לטבוע עם החרדים

בסוף השבוע שעבר הזהיר ב. מיכאל במאמר ב"ידיעות אחרונות" שהסכנה האמיתית הטמונה בעלייתו של שרון לשלטון היא התעצמות המחנה של הדתיות הלאומנית, שבשנים האחרונות נספחים אליה גם יותר ויותר חרדים. במקביל התבשרנו שחוגים חרדיים מובילים כעת את ההשתלטות ההדרגתית על נכסי דלא ניידי ברובע המוסלמי. כך הולכים ומטשטשים הגבולות בין החלק האקטיביסטי של הציונות הדתית שקידש את הממלכה ופרש את המהפכה הציונית כאתחלתא דגאולה, לבין החוגים החרדיים שהתנגדו למהלך הציוני וראו בו דחיקת הקץ.
התגובה החרדית לציונות נעה באופן מסורתי בין עוינות ושלילה מוחלטת לבין אדישות וניצול ציני של משאבים. אלא שככל שנמשכת המעורבות של קבוצות חרדיות בפוליטיקה ובחיים הציבוריים, כמו גם בנושאי חוץ ובטחון, הולך ונסדק הסייג של 'שב ואל תעשה', ונשאר נחלתן של קבוצות קטנות יחסית כנטורי קרתא ו'תולדות אהרון', חסידי סאטמר וחסידי מונקטש. אלה באמת לא לוקחים כסף מהמדינה הציונית החילונית ועבורם אין כל רבותא בשאלה מי ישלוט בחברון או בירושלים - יהודים שאינם יראי שמיים או פלסטינים. הם אפילו מעדיפים את האפשרות השניה, כי עדיף מבחינתם שלטון זרים על שלטון יהודים כופרים.
אבל רוב הציבור החרדי נע במהירות מדאיגה ימינה, אפילו לא לעבר לאומנות דתית נוסח תלמידי הרב קוק, אלא סתם כך לעבר תרגום של שנאת גויים למונחים של שליטה ושעבוד, שלא עודנו ולא זוככו על ידי מאות שנים של השכלה, אמנציפציה והומניזם. אלה מוצגים ברטוריקה החרדית כבנותיה של החילוניות המערבית ולכן כשורש כל רע.
ההתקרבות המואצת של חוגים חרדיים לעמדות של לאומנות שלוחת רסן מטרידה רבים גם במחנה החרדי עצמו. לפני כמה שנים כתב הרב ישראל אייכלר מאמר ששמו "חכמים הזהרו בדבריכם" (המחנה החרדי, גליון 754, תשנ"ו), בו הזהיר מפני אימוץ דעות ימניות המקרבות את החרדים לציונות הדתית. אייכלר חושש שתהליך זה יביא לאימוץ נורמות כמו העמדת הדמוקרטיה מעל הוראות הרבנים ואפילו הליכה מרצון של בני הישיבות לצבא. דווקא קירוב החרדים על ידי מנחם בגין התחיל לטעמו את הסחף הזה, שלא אפשר להם להתבדל עוד מן התרבות החילונית 'הגויית'.
וכך הוא כותב שם: "הסילוף ההשקפתי הבסיסי ביותר, הוא הענקת מימד דתי למדינת ישראל החילונית. זה היסוד הנותן פתח לטרוף משיחי שבתאי... כאשר יהודי דתי מסביר כי מתוקף ההבטחה האלוקית... צריכה לחול שם הריבונות הציונית, זהו סילוף היהדות... מבחינה הלכתית אין הבדל בין המשטר החילוני הישראלי, לבין המשטר החילוני הבריטי או האמריקני. זוהי תרבות נכר, שמקומה לא יכירנה בהשקפה היהודית... דווקא בעת הזאת, כאשר המלחמה בין שבתאים למתיוונים נראית בלתי נמנעת ח"ו, זה הזמן ליהדות החרדית לבצר חומותיה, להסתגר בפינתה, להיזהר מהיסחפות במי המבול הזה..." אחרת, הוא מוסיף, "עלולים אנו חלילה לטבוע במים הרעים הללו."
ומה שגרוע עוד יותר, להטביע את כולנו איתם.