מסורות קדושה רבות נקשרו עם הר הזיתים – יהודיות, נוצריות ומוסלמיות - שכולן יונקות מהתיאורים המקראיים המזהים בו את המקום שבו עתיד האל לשפוט את ברואיו באחרית הימים, ביום הדין.
"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם" – כך מתאר הנביא זכריה בן ברכיה בחזונו את אירועי יום הדין. בקשירתה של נבואת זכריה עם נבואות יחזקאל ודניאל, התגבשה והתנסחה המסורת היהודית כפי שהיא מופיעה בספרות הפרשנית למקרא – הר הזיתים נקשר בקשר הדוק עם אירועי "מלחמת גוג ומגוג", מערכה צבאית בין-לאומית רחבה על ירושלים, העתידה לפי המסורת להביא להרס ולחורבן, ואחריה בהתערבות ישירה של האל עתידה לצמוח גאולה.
אף מסורת "תחיית המתים", שהתפרשה מהמקרא, השתלבה ברבות השנים עם אירועי מלחמת יום הדין ואחרית הימים. כך הפכה תפיסת הקץ והציפייה לגאולה משיחית לאבן יסוד באמונה היהודית, עוד בימי בית המקדש השני.
הר הציפייה לגאולה
התגבשותן של מסורות אחרית הימים היא, ללא ספק, תולדת חורבן הבית הראשון והגלות של תושבי יהודה. תהליכים ותמורות בחיי העם היהודי הדגישו את אובדן העצמאות המדינית ואחדות העם, בדגש על התפוצה היהודית שהלכה והתרחבה. מסורות הנביאים יחזקאל וזכריה, כנביאים אשר קדמו להם ואשר חזו בעיני רוחם תקומה והתחדשות, הפיחו תקוות בליבם של האבלים – תקוות שלא פסו במשך אלפי שנות גלות.
רבים מהמאורעות ההיסטוריים הדרמטיים ביותר בחיי האומה היהודית, נקשרו עם מסורות יום הדין ואחרית הימים; התקווה לגאולה הצומחת מתוך הייסורים הקשים הייתה למשענת קיום שהחזיקה רבים באמונתם. הר הזיתים תפס מקום חשוב ומרכזי במסורות אחרית הימים ונקשר בהן, ובכך הפך לסמל של כמיהה וציפייה לאותה גאולה עתידית שלמה.
הר מלחמת יום הדין
מאז שהתגבשו המסורות היהודיות הפך הר הזיתים מזוהה כ"הר אחרית הימים". מסורות אלו השפיעו במידה רבה גם על הנצרות והאיסלאם. כבר בראשית דרכה של הנצרות, זוהה ההר כמקום עלייתו של ישו השמיימה, ומסורות מלחמת יום הדין ותחיית המתים הקשורות בהר הזיתים, הפכו לחלק מעיקרי האמונה הנוצרית.
בנצרות תופס הר הזיתים מקום מרכזי בתיאור אירועי ימיו האחרונים של ישו עד לשלב צליבתו. ישו עומד על הר הזיתים ובוכה על חורבן ירושלים, הוא מנבא את חורבן המקדש ואף צופה את קץ הימים. הר הזיתים מזוהה כמקום שבו העביר את הלילה האחרון בטרם נאסר, נשפט ונצלב. במסורת הנוצרית זהו המקום שבו התגלה ישו למאמיניו לאחר מותו, וכן נקשר כמקום עלייתו השמיימה.
הר התחייה
ספר הקוראן, המיוחס לנביא מוחמד, שאב מן המסורות היהודיות והנוצריות, וגם על אמונתם של המוסלמים לא פסחו מסורות יום הדין ואחרית הימים. באיסלאם הר הזיתים, ההר (א-טור), תופס מקום חשוב ב"יום התחייה" – יום שבו לפי המסורת יצעדו כל האנשים על גשר צר מראש הר הזיתים אל הר הבית.
לפי האמונה המוסלמית, על הר הזיתים יוצבו מאזני הצדק שעליהם ישקלו את המעשים הטובים והרעים של כל בני אדם. מראש הר הזיתים יותקן גשר צר הנישא על גבי שבע קשתות, הממשיך כאמור עד להר הבית. כל בני האדם יידרשו לחצות אותו, ובעוד הצדיקים והישרים יצליחו בהליכתם ומסלולם, החוטאים ייפלו ממנו מטה אל מותם.
בהפרידו בין העיר למדבר, היווה הר הזיתים, למעשה, את גבולה הטבעי של ירושלים לאורך הדורות. ההר אשר קנה את שמו מכרמי הזיתים הרבים שנטעו עליו עוד בימי התנ"ך, היה שטח חקלאי פתוח ורחב הצופה על פני ירושלים ממזרח, והוא משקיף על העיר העתיקה. שיטוט בשביליו משרה ניחוחות של קדושה ומסתורין. קברים יהודיים לצד כנסיות ומסגדים, כולם יחד צופים על העיר עתיקה – חובקים זיכרון עתיק וממתינים בדממה ליום בשורה.
במהלך חודש ינואר תועבר סדרה ייחודית של הרצאות וסיורים על הר הזיתים מטעם מרכז המבקרים מצפה המשואות והמכון למורשת ירושלים.
