ynet - ניר כרמי - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

ניר כרמי

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


תכירו: אשכולית לא חמוצה, תפוז שמתקלף בקלות, קלמנטינה בלי גרעינים. וגם חידה: באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים? לד"ר כרמי יש תשובה

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

משחר ילדותי הסתקרנתי והתעניינתי במדע וטבע. למדתי בתיכון לחובבי טבע וסביבה במדרשת שדה בוקר, ומאוחר יותר המשכתי גם את השכלתי האקדמית בתחום. המחקר שלי כיום, במסגרת עבודתי במכון וולקני, מתמקד בפיתוח זנים חדשים של פירות הדר, בלימוד התורשה של תכונות חשובות ובאופן שבו ניתן ליישמן באמצעות החדרת התכונות לזנים החדשים.

 

מהם שלבי התהליך מתחילת הפיתוח של זן חדש ועד שהוא מגיע למדף בסופר? כמה זמן זה לוקח?

 

תהליך הפיתוח של זן חדש הוא ארוך ומורכב. תחילתו בשלב ההכלאות בין זני הדרים שיש להם רקע תורשתי הכולל את התכונות הרצויות. מתוך צאצאי ההכלאות בוחרים את אלו שיצאו המוצלחים ביותר. מהו מדד ההצלחה? צבע, טעם וארומה אטרקטיביים, קליפות נוחות לקילוף והעדר זרעים, וגם מדדים שחשובים לחקלאים המגדלים ולמשווקי הפירות - עמידות למזיקים, תוחלת חיי מדף ארוכה, יבול גבוה, והרחבת העונה בהתאם לצרכים - כלומר הבשלה מוקדמת או מאוחרת.

 

מאחר ומדובר בגידול צמחים, זהו תהליך ארוך וממושך שיכול להתפרש על פני כמה שנים - וזה עוד רק השלב הראשוני המתקיים בתנאי מחקר. בשלב הבא, הזן החדש והנסיוני מחפש את דרכו מחוץ לסביבה המוגנת של תנאי המחקר, ומתחילים לאתר את שטחי החקלאות שיכולים להיחשב אופטימליים לגידולו. רק לאחר שיש קונצנזוס בין אנשי המחקר לבין החקלאים כי מדובר בזן שהצלחתו מובטחת - מתחיל שלב הגידול המסחרי, שבסופו מגיע הפרי החדש אל דוכני השווקים.

 

בהקשר זה ראוי לציין, כי ישראל היא אחת המובילות המרכזיות בפיתוח זנים חדשים. אולם מפירות ההצלחה של המחקר הישראלי נהנים כרגע בעיקר האירופאיים, משום שרוב ההדרים מיועדים לייצוא. ההנחה היא שתוך כמה שנים, יוכל גם הקהל הישראלי ליהנות מטעמם המובחר של פירות ההדר החדשים.

 

האם ייצור של זנים חדשים הוא עניין של "אופנה"? בעצם מה רע בתפוז הנוסטלגי של פעם? באשכולית שמפזרים מעליה סוכר?

 

אני לא יודע אם באמת אפשר להשוות בין מפעלותיו של המכון למדעי הצמח לבין עולם האופנה והזוהר, אבל ברור שגם בתחום החקלאות יש עניין של טעמים משתנים ואופנות חולפות. אם פעם בשנות ה-50, תפוז שמשפריץ עסיס לכל עבר נחשב לסמל של בריאות, הרי שהיום, כשקצב החיים בעולם המערבי רק הולך ומתגבר, אנשים מחפשים מוצרים שקל לצרוך אותם, למשל, מנדרינה שאין לה זרעים (גרעינים, בשפת העם), נקלפת בקלות, אינה מתיזה על מסך המחשב בעבודה, ולא משאירה אצבעות דביקות שמלכלכות את המקלדת. 

 

ההחלטה איזה זן כדאי לפתח מתבססת על קשר קבוע עם המשווקים וניתוח תחזית דרישות השוק כגון: סגולות בריאותיות, עונת הבשלה רצויה ועוד. בסופו של דבר, אין כל רע בתפוז ה"שמוטי" הישן והטוב, או באשכולית החמצמצה, אך השוק של ימינו מעדיף פירות קליפים יותר (קליפים הוא המונח שבו אנו משתמשים לתיאור מנדרינות למיניהן).

 

בימים אלו שבהם ישראל נמצאת במשבר מים חמור – כיצד מתמודד ענף ההדרים עם המצב?

 

זה נכון שבעבר ידע ענף הפרדסנות משבר חמור בגלל המחסור במים, אבל היום אנחנו נמצאים בעידן חדש שבו למעלה מ-70% מהפרדסים בארץ מושקים במים מושבים - מי ביוב שעוברים טיהור. השאיפה היא שכבר בעתיד הקרוב 100% מהפרדסים יושקו במים מושבים, כך שלמעשה הענף אינו מהווה כלל נטל על משק המים.

שאלת מחקר
צילום: יעל גרטי

 

הדרים, שם כולל לקבוצה של עצי פרי ירוקי-עד ממשפחת הפיגמיים (Rutaceae). מגדלים בתרבות שלושה סוגי הדר בלבד.

 

לערך המלא

שאלת מחקר

מיהם המתחרים של ישראל בתחום פיתוח הזנים החדשים? האם קיימת תופעה של "גניבות" מדעיות בתחום זה?

 

ישנם מרכזי פיתוח של זני הדרים במספר ארצות שבהן מגדלים הדרים. המתחרים שלנו לשיווק בשוק האירופי (שהוא היעד העיקרי ליצוא הדרים), נמצאים בארצות אגן הים התיכון ובראשם עומדת ספרד.

 

הזנים שפותחו אצלנו בישראל נחשבים למובילים בעולם באיכותם. המתחרים שלנו לא רק לוטשים עיניים אל הפיתוחים החדשים שלנו, אלא גם הצליחו כבר לגנוב את אחד הזנים המובילים שפיתחנו, פרי קליף ושמו אור. גניבה פירושה גידול מסחרי של זן שפותח במדינה אחרת. כדי להימנע ממקרים כאלה בעתיד, לפני שלב המסחור של הזן החדש, אנו רושמים עליו פטנט בכדי להגן על זכויותינו.

 

באלו מבין הישגיך המדעיים אתה גאה במיוחד? 

 

ישנה שאלה בסיסית של ביצה ותרנגולת הנוגעת לראשית החיים. כיום שרשרת מולקולת ה-DNA משמשת כצופן תורשתי בלבד ומשוכפלת בעזרת חלבונים. אם נוצרו החלבונים תחילה, כיצד נוצרו שרשרות חלבונים ארוכות ומורכבות אם הן זקוקות לתבנית DNA לשם כך? ואם נוצרו שרשרות DNA קודם, כיצד הן שוכפלו אם הן זקוקות לחלבונים לצורך שכפולן?

 

במהלך לימודי הפוסט-דוקטורט שלי פיתחתי אנזים DNA שמסוגל לחתוך שרשרות DNA אחרות, ובכך למעשה טענתי כי ייתכן שבראשית החיים מולקולות אלו גם שכפלו את עצמן. זהו הישג מחקרי שאני גאה בו מאוד.

 

לצד הישג זה, ישנה גם העגבניה נטולת הזרעים שפיתחתי במהלך לימודי הדוקטורט שלי, וגם זני ההדרים החדשים שאני שותף לפיתוחם בשנים האחרונות - אשכוליות מתוקות חסרות זרעים, פומלה אדומה דלת זרעים וכן מספר קליפים משובחים חסרי זרעים.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר ניר כרמי מציג נקודה למחשבה:

 

בניגוד לרוב בעלי החיים, בני האדם והקופים אינם מייצרים ויטמין C, והסיבה לכך היא מוטציה שהתחוללה לפני כעשרה מיליון שנה אצל אבות הקופים. מאחר והגוף אינו מסוגל לייצר בכוחות עצמו את הויטמין החיוני, הוא תלוי באספקה חיצונית יומיומית של ויטמין C. בתפוז או בשניים-שלושה קליפים (קליפים - כל זני המנדרינה) מצויה כמות הוויטמין C הנחוצה לאדם ליום.

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

ב-1921, באוניברסיטת הסורבון, הציג איינשטיין את תורת היחסות ואמר:

 

"אם יוכח שאני צודק, הגרמנים יקראו לי גרמני, השוויצרים יקראו לי אזרח שוויצרי, והצרפתים יקראו לי מדען דגול. אם תורת היחסות תיכשל, הצרפתים יקראו לי שוויצרי, השוויצרים יקראו לי גרמני והגרמנים יקראו לי יהודי".

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: ד"ר אביחי פרל

יליד 1962, תל אביב. חוקר במינהל המחקר החקלאי-מכון וולקני. רכש תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, תואר שני באוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות. עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת ייל, ארה"ב.

 

בתאריכים 29-30.1.2010 (ט"ו בשבט) תתקיים במוזיאון הפרדסנות ברחובות תערוכת ההדרים של מרכז וולקני. התערוכה פתוחה לקהל הרחב. לפרטים נוספים - www.shimur.org.il

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


שאלת מחקר בפייסבוק

אוהבים את מדור "שאלת מחקר"? רוצים לקבל עדכונים ולקרוא ראיונות עם חוקרים נוספים? היכנסו לעמוד המדור בפייסבוק
שאלת מחקר בפייסבוק

אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©