|
מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון? איך משלבים בין הורות למחקר מדעי? פרופ' רמית מר, ביולוגית חישובית, עונה |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
מחקריי עוסקים בפיתוח כלים מתמטיים וחישוביים בכדי לתאר ולנבא התפתחות ופעילות של תאי הרג טבעיים (natural killer) ותאים יוצרי נוגדנים (תאי B) במערכת החיסון.
תאי הרג טבעיים פועלים בשלבים המוקדמים אחרי זיהום, בכדי להגביל התפשטות של נגיפים. הם גם פועלים להגבלת התפשטות תאים סרטניים. תאים יוצרי נוגדנים שייכים לתאים במערכת החיסון שאחראים לזיהוי ספציפי של כל גורם זר בגופנו, כגון נגיף או בקטריה. הם התאים המפרישים את הנוגדנים כנגד הגורם הזר, כאשר חלק מתהליך התגובה שלהם כולל יצירת מוטציות נקודתיות בגנים לנוגדנים, הגורמות לשיפור הקישור לאותו גורם זר, וסילוקו המהיר מהגוף.
קיימות עדיין שאלות רבות לגבי תהליך התפתחות התאים והמנגנונים השונים לדרכי הפעילות שלהם. אחד מהכלים העיקריים בהם אנו משתמשים הוא פיתוח סימולציות מחשב המתארות מודלים מסוימים בהתפתחות ובהתנהגות התאים. לדוגמה, מודל מתמטי שפותח בקבוצתי לאחרונה מנבא התנהגות של תאי NK (תאי הרג טבעיים) בהתאם למודלים שונים של התפתחותם.
נושאים אחרים כוללים פיתוח מודלים מתמטיים, סטטיסטיים, וכלים ביו-אינפורמטיים לאפיון ולניתוח המוטציות הנרכשות בגן הנוגדן בתאי B (תאים יוצרי נוגדנים), וכיצד תהליך זה משתנה במצבים כגון מחלות אוטואימוניות, סרטן, כשל חיסוני, והזדקנות. |
|
כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?
לאחר סיום התואר השני בפיסיקה של מערכות מורכבות, חיפשתי נושא לדוקטורט שבו אוכל ליישם את הידע שצברתי. לגמרי במקרה, יצרתי קשר עם חוקרים בתחום הביולוגיה המתמטית והוקסמתי מכך שמורכבות המערכות הביולוגיות – במיוחד מערכת החיסון – היא גדולה בהרבה אפילו מזו של המערכות שחקרתי כפיסיקאית.
באותם ימים, הביולוגיה התיאורטית היתה שטח שעסקו בו רק מעטים. למרבה המזל, לא עבר זמן רב עד שהתחום החדש והמרגש של ביולוגיה חישובית / ביו-אינפורמטיקה התחיל לתפוס תאוצה וחדר לתודעת הציבור. כך נפתח בפניי חלון הזדמנויות המאפשר לאנשים בתחום שלי להשפיע על הביולוגיה המודרנית, ולעזור לה להתפתח - ממדע המושתת על ניסויים הנותנים תיאור איכותי של התופעות, למדע המבוסס יותר על ניסויים כמותיים, שניתן לחזור עליהם בצורה מדויקת, ועל מידע גנטי מדויק.
מטרותיי האישיות קשורות באופן ישיר להשקפתי על התפתחות תחום זה. כאחת מהמדעניות הוותיקות בביולוגיה חישובית בישראל, חשוב לי, בנוסף להמשך המחקר בצורה הטובה ביותר, להשתתף בחינוך דור ההמשך של תחום הביולוגיה החישובית, ולקדם את הביולוגיה התיאורטית כך שתהיה חלק אינטגרלי בתחום הביולוגיה בכל מוסדות האקדמיה בארץ. |
|
אילו תגליות של המחקר התיאורטי שלך עשו "מהפיכות" בחשיבתם של חוקרי מערכת החיסון?
היו כמה כאלה. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בחקר ההתפתחות של תאי T, התאים ש"מנהלים" את התגובה החיסונית, ולצערנו הם גם התאים המושמדים ע"י הנגיף שגורם לאיידס. בעבודה זו, גיליתי – בעזרת שימוש במודלים מתמטים לניתוח תוצאות הניסויים – כי נוכחותם של תאי T בוגרים משפיעה על התפתחותם של תאי T חדשים.
חסר בתאי T בוגרים, כפי שקורה במחלת האיידס, משנה את התפתחותם של תאי T חדשים באופן כזה שמחמיר עוד יותר את החסר, במיוחד אצל ילדים, ולכן המחלה בילדים קשה הרבה יותר ומתפתחת מהר יותר. מכאן, שיש לשים לב במיוחד לחקר התפתחותם של תאים אלו ולמצוא דרכים להתגבר על הבעיות בתהליך זה בנשאים של נגיף האיידס, לפני שהמחלה תתפרץ.
בהמשך, תלמידתי לשעבר ד"ר גיתית שחף-לביא ואני, ניתחנו בשיטות דומות את התפתחותם של תאי B (יוצרי נוגדנים), ומצאנו שניתן להסביר את העובדה שכל כך מעטים מהם מסיימים את הבשלתם ואת השינויים שנוצרים בתהליך זה בהזדקנות, בעזרת ההנחה שבשלב מסוים בהתפתחותם, אחוז מסוים מהתאים ש"נתקעו" בשלב זה, יכולים "לחזור אחורה" ולנסות שוב.
כמו כן, מחקרינו הביואינפורמטיים על גנים של נוגדנים בדלקת מעיים כרונית, הראו בפעם הראשונה שתאי B נודדים כל הזמן בין רקמות המעי המודלקות לקשרי הלימפה שמסביבן. יש באמתחתנו גם כמה הפתעות בנושא של תאי NK (תאי הרג טבעיים), אבל במקרה זה נחכה עד שיתפרסמו המאמרים... |
|
באיזה מבין הישגייך את גאה במיוחד?
שמירת האיזון בין משפחה לקריירה היא משימה קשה במיוחד. בנישואי הראשונים התחתנתי עם שותף שהוא גם מדען וגם מוכן לקחת חלק פעיל בגידול הילדים, ובכך חשבתי שנפתרו כל בעיותיי בעניין זה. ואכן, יחד הצלחנו לפתור את "בעיית" המשפחה ההולכת וגדלה, במשך השנים בהם היינו סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים. נתקלנו בקשיים רבים, אך גם בתגמולים הנהדרים של גידול שני ילדים, תוך כדי פיתוח הקריירות שלנו. אולם, ילדיי ואני סבלנו את האובדן הנורא מכל בשנת 1995, במהלך השנה הראשונה שלי כפוסט-דוקטורנטית בארה"ב. בעלי נהרג בתאונת דרכים בה הילדים ואני נפצענו, בדרך לטיול משפחתי לגרנד קניון.
בשנים הבאות, שבהן הייתי הורה יחיד, שמירת האיזון בין הקריירה לגידול הילדים היתה המשימה הקשה ביותר איתה נאלצתי להתמודד בחיי עד כה. היה הצורך לתמוך בילדיי ביגונם תוך כדי ההתמודדות עם יגוני שלי, והחרדה מהידיעה שהאחריות לגידולם נחה על כתפי בלבד. היו פעמים רבות בהן חשבתי שלעולם לא אוכל לפתח קריירה במצב כמו שלי, אבל ידעתי שאני לא רוצה לוותר על הקריירה שלי, אז עבדתי קשה ככל האפשר. ניצלתי כל רגע פנוי כדי להיות במעבדה, והמשכתי את העבודה בבית כשזה היה אפשרי.
למרות שאחרי שנתיים הבדידות הפכה לקשה מנשוא, הייתי עסוקה מכדי להיכנס למעגל ה"דייטים". היה לי מזל גדול, ופגשתי את בעלי השני ביום כיף למשפחות במרכז היהודי של פרינסטון. הוא לא נרתע מהיותי מדענית או אלמנה עם שני ילדים, או מכך שהודעתי לו על כוונתי לחזור לישראל. שנה ורבע לאחר מכן התחתנו, וכיום אנו נשואים באושר כבר יותר מעשר שנים, ובעלי, ה"עולה החדש", מבסוט מחייו בארץ.
מה שלמדתי מכל זה הוא, ששום דבר אינו בשמיים, אם מוכנים לעבוד קשה. ובנוסף, המודעות הפמיניסטית שלי הורחבה – מעבר למה שחוויתי כתלמידת פיסיקה יחידה בכיתה שכל השאר בה היו בנים. |
|
| |
המערכת החיסונית, מכלול המנגנונים המסועפים בגופם של אורגניזמים רב-תאיים, האחראים להגנה על האורגניזם מפני פלישתם של גופים זרים.
לערך המלא
|
|
מהם מקורות ההשראה שלך?
ההשפעה המוקדמת והמשמעותית ביותר על ההתפתחות האישית שלי היתה של הוריי, אנשים חזקים, חכמים ושאפתנים, אשר העפילו מעלה, כל אחד בתחומו המקצועי, מעל לאפשרויות שהיו להם בנקודת ההתחלה בחייהם.
אמי הלכה לבית ספר ללימודי ערב ונהייתה מורה לחינוך מיוחד. מאוחר יותר היא רכשה תואר כספרנית והצליחה להפוך ספרייה קטנה בשכונת התקווה בת"א, למקום בו מתקיימות פעילויות רבות כגון שיעורי השלמה לתלמידי בתי הספר ע"י מורים ותלמידי אוניברסיטה מתנדבים. על פעילותה זו הוענקו לה פרס הנשיא ב-1993, ואות החינוך ב-2001. אבי, שהיה איש קבע בצבא, סיים את הדוקטורט שלו בזמן שאני עשיתי את שלי. כיום הוא מומחה עולמי במערכות להגנה מפני שריפות, עם פטנט בתחום הרשום על שמו ופטנטים נוספים תחת פיתוח, ומלמד דור המשך של מהנדסי בטיחות אש. לכן, שני הורי מהווים דוגמה לאנשים שלא מפסיקים להתפתח אישית ואינטלקטואלית.
מקורות ההשראה שלי בתחום המדעי היו המנחים שלי בדוקטורט – פרופ' עמיאלה גלוברזון, ביסודיותה ובשימת לב לכל פרט, ופרופ' לי סגל ז"ל, בדגש ששם על מחקר שמכוון לענות על צרכיהם של הביולוגים ולתת תשובות ישימות קלינית ולא רק לספק עניין אינטלקטואלי. |
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - פרופ' רמית מר מציגה נקודה למחשבה:
מערכת החיסון שלנו היא מערכת המסוגלת לבצע משימות קוגניטיביות – זיהוי פולשים וסתם חומרים זרים; ההחלטה האם צריך לפעול, ואם כן – איך; ולמידה וזיכרון, שבלעדיהם לא היה שום ערך למתן חיסונים. בניגוד למוח, למערכת החיסון אין אפשרות לאחסן את כל המידע הזה על ידי בניית קשרים יציבים בין תאים, כי תאי מערכת החיסון חייבים לסייר כל הזמן בגוף כדי לזהות סימני פלישה או נזק במקום שבו הם מתרחשים.
במקום זה, מערכת החיסון עושה זאת בעזרת מורכבותה העצומה – המון טיפוסים ותת-טיפוסים שונים של תאים, כולל רפרטוארים של מיליוני מיליונים טיפוסים שונים של תאי T או תאי B בכל אדם. כל תא מבטא על פניו או מפריש אלפי מולקולות שונות, המשמשות לתקשורת בין התאים השונים.
בניסויים מדעיים, חוקרים באופן מבוקר בדרך כלל השפעה של מולקולה מסוימת או שתיים, על סוג תאים אחד או שניים. מצטבר המון מידע מפרטי הניסויים השונים. אבל איך נוכל לחבר את כל המידע הזה יחד, ולחזות את תגובת המערכת למחלה, תרופה או חיסון? לשם כך קיימים אנו, התיאורטיקנים. |
|
ולסיום, ציטוט חביב עלייך
"אתה עושה ניסויים ואני יוצר תיאוריות. אתה יודע מה ההבדל? לתיאוריה אף אחד לא מאמין, חוץ ממי שיצר אותה. לניסוי כולם מאמינים, חוץ מזה שעשה אותו". (אלברט אינשטיין) |
|
|
| | | ילידת 1961, פתח תקווה. פרופ' חברה בפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר אילן, וראש המעבדה לאימונולוגיה חישובית.
רכשתי את התואר הראשון והשני בבית הספר לפיסיקה ואסטרונומיה באונ' תל אביב. את התואר השלישי ביצעתי בתחום הביולוגיה המתמטית במכון ויצמן.
יצאתי ללימודי פוסט דוקטורט בארה"ב, כאשר את הפוסט-דוקטורט הראשון עשיתי במחלקה לביולוגיה תיאורטית וביופיסיקה במעבדה הלאומית בלוס-אלמוס, ניו מקסיקו. לאחר מכן המשכתי לפוסט-דוקטורט שני במחלקה לביולוגיה מולקולארית באוניברסיטת פרינסטון, בניו-ג'רסי, שבסיומו חזרתי לארץ.
עמוד הבית
של פרופ' רמית מר. |
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|