|
מהי רפואת טרור? מה השפעתה על תפקוד כוחות ההצלה בעתות חירום? פרופ' שמואל שפירא מספק חלון הצצה לתחום מחקר קשה במיוחד - פיגועים |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחום המחקר העיקרי שלי הוא רפואת טרור וניהול מצבי חרום. מושג רפואת הטרור נטבע על ידי בשנת 2003, מתוך הבנה שמדובר בתחום עיסוק חדש ברפואה, המתמקד בפגיעות בעלות איפיון מיוחד השונות מחבלה אזרחית רגילה (למשל עקב תאונות דרכים או אלימות אזרחית).
הבנה של הפציעות בנפגעים מפעולות טרור, העשויות להיות קונבנציונליות (פיצוץ, ירי או דקירת סכין) או בלתי קונבנציונליות (שימוש בנשק כימי, ביולוגי או קרינתי) ואף מלוות בטרור המכוון לפגוע במערכות מחשבים, חשובה מאוד לצורך הטיפול הנכון בנפגע הבודד וניהול כולל של ארוע רב נפגעים.
תחום עיסוק זה מנסה ללמוד את אופי הפציעות הכרוכות בארועי טרור על מנת להפחית את התחלואה, התמותה והנכות, בנפגעי פיגועים. פעילות משפרת זאת נעשית למשל על ידי פיתוח אמצעי מיגון טובים יותר, פינוי נכון ומהיר יותר, מיון נכון יותר של הנפגעים, וטיפול מיטבי. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?
ארוע מכונן מבחינתי, שהוביל אותי לענין ולעיסוק בתחום, קרה בשנת 1975. הייתי אז סטודנט שנה שניה ברפואה, ועבדתי כחובש במגן דויד אדום. הגעתי לזירת פיצוץ מקרר תופת בכיכר ציון בירושלים, ארוע בו נהרגו 13 עוברי אורח. מאז נחשפתי לארועי טרור רבים במסגרת שרותי הצבאי כרופא וכרופא אזרח. אך במבט לאחור, אין כל ספק שארוע זה היתווה את דרכי כרופא ואת כיוון עיסוק האקדמי. |
|
כיצד נראה "יום במעבדה" אצל חוקר בתחומך?
ה"מעבדה" העיקרית שלי היא זירת הארוע, ו"חיות הניסוי" הן כוחות ההצלה, העובדים בבתי החולים ועוברי האורח. הנבדקים הם הפצועים והחללים. יום ב"מעבדה" הוא ניסיון להבין טוב יותר את זירת הפיגוע, להשתתף בתחקירים ולנסות להסיק מסקנות ולהפיק לקחים. יום נעים אף פחות יכלול ביקור במכון לרפואה משפטית. מנגד אפגוש את המומחים לתגובות הדחק הנפשיות.
בדומה לאנשי זיהוי פלילי אנסה להרכיב את הפסיפס מחלקים שחלקם חסרים, על מנת ללמוד היטב את הקשר בין סוג הפיגוע לצורת הפגיעות. מידע זה יעובד סטטיסטית, יכונס בגרפים ותרשימי זרימה, יכתב במאמר או ספר ויופץ לאנשי המקצוע. כל זאת על מנת שהידע שנרכש בדם יזע ודמעות, ינוצל על ידי אנשי המקצוע בניסון להקטין את חומרת הפציעות בארוע הבא. |
|
מעבר לפן המקצועי, מה מרגיש אדם בתפקידך כשהוא נמצא בזירת פיגוע? איך מתמודדים עם המראות בשטח?
זה אולי נשמע נורא, אבל הנושא המעניין אותי, המהווה עבורי כמעט תחביב, הוא פיגועים ופציעות מלחמה. אלה נושאים נוראים המלווים בכאב גופני ובסבל ופגיעות נפשיות לקורבנות ולסובבים איתם. ארועים אלה כרוכים לעיתים קרובות בכאב לאומי.
בזמן הארוע מנסים להתנתק ולפעול באופן מיומן ועל פי רשימות התיוג והתרגולים. בסוף הארוע, כשאתה רוצה רק להתקלח ולהחליף בגדים, עליך לזכור שעבודתך טרם הסתיימה. חובה ראשונה היא לבצע תיחקור מיידי להפקת לקחים. תיחקור זה מסייע במעט גם להליך האיוורור הנפשי.
אך כשאתה מגיע הביתה לפנות בוקר, במקום להירדם צפים המראות, הקולת והריחות והאדרנלין מסרב לשקוע. אגב, עד היום - 34 שנה אחרי - צף אצלי עדיין מדי פעם ריח הרקמות החרוכות מנפגעי מקרר התופת בכיכר ציון. |
|
| |
תנועות טרור, תנועות (בעיקר פוליטיות, אך גם דתיות) המבקשות להגשים את מטרותיהן באסטרטגיה של אלימות.
|
|
|