חדר מצב ברשת

האסון במזרח אסיה, ובעקבותיו המתח והחרדה שפקדו את משפחות המטיילים הנעדרים, סיפקו הצצה לעולם הקהילות באינטרנט. רק שם יכלו הקובים המודאגים למצוא תמיכה ונחמה מיידיים – ממכרים אחרים של יקירם, מקרובי משפחה של נעדרים אחרים ומסתם גולשים זרים שהביעו הזדהות.

פורום "ד"ש ממזרח אסיה" שהוקם עם היוודע ממדי האסון הפך מיד למוקד תמיכה קהילתי: הצמא האדיר לכל בדל של מידע והתקווה שמישהו ראה או שמע על הקרובים הפכו אותו למדורת השבט של העידן המודרני, ערוץ התקשורת הדינמי למשפחות ולמוסרי המידע מישראל ומזירת האסון.

וכשמדובר במדינה קטנה כמו ישראל, שבה כל אחד מכיר מישהו שמכיר את זה שהיה בעיתון, איך אפשר שלא לתת פנים לשמות? הגלריה שצורפה לפורום, ושבה הוצגו עשרות תמונות נעדרים ששלחו בני משפחה הפכה את יתרון הרשת על ערוצי המדיה האחרים לבעל חשיבות אנושית מרגשת, לעתים מצמררת, עבור המשפחות והחברים, וגם עבור כל מי שעקב אחר החיפושים, התקווה והייאוש.

האפקט המדבק שיש לצפייה בפנים האלה נוגע בחוויית יסוד שלנו כישראלים למודי תמונות פיגועים, וכצרכני תקשורת המונית אובססיביים, שלהוטים לראות מי גיבורי החדשות שלנו, במיוחד כשהם מעורבים באירוע כל-כך עצום ממדים וטרגי. הדרמות האנושיות מקבלות פנים ושמות, ואי הוודאות בנוגע לגורלם, בעיקר היא, המסתורית הזו, מעצימה את הקשר שהצופים בהן חשים לתמונות האלו.

והסיפורים לא מפסיקים לזרום. הנה זוהר קרני עם החיוך המאיר, שאמא שלה צילה לא מפסיקה לשאול בפורום מי ראה אותה. הנה המטיילת החייכנית איה שפירא, על רקע נוף של ג'ונגל ועל גבה תרמיל מוצ'ילרים. הנה הזוג עמית יסעור ומיקי זר עם תינוקם בן השבעה חודשים, שהמבט שלו לא עוזב אותך, ואמא של מיקי שולחת כל הזמן הודעות בתקווה שמישהו יראה, וכל החברים מהעבודה של אמא ממתינים במתח לאות ממנה. וארבל אורן, נראית בת 20 וקצת, מכפר בילו, נוכחת כל-כך בתמונתה, כאילו הייתה כאן רק הרגע ותכף תשוב. על הזוג יסעור-זר ועל זוהר קרני וארבל אורן כבר דיווחו חברים ובני משפחה שיצרו אתם קשר, וביקשו להסיר את התמונה מגלריית הנעדרים. כל דיווח כזה מעורר בפורום תגובות מרגשות של השתתפות בשמחה, ומבין השורות גם חרדה: ואיפה היקרים שלנו? מתי אנחנו נקרא כאן הודעה שאלה שאנחנו חרדים לשלומם התקשרו הביתה?

בימים סוערים אלה, עד שיוודע לאשורו מצבם של כל הגיבורים הנפקדים שלנו, משמש הפורום ותצוגת גיבוריו הנפקדים כחדר המצב של המשפחות, החברים והגולשים שמשתתפים בדרמת המציאות שלהם, כשהתקווה המשותפת לכולם היא לעזוב את הקהילה המחבקת הזאת - בנסיבות משמחות כמובן.

ריקי כהן, מנהלת הקהילות של ynet