לו יכולת להיות עד לכל רגע בהיסטוריה של העם היהודי – באיזה רגע היית בוחר?
הייתי רוצה להיות בבית המדרש ביבנה, בעת הדיון בין חכמי הישיבה על "תנורו של עכנאי", כאשר נשמעה בת-קול שמימית התומכת בעמדת המיעוט של רבי אליעזר ורבי יהושע קם על רגליו ומכריז: "לא בשמים היא – אין משגיחין בבת קול".
והנה סיפור המעשה, לטובת מי שאינו יודע במה מדובר: זמן קצר אחרי שהרומאים החריבו את בית המקדש, התקיים בעיירה יבנה בית המדרש המרכזי של עם ישראל, מעין סנהדרין. אחד מגדולי החכמים בבית מדרש זה היה רבי אליעזר בן הורקנוס, שהיה בעל ידע הלכתי רב והכיר מסורות עתיקות ומקוריות. החכם היחיד שהשתווה לו היה רבי יהושע בן חנניה.
בנושא הלכתי מסובך התעורר דיון נוקב בין רבי אליעזר לבין עמיתיו, ולמרות כל נסיונותיו לשכנע אותם בצדקת עמדתו, התברר לו בסופו של יום שהרוב נגדו. אבל הוא היה משוכנע בעומק לבו שהם ממש טועים. על פי המסופר בתלמוד, היה רבי אליעזר בעל כוחות מיוחדים, וגייס לצדו תופעות טבע חריגות לחיזוק עמדתו: "אם הלכה כמותי – אמת המים תוכיח" – והמים החלו לזרום אחורנית, כנגד הגרוויטציה!
אולם עמיתיו לא השתכנעו. לבסוף, החליט רבי אליעזר לעשות שימוש בהוכחה שלא יוכל להיות עליה עוררין, ואמר: "אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו!" ואמנם: "יצאה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר, שהלכה כמותו בכל מקום!". לכאורה, לאחר התערבות שמימית כה בוטה, כאשר הקב"ה כביכול אומר ישירות את דברו, היינו מצפים שכל חכמי הסנהדרין ירכינו ראש, יוותרו על דעותיהם המנומקות ועל טיעוניהם הרציונליים המשכנעים – ויאמצו את גישת רבי אליעזר.
אבל ברגע קריטי זה התרחש דבר מדהים: "עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא!", והתלמוד מסביר: ה' נתן את התורה לבני אדם על מנת שיפעילו אוטונומיה תבונית ויפרשו אותה כמיטב הבנתם; שהרי בתורה נכתב שהחלטה הלכתית תתקבל לאחר דיון רציונלי, על פי רוב דעות חכמים. לפיכך, יפה עשו החכמים שנשארו נאמנים למיטב הבנתם, ולא ויתרו על שיקול דעתם האנושי כאשר שמעו בת קול שמימית.
בסוף הסיפור התלמודי, מתוארת תגובתו של האל להכרזתו הנחרצת של רבי יהושע: "חִייך ואמר: 'נצחוני בני, נצחוני בני!".
לדעתי, זה היה הרגע המכונן המכריע של ההלכה היהודית. בסיפור מגולם רעיון שעד היום יהודים דתיים רבים מתקשים להפנים – ולכן הם תרים אחר מקורות סמכות חוץ-רציונליים כגון "דעת תורה", אדמו"רים ובעלי סגולות.