שתף קטע נבחר

בעל מוגבלות? מותר לשלם לך פחות ממינימום

לפעמים מותר לשלם לעובד בעל מוגבלות קשה פחות ממינימום - זאת, אם נסתמך על פסיקת בית הדין לעבודה. מדוע? כדי לא למנוע העסקה כשלא שווה לשכור בעל מוגבלות בשכר מלא, מצד שני, חשוב לשמור על שוויון זכויות. האיזון קשה

לפעמים מותר לשלם לעובד בעל מוגבלות פחות משכר מינימום - זאת, כך בהתאם לחוק הישראלי ולפסיקת בית הדין לעבודה בנושא. נשמע לא הוגן? תלוי איך מסתכלים על זה. במקרים רבים עלול מעסיק להחליט שלא כדאי לו לשכור אדם בעל מוגבלות, אשר תפוקתו נמוכה יותר, בשכר מלא, ואם יחוייב בכך אז אנשים בעלי מוגבלויות יזכו במלוא הזכויות - על הנייר, בפועל מעסיקים עלולים להירתע מלהעסיק אותם. 

 

 

מספר בעלי המוגבלויות בשראל עומד על 1.5 מיליון אנשים, מהם כמחצית בגילאי העבודה. מדינת ישראל עשתה מספר צעדים ראויים וחשובים בשנים האחרונות לשם קידום הטיפול בעניינם של בעלי המוגבלויות ובמתן סיוע ותמריצים – להם ולמעסיקים - על מנת לעודד את השתלבותם בשוק העבודה. כך, נחקק חוק נפרד מחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה - הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

 

בחוק זה נקבעה חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות, התאמת אמצעי התחבורה הציבורית, והתאמת הגישה למקומות ציבוריים לצרכיי השאחרונים. עוד נקבע שעל המעסיק לבצע התאמות במקום העבודה (בגבול הסביר) כך שאדם הסובל ממוגבלות – קבועה או זמנית – יוכל להשתלב במערכת ולתרום את חלקו למקום העבודה. החוק  המדינה אף מעמידה סיוע כספי למעסיקים הנדרשים לבצע התאמות אלו.

 

שכר מינימום דיפרנציאלי

בנוסף, נקבעו בחקיקה אמות מידה שונות לתשלום שכר מינימום לעובדים בעלי מוגבלויות קשות (לפי מידת המוגבלות ממנה הם סובלים) על מנת לעודד מעסיקים לקלוט עובדים כאלה במקומות העבודה, גם אם תפוקתם למקום העבודה תהיה נמוכה בהשוואה לעובד מן המניין. כמו כן הוקמה נציבות שוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, שפרסומיה מעידים שהחקיקה סייעה להשתלבותם - אך עוד ארוכה הדרך.

 

ממה שתיארנו עד כה מצטיירת לכאורה תמונה חיובית ואופטימית. אך בשאלה איך מביאים להשתלבותם של עובדים בעלי מוגבלויות בשוק העבודה ישנן כמה דעות, גם בבית הדין לעבודה בנוגע לאיזון בין אינטרס המעסיקים לזה של העובדים, שיתרום באופן יעיל ביותר להשתלבותם של בעלי המוגבלויות בשוק העבודה. הנה דוגמה לבעייתיות כזו, מפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה מחודש ספטמבר האחרון:

 

עובד בעל מוגבלות שכלית ונפשית השתלב בעבודה בחברה מסחרית. זאת, בהתאם לבקשתה של הקרן לשיקום אנשים עם מוגבלויות. בהתאם לסיכום עם אביו של אותו עובד, שילמה לו החברה שכר סמלי, בגובה כ-40% משכר המינימום, במהלך כל תקופת עבודתו. לאחר 10 שנות עבודה סבל העובד מהתקף פסיכוטי ולא שב למשרתו. העובד הגיש תביעה לתשלום זכויות מכוח חוקי העבודה, אשר בהן נכללה גם דרישה לתשלום שכר מינימום מלא בגין כל שנות עבודתו.

 

החברה טענה שלא התקיימו יחסי עבודה ומדובר היה במסגרת "שיקומית". לדברי החברה, העובד התקבל לעבודה מתוך רצון טוב ומתוך מטרה חברתית – למצוא מסגרת הולמת לשיקומו - ושתרומת העובד לחברה הייתה שולית. לדבריה, התגמול הנמוך סוכם עם אביו של העובד מבעוד מועד, בין השאר, כדי לא לפגוע בזכויותיו של אותו עובד לגמלה אותה קיבל מהמוסד לביטוח לאומי.

 

שופטי בית הדין הארצי לעבודה שיקפו היטב את הקשיים במציאת הדרך למטרה: עידוד שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. לשם כך נדרשו השופטים לאזן בין זכותו של כל עובד להתפרנס בכבוד וכדין בעד עבודתו ומאידך, הרצון לעודד מעסיקים לשלב בעבודה אנשים עם מוגבלויות – אף אם תפוקתם ותרומתם למקום העבודה נמוכה. למרות שבפסק הדין ניכרו עמדות שונות בנוגע ונימוקים שונים, מפסק הדין ברור שכל השופטים ראו את אותה מטרה לנגד עיניהם – עידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

  

דעת הרוב: העובד אינו זכאי לכל הזכויות

בעוד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט אדלר קבע שמכיוון שהעובד השתלב במפעל ועבד בו משך 10 שנים תמימות לשביעות רצון כל המעורבים, ומאחר ולא סוכם עימו מפורשות כי הוא יהיה במעמד של "מתנדב" או "משתקם", הרי שהוא היה עובד לכל דבר ועניין, וזכאי לכל הזכויות המגיעות לכל עובד. זאת, על אף שהשופט אדלר הביע תחושת אי נוחות כלפי משמעויות החלטתו לחברה שבחרה להעסיק את העובד מתוך רצון חברתי ומטרה ראויה. אדלר היה בדעת מיעוט.

 

השופט פליטמן, שדעתו התקבלה כדעת הרוב העדיף לראות בעבודתו של העובד כמסגרת שיקומית יותר מאשר יחסי עבודה גרידא, מה גם שלדעתו מדובר בעניין שהוא לטובת העובד שכן כך זכויותיו מהמוסד לביטוח לאומי לא נפגעו. זאת, מתוך רצון שלא ליצור תמריץ שלילי עבור מעסיקים שיביא אותם להימנע מלהעסיק אנשים עם מוגבלויות.

 

המטרה לשלב עובדים בעלי מוגבלויות בשוק העבודה היא ראויה מאוד. אך האם לעיתים יש להתפשר על זכויותיהם כעובדים? זאת, כדי להגביר את התעסוקה;  או שיש להחיל עליהם במלואם את חוקי העבודה ובכך לצמצם את הפערים בינן לבין שאר העובדים, גם במחיר אפשרי של פגיעה במוטיבציה להעסקתם. סוגייה זו נמצאת לפתחם של בתי הדין, וביתר שאת לפיתחו של המחוקק.

 

 

הכותבים הם עו"ד שי תקן ועו"ד אוהד גלעדי מהמחלקה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כיצד מאזנים בין שיוויון לבין אילוצי השוק
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים