Instinct, 1994)

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: דן פורגס

ילידת 1953, ירושלים. פרופ' מן המניין באוניברסיטת בר-אילן, ראש המחלקה לפסיכולוגיה וראש המעבדה למוח ושפה במרכז הבינתחומי לחקר המוח ע"ש גונדה. משמשת כיועצת הרקטור לקידום נשים באוניברסיטה.

 

רכשה את תוארה הראשון בחוג להפרעות בתקשורת, באוניברסיטת תל-אביב, ואת התואר השני והשלישי במחלקה לפסיכולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©