|
תכירו: אשכולית לא חמוצה, תפוז שמתקלף בקלות, קלמנטינה בלי גרעינים. וגם חידה: באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים? לד"ר כרמי יש תשובה |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
משחר ילדותי הסתקרנתי והתעניינתי במדע וטבע. למדתי בתיכון לחובבי טבע וסביבה במדרשת שדה בוקר, ומאוחר יותר המשכתי גם את השכלתי האקדמית בתחום. המחקר שלי כיום, במסגרת עבודתי במכון וולקני, מתמקד בפיתוח זנים חדשים של פירות הדר, בלימוד התורשה של תכונות חשובות ובאופן שבו ניתן ליישמן באמצעות החדרת התכונות לזנים החדשים. |
|
מהם שלבי התהליך מתחילת הפיתוח של זן חדש ועד שהוא מגיע למדף בסופר? כמה זמן זה לוקח?
תהליך הפיתוח של זן חדש הוא ארוך ומורכב. תחילתו בשלב ההכלאות בין זני הדרים שיש להם רקע תורשתי הכולל את התכונות הרצויות. מתוך צאצאי ההכלאות בוחרים את אלו שיצאו המוצלחים ביותר. מהו מדד ההצלחה? צבע, טעם וארומה אטרקטיביים, קליפות נוחות לקילוף והעדר זרעים, וגם מדדים שחשובים לחקלאים המגדלים ולמשווקי הפירות - עמידות למזיקים, תוחלת חיי מדף ארוכה, יבול גבוה, והרחבת העונה בהתאם לצרכים - כלומר הבשלה מוקדמת או מאוחרת.
מאחר ומדובר בגידול צמחים, זהו תהליך ארוך וממושך שיכול להתפרש על פני כמה שנים - וזה עוד רק השלב הראשוני המתקיים בתנאי מחקר. בשלב הבא, הזן החדש והנסיוני מחפש את דרכו מחוץ לסביבה המוגנת של תנאי המחקר, ומתחילים לאתר את שטחי החקלאות שיכולים להיחשב אופטימליים לגידולו. רק לאחר שיש קונצנזוס בין אנשי המחקר לבין החקלאים כי מדובר בזן שהצלחתו מובטחת - מתחיל שלב הגידול המסחרי, שבסופו מגיע הפרי החדש אל דוכני השווקים.
בהקשר זה ראוי לציין, כי ישראל היא אחת המובילות המרכזיות בפיתוח זנים חדשים. אולם מפירות ההצלחה של המחקר הישראלי נהנים כרגע בעיקר האירופאיים, משום שרוב ההדרים מיועדים לייצוא. ההנחה היא שתוך כמה שנים, יוכל גם הקהל הישראלי ליהנות מטעמם המובחר של פירות ההדר החדשים. |
|
האם ייצור של זנים חדשים הוא עניין של "אופנה"? בעצם מה רע בתפוז הנוסטלגי של פעם? באשכולית שמפזרים מעליה סוכר?
אני לא יודע אם באמת אפשר להשוות בין מפעלותיו של המכון למדעי הצמח לבין עולם האופנה והזוהר, אבל ברור שגם בתחום החקלאות יש עניין של טעמים משתנים ואופנות חולפות. אם פעם בשנות ה-50, תפוז שמשפריץ עסיס לכל עבר נחשב לסמל של בריאות, הרי שהיום, כשקצב החיים בעולם המערבי רק הולך ומתגבר, אנשים מחפשים מוצרים שקל לצרוך אותם, למשל, מנדרינה שאין לה זרעים (גרעינים, בשפת העם), נקלפת בקלות, אינה מתיזה על מסך המחשב בעבודה, ולא משאירה אצבעות דביקות שמלכלכות את המקלדת.
ההחלטה איזה זן כדאי לפתח מתבססת על קשר קבוע עם המשווקים וניתוח תחזית דרישות השוק כגון: סגולות בריאותיות, עונת הבשלה רצויה ועוד. בסופו של דבר, אין כל רע בתפוז ה"שמוטי" הישן והטוב, או באשכולית החמצמצה, אך השוק של ימינו מעדיף פירות קליפים יותר (קליפים הוא המונח שבו אנו משתמשים לתיאור מנדרינות למיניהן). |
|
בימים אלו שבהם ישראל נמצאת במשבר מים חמור – כיצד מתמודד ענף ההדרים עם המצב?
זה נכון שבעבר ידע ענף הפרדסנות משבר חמור בגלל המחסור במים, אבל היום אנחנו נמצאים בעידן חדש שבו למעלה מ-70% מהפרדסים בארץ מושקים במים מושבים - מי ביוב שעוברים טיהור. השאיפה היא שכבר בעתיד הקרוב 100% מהפרדסים יושקו במים מושבים, כך שלמעשה הענף אינו מהווה כלל נטל על משק המים. |
|
| |
הדרים, שם כולל לקבוצה של עצי פרי ירוקי-עד ממשפחת הפיגמיים (Rutaceae). מגדלים בתרבות שלושה סוגי הדר בלבד.
לערך המלא
|
|
מיהם המתחרים של ישראל בתחום פיתוח הזנים החדשים? האם קיימת תופעה של "גניבות" מדעיות בתחום זה?
ישנם מרכזי פיתוח של זני הדרים במספר ארצות שבהן מגדלים הדרים. המתחרים שלנו לשיווק בשוק האירופי (שהוא היעד העיקרי ליצוא הדרים), נמצאים בארצות אגן הים התיכון ובראשם עומדת ספרד.
הזנים שפותחו אצלנו בישראל נחשבים למובילים בעולם באיכותם. המתחרים שלנו לא רק לוטשים עיניים אל הפיתוחים החדשים שלנו, אלא גם הצליחו כבר לגנוב את אחד הזנים המובילים שפיתחנו, פרי קליף ושמו אור. גניבה פירושה גידול מסחרי של זן שפותח במדינה אחרת. כדי להימנע ממקרים כאלה בעתיד, לפני שלב המסחור של הזן החדש, אנו רושמים עליו פטנט בכדי להגן על זכויותינו. |
|
באלו מבין הישגיך המדעיים אתה גאה במיוחד?
ישנה שאלה בסיסית של ביצה ותרנגולת הנוגעת לראשית החיים. כיום שרשרת מולקולת ה-DNA משמשת כצופן תורשתי בלבד ומשוכפלת בעזרת חלבונים. אם נוצרו החלבונים תחילה, כיצד נוצרו שרשרות חלבונים ארוכות ומורכבות אם הן זקוקות לתבנית DNA לשם כך? ואם נוצרו שרשרות DNA קודם, כיצד הן שוכפלו אם הן זקוקות לחלבונים לצורך שכפולן?
במהלך לימודי הפוסט-דוקטורט שלי פיתחתי אנזים DNA שמסוגל לחתוך שרשרות DNA אחרות, ובכך למעשה טענתי כי ייתכן שבראשית החיים מולקולות אלו גם שכפלו את עצמן. זהו הישג מחקרי שאני גאה בו מאוד.
לצד הישג זה, ישנה גם העגבניה נטולת הזרעים שפיתחתי במהלך לימודי הדוקטורט שלי, וגם זני ההדרים החדשים שאני שותף לפיתוחם בשנים האחרונות - אשכוליות מתוקות חסרות זרעים, פומלה אדומה דלת זרעים וכן מספר קליפים משובחים חסרי זרעים. |
|
"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר ניר כרמי מציג נקודה למחשבה:
בניגוד לרוב בעלי החיים, בני האדם והקופים אינם מייצרים ויטמין C, והסיבה לכך היא מוטציה שהתחוללה לפני כעשרה מיליון שנה אצל אבות הקופים. מאחר והגוף אינו מסוגל לייצר בכוחות עצמו את הויטמין החיוני, הוא תלוי באספקה חיצונית יומיומית של ויטמין C. בתפוז או בשניים-שלושה קליפים (קליפים - כל זני המנדרינה) מצויה כמות הוויטמין C הנחוצה לאדם ליום. |
|
לסיום, ציטוט חביב עליך:
ב-1921, באוניברסיטת הסורבון, הציג איינשטיין את תורת היחסות ואמר:
"אם יוכח שאני צודק, הגרמנים יקראו לי גרמני, השוויצרים יקראו לי אזרח שוויצרי, והצרפתים יקראו לי מדען דגול. אם תורת היחסות תיכשל, הצרפתים יקראו לי שוויצרי, השוויצרים יקראו לי גרמני והגרמנים יקראו לי יהודי". |
|
|
| | | יליד 1962, תל אביב. חוקר במינהל המחקר החקלאי-מכון וולקני. רכש תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, תואר שני באוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות. עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת ייל, ארה"ב.
בתאריכים 29-30.1.2010 (ט"ו בשבט) תתקיים במוזיאון הפרדסנות ברחובות תערוכת ההדרים של מרכז וולקני. התערוכה פתוחה לקהל הרחב. לפרטים נוספים - www.shimur.org.il
|
|
| אוהבים את מדור "שאלת מחקר"? רוצים לקבל עדכונים ולקרוא ראיונות עם חוקרים נוספים? היכנסו לעמוד המדור בפייסבוק
| | |
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|