שתף קטע נבחר

מבחן הנגבי-רמון

דווקא בימים אלה, כשאמון האזרחים בשלטון נמצא בשפל, צריך לעלות מעל הרף הפלילי ולהקפיד ששני אלה לא יכהנו כאנשי ציבור

כתב האישום נגד ח"כ חיים רמון חושף התנהגות מכוערת. אך חובה להקשיב לא רק לגרסת המתלוננת, המגובה בעדים ובעמדת הפרקליטות והיועץ המשפטי, אלא גם לגרסתו שלו. לטענתו, החיילת "התחילה" איתו, והוא נענה לחיזוריה. לכן ביקש השר בן ה-56 את מספר הטלפון של הנערה בת ה-20. את כל זאת עשה שר המשפטים במסדרון, בעת לכתו לישיבת הממשלה המיוחדת אשר הובילה למלחמה. האם דרושה ועדת חקירה כדי לבחון את טיב שיקול הדעת ומידת האחריות האישית שאפיינה לפחות את השר הנידון?

 

על-פי טענתו של רמון עצמו, אין הוא עבריין אשר ביצע מעשה מגונה בלא הסכמה, אלא הולל חסר רגישות. האם ראוי אדם שכזה להיות מופקד על מערכת המשפט שלנו? האם הוא כשיר, גם לפי גרסתו הוא, להיות שר ואיש ציבור בישראל? כמורה בתיכון אני משוכנע כי שום מנהל בית-ספר לא יסכים לקבל את חיים רמון לצוות המורים שלו. כיצד ירגישו הורים אם בנותיהם יסתובבו במסדרונות בית-הספר שבו מורים כמותו?

 

אסור לקבל את הרף הפלילי כמאשר את מינוים של אנשי הציבור. וכבר היו דברים מעולם. שותפו של חיים רמון לראשות מטה הבחירות של קדימה, צחי הנגבי, נחקר על פעילותו בפרשת "דרך צלחה". הפרקליטות תיארה את השתלשלות העניינים: בתפקידו כיו"ר ועדת הכלכלה, הופקד הנגבי על אישור תעריפי מחירי הדלק, כמו גם על המאבק בתאונות הדרכים. הוא הקים עמותה למלחמה בתאונות הדרכים, וחברות הדלק תרמו את תקציבה. אלא שהתקציב הופנה בעיקר לפרסום מודעות בשבחו של הנגבי ותשלום למקורביו. הפרקליטות קבעה כי מעשים אלו הם פליליים, אלא שסברה כי עלול להתעורר ספק בדבר ה"כוונה הפלילית" של עו"ד הנגבי. אולי לא ידע להבחין בין טוב ורע. אצל החוקרים התעורר ספק אם מדובר במושחת או בשוטה, שאינו מבחין בין טוב לרע. ימים אחדים לאחר החלטת הפרקליטות מונה הנגבי כשר לאיכות הסביבה, כשהוא מנפנף בהחלטת הפרקליטות. על המשך הזיהום שגרם לפוליטיקה הישראלית העיד מבקר המדינה, והחליט היועץ המשפטי להגיש כתב אישום.

 

חיים רמון, כמו צחי הנגבי, איננו ראוי להיות איש ציבור. הדברים נכונים תמיד, אך שבעתיים יש להקפיד על האתיקה והאסתטיקה הציבורית בימים אלו. לאחר המלחמה האחרונה הידרדר אמון הציבור במערכות השלטון לשפל חסר תקדים. הסירוב להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בוודאי לא תורם ליציבות המשטר. כל אחד מהקוראים מכיר חיילי מילואים אשר שבו מלבנון מלאי טענות כרימון. צודק שר הביטחון בקובעו שאנו בעיצומה של המערכה. דווקא בשל כך, חייבים מנהיגי ישראל לשקוד על חיזוק אמון הציבור במשטר. רק כך ניתן לקוות לגיוס העם למערכות שעוד נכונו לנו.

 

בינתיים חייב ראש הממשלה למנות מיד שר משפטים, אשר לו הכישורים הנדרשים לתפקיד ואשר מסוגל לחזק את אמון הציבור בממשלת ישראל. לא חסרים מועמדים טובים. אם מעדיף אולמרט שר שיפעל ברוחו של נשיא בית-המשפט העליון אהרון ברק, דן מרידור הוא המועמד האולטימטיבי. אם רוצה הוא במשרד משפטים עצמאי יותר - פרופ' יעקב נאמן יכול לענות לדרישה. אם יבכר למנות אדם חדש מבין אנשי מפלגתו, אשר יכול להעלות את משקלה הסגולי של ממשלתו - יו"ר ועדת חוקה, פרופ' מנחם בן-ששון, יכול להיות השר. בין כה וכה אסור להשאיר את משרד המשפטים בלא שר, כדי לעודד מקורב שסרח.

 

אם יתברר בבית-המשפט שכל השמועות והגרסאות השונות שהפיצו מקורבי רמון הן חסרות שחר, והשר אכן היה עסוק רק בביטחונם של אזרחי וחיילי ישראל ביום המדובר, ונפל קורבן לעלילה שפלה חסרת כל שחר - ניתן יהיה להשיבו אל שולחן הממשלה. אך בשפל הלגיטימיות ממנו סובלים ממשלת ישראל והמשטר שלנו, חובה להוסיף לממשלה אדם אשר יופקד על מערכת המשפט ויזכה לאהדת הציבור.

 

הדר ליפשיץ הוא מורה לאזרחות ועמית מחקר ב"בית מורשה"  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים