ynet - אברהם קציר - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

אברהם קציר

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים? כיצד אפשר לאחות קרע בגוף האדם מבלי להשאיר צלקות? על הדברים המופלאים שעושה הפיסיקה השימושית
 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

תחום המחקר המרכזי שלי הוא פיסיקה שימושית. בפרט אני עוסק בלייזרים ובסיבים אופטיים ובשימושיהם במדע, ברפואה, בתעשייה ובאיכות הסביבה. לתחום הספציפי של לייזרים וסיבים אופטיים קוראים גם בשם אלקטרו-אופטיקה.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

בעבודתי בתואר ראשון ובתואר שני עסקתי בתחום הנקרא מצב מוצק. המדריך שלי בתואר השני היה פרופ' אברהם מני ז"ל מהאונ' העברית. כאשר עמדתי לפני סיום הדוקטורט הוא קרא לי  לירושלים ואמר לי שהוא שמע הרצאה מרתקת מפי פרופ' אמנון יריב מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech). פרופ' מני סיפר לי שפרופ' יריב תיאר תחום חדש הנקרא אלקטרו אופטיקה, והוסיף שהתחום מעניין מאוד הן מהבחינה המדעית הטהורה והן מהבחינה השימושית.

 

התקשרתי לפרופ' יריב, אחד המדענים הדגולים בתחום זה, והוא קיבל אותי להשתלמות במעבדתו. לכשחזרתי לארץ בשנת 1977 הקמתי את הקבוצה לפיסיקה שימושית העוסקת באלקטרו אופטיקה. בתקופה ההיא היה עדיין התחום בחיתוליו, אך היום הוא מהווה תחום מרכזי של מחקר ופיתוח בישראל ובסיס לתעשיות היי-טק רבות.

 

מטוס ממריא לשמיים, טיל נשלח בעקבותיו – כיצד יכולה קרן לייזר להפריד בין השניים?

 

אחד הפרויקטים שאנו שוקדים על פיתוחו, עוסק בשיטות חדשות לאבטחת מטוסים. במטוס סילון יוצאים גזים חמים מזנב המטוס ומחממים אותו מאוד. כמו כל גוף חם, פולט גם זנב המטוס קרינה רבה בתחום האינפרא אדום. קרינה זו אינה נראית לעינינו, אך גלאים לאינפרא אדום מגלים אותה בקלות. בטילי כתף נמצאים גלאים כאלו בראש הטיל. כאשר יורים טיל כזה לכיוון מטוס, הגלאים מחפשים מקור קרינה אינפרא אדום ומתבייתים עליו.

 

במקורם פותחו טילים אלו לשימושים צבאיים, אך רצתה ההיסטוריה וכמות נכבדת של טילים כאלו התגלגלה לידיהם של ארגוני טרור. כדי להתמודד מול הסכנה שארגונים אלו ינסו לעשות בהם שימוש, אנו מפתחים מערכת הגנה המורכבת משני חלקים:

 

(1) מערכת ראדאר אשר אמורה לגלות את הטיל מיד אחר שיגורו. (2) לייזר אשר מסוגל לפלוט קרינה בדיוק באותו תחום של אינפרא אדום אותו פולט זנב המטוס. מערכת הראדאר מכוונת את קרן הלייזר אל הטיל בשעת מעופו, הקרן מסנוורת את הטיל והוא אינו מסוגל יותר להתביית על המטוס. הטיל יסטה ממסלולו ולא יפגע במטרתו.

 

רופא מסיים ניתוח, ועכשיו נשאר רק לתפור את החתך. האם קרן לייזר יכולה להחליף את תפקיד החוט והמחט?

 

אם רוצים לאחות חתך ברקמה יש צורך להצמיד את שפתות הרקמה זו לזו, ואז הטבע דואג לאיחוי. במשך אלפי שנים משתמשים בני האדם בחוט ומחט לצורך זה. שיטת איחוי זו מקובלת מאד, אך יש לה כמה חסרונות: בין החוטים יש רווחים, ודרך רווחים אלו יכולים נוזלי גוף לצאת החוצה וזיהומים יכולים להיכנס פנימה; החוט הוא גוף זר המוכנס לגוף האדם ולכן המערכת נוטה לדחות אותו; רפוי הפצע לוקח זמן רב; ובסופו של דבר, נשארות צלקות.

 

במקום להשתמש בתפרים אפשר להצמיד את שפתות החתך, ולחמם את החתך בעזרת קרן לייזר בצורה מבוקרת כך שהטמפרטורה לא תעלה על 65 מעלות. במקרה זה מתקבל איחוי רקמות ללא הכנסת חומר זר ותוך כדי אטימה טובה של החתך. שיטה זו, המכונה בשם "איחוי רקמות בעזרת לייזר," עשויה להיכנס בעתיד לשימוש נרחב במקום איחוי בעזרת חוטים או בעזרת דבקים כימיים. קבוצתי ביצעה ניסויים קליניים ראשונים בהלחמת חתכים בעור, ובניסויים אלו נראה שההחלמה מהירה יותר ואין כמעט הצטלקות.

שאלת מחקר
צילום: gettyimages image bank

 

לייזר ומייזר, התקנים לייצור ולהגברה של קרינה אלקטרומגנטית תוך ניצול האנרגיה הטמונה באטומים ובמולקולות. ייחודם בכך שהם מפיקים קרינה קוהרנטית.  

לערך המלא

שאלת מחקר

מאגר מים ממנו שותה אוכלוסיה של מיליונים, וכמה ליטרים בודדים של רעל – כיצד תוכל אופטיקה שימושית למנוע את תרחיש האימה?

 

עינינו מסוגלות לראות צבעים ותמונות בתחום הנראה, וכך להבחין בין חומרים שונים. קל לנו מאוד לראות אם לפנינו כוס של מים זכים, או כוס מים שהוכנסה לתוכה טיפת דיו. למעשה לחומרים שונים יש תכונה הדומה לצבע גם בתחום האינפרא אדום, אך עינינו אינן מסוגלות לראות זאת.

 

יש נוזלים רבים, כגון אלכוהול ואצטון, הנראים לנו שקופים לחלוטין בתחום הנראה, אך באינפרא אדום יש להם "צבעים" שונים. למים יש "צבע" אופייני מאוד בתחום האינפרא אדום, וכן יש "צבע" אופייני לכל אחד מחומרי הרעל. כיום, קיים מכשור מדעי המאפשר לקבוע את ה"צבע" של נוזלים בתחום האינפרא אדום וכך אפשר לדעת אם הנוזל הוא מים טהורים, או שמא הכניסו לתוכם מזהם (דוגמת רעל כלשהו). קבוצתי מפתחת על סמך רעיון זה, מערכת אשר תאפשר לבצע ניטור איכותם של מי שתייה בזמן אמת.

 

שאלה אישית – כמי שעוסק בטווח כה רחב של תחומי מחקר, מהם מקורות ההשראה שלך?

 

לדעתי המדע הוא תחום יצירתי מאוד שבו, בדומה לספרות או למוסיקה או לציור, המדען אינו משתמש רק בידע הרב שרכש אלא הוא יוצר יצירות חדשות. העבודה המדעית ממלאת את המדען והוא חושב עליה ועוסק בה יומם וליל. זה אולי מקור הסיפור על ניוטון אשר חשב על חוקי הכבידה כאשר ראה תפוח נופל מעץ.

 

אני משקיע זמן רב בעיסוקים שאינם שייכים לעבודתי כגון ספורט, נגינה בפסנתר, טיולים ועוד. מדי פעם, בשעה שאני עוסק באחד מהתחביבים הללו, פתאום צץ במוחי רעיון השייך לתחום עבודתי ואני מנסה אחרי כן לבדקו במעבדה. אני מניח שתהליך דומה קורה גם אצל כל אמן יוצר.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' אברהם קציר מציג נקודה למחשבה: 

 

מדענים גדולים הם מדענים אשר רעיונותיהם חרגו לחלוטין ממה שהיה מקובל בתקופתם. בהרבה מקרים אפשר לתאר בשפה פשוטה מאוד את העקרונות הבסיסיים של כל אחד מהרעיונות הללו. כמובן שהתיאור המפורט (למשל תיאור מתמטי מדויק) הוא ברוב המקרים מסובך מאוד.

 

היה רצוי שמדענים יעשו מאמץ לתת הסברים פשוטים על עבודתם לתלמידים או לקהל הרחב, וכך יקרבו את המדע לציבור ואת הציבור למדע.

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: יורם רשף, באדיבות אונ' ת"א

יליד ירושלים, 1941. פרופסור לפיסיקה באוניברסיטת תל אביב, משמש כראש הקבוצה לפיסיקה שימושית. רכש את שלושת תאריו בפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. מוסדות בהם השתלם בחו"ל: המכון הטכנולוגי של קליפורניה, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ואוניברסיטת בוסטון.

 

לעמוד הבית של פרופ' קציר - לחצו כאן

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©