העמותה שרוצה להרים את ענף האדריכלות הישראלית

"זה הגיוני שלהוציא היתר בנייה לבניין לוקח יותר זמן מלבנות אותו?"

הכירו את ה'חזית ה- 5', העמותה שרוצה להרים את ענף האדריכלות הישראלית ולהראות לכם שאפשר למצוא פתרון למשבר הדיור

עודכן: 01.07.22, 09:59

9 צפייה בגלריה
העמותה שרוצה להרים את ענף האדריכלות הישראלית
העמותה שרוצה להרים את ענף האדריכלות הישראלית
העמותה שרוצה להרים את ענף האדריכלות הישראלית
(מערכת לג'יט)

המראה של שבעה אדריכלים מוערכים, בעלי שם וותק רב, שמעלים בזעם סוגיות שרלוונטיות לכל אזרח במדינה, מעורר אמביוולנטיות. על פניו, כל אחד מהם יכול היה להמשיך לעשות לביתו, לנוח על עלי הדפנה ולהמשיך ולקטוף פרויקטים נחשקים, אבל ממבט ממעלה, כמו שם העמותה אותה הקימו, הם רואים את התפרקות הענף אותו הלכו ללמוד לפני שני עשורים ועדיין מדברים עליו בתשוקה עזה.
שם העמותה, 'החזית החמישית', לקוח מתחום האדריכלות ומתייחס אל גג מבנה ממנו יש פרספקטיבה רחבה. העמותה הוקמה לפני שנתיים, כאשר החליטו שבעה אדריכלים שהם הגיעו לנקודת רתיחה מול הבירוקרטיה והרגולציה שלא מאפשרת להם לעבוד במקצוע אותו בחרו.

"ניסינו בהתחלה לשנות דרך התאחדות האדריכלים" מספר לנו יואב אנדרמן, שותף ב'אנדרמן אדריכלים'. "דנה וישקין נבחרה ליו"ר ההתאחדות ואנחנו הצטרפנו לוועד עם המון מוטיבציה וחלומות לשנות ונתקלנו במערכת מסואבת" הוא מסביר. "אחרי ארבעה חודשים הבנו שאין תוחלת ואי אפשר להוביל משם את השינוי. פרשנו לא כדי לנטוש, אלא להקים אלטרנטיבה אחרת. היינו נאיבים; חשבנו שנעשה את זה הרבה יותר מהר והרבה יותר חזק אבל זה לא פשוט להקים עמותה בישראל".

9 צפייה בגלריה
"חשבנו שנעשה את זה הרבה יותר מהר והרבה יותר חזק אבל זה לא פשוט להקים עמותה בישראל", יואב אנדרמן
"חשבנו שנעשה את זה הרבה יותר מהר והרבה יותר חזק אבל זה לא פשוט להקים עמותה בישראל", יואב אנדרמן
"חשבנו שנעשה את זה הרבה יותר מהר והרבה יותר חזק אבל זה לא פשוט להקים עמותה בישראל", יואב אנדרמן
(באדיבות יח"צ)

9 צפייה בגלריה
"דנה וישקין נבחרה ליו"ר ההתאחדות ואנחנו הצטרפנו לוועד עם המון מוטיבציה וחלומות לשנות ונתקלנו במערכת מסואבת"
"דנה וישקין נבחרה ליו"ר ההתאחדות ואנחנו הצטרפנו לוועד עם המון מוטיבציה וחלומות לשנות ונתקלנו במערכת מסואבת"
"דנה וישקין נבחרה ליו"ר ההתאחדות ואנחנו הצטרפנו לוועד עם המון מוטיבציה וחלומות לשנות ונתקלנו במערכת מסואבת"
(באדיבות יח"צ)

הסבירו לאדם מהישוב, מה הבעיה?
אושרי יניב, שותף במשרד התכנון 'יעקבס-יניב אדריכלים': "בישראל לוקח יותר זמן להוציא היתר בנייה לבניין מאשר לבנות אותו. במקום להתעסק בתכנון, אחוז ניכר מהעבודה שלנו הולכת על בירוקרטיה ושטויות. במבחן התוצאה ישראל מתמודדת עם אתגר קשה שלא הרבה מדינות מתמודדות איתו; איכות בנייה שצריכה להתבצע נוכח גדילת האוכלוסייה ובתוך זה יש קושי להוציא היתרים. הציבור מבין את המשמעות הכלכלית של הבעיה, כי מי משלם על כל השנים בהם מחכים להיתרים? אבל את מאחורי הקלעים הציבור לא מכיר. אנחנו מתמודדים כל יום עם מערכת לא הגיונית ולא סבירה שרואה בנו אויב, ומה שהכי מדהים שבמדינות אחרות קל מאוד לתקן את זה, אנחנו לא צריך להמציא את הגלגל".

המייסדים טוענים שהמערכת הישראלית מסירה אחריות מהנושא ומגלגלת את הכדור לכל מגרש לא שלה. שלומית רובין, שותפה במשרד 'נבות רובין ארכיטקטורה' מנסה להסביר את ההיגיון: "רצו לעשות דבר טוב, להעלות את סטנדרט הבנייה בעקבות מקרים כמו אסון ורסאי ולא מעט ועדות צמחו מתוך זה, אבל בפועל יש למעלה משלושים גופים כמו מכבי אש, משטרה, מפקח יערות, רשות המים ועוד, שצריכים להמציא לך אישור. הבעיה היא שהם לא מדברים ביניהם והם גם לא מדברים איתנו. לדוגמה, כשאני מעלה תכנון למערכת של עירייה מקומית, היא מחויבת להגיב לי תוך חמישה ימים. בפועל המענה שאני מקבלת הוא משפט לא הגיוני קצר וסתמי, ותהליך התכנון שממילא ארוך נמשך ונגרר".

9 צפייה בגלריה
"בישראל לוקח יותר זמן להוציא היתר בנייה לבניין מאשר לבנות אותו", אושרי יניב
"בישראל לוקח יותר זמן להוציא היתר בנייה לבניין מאשר לבנות אותו", אושרי יניב
"בישראל לוקח יותר זמן להוציא היתר בנייה לבניין מאשר לבנות אותו", אושרי יניב
(מערכת לג'יט)

9 צפייה בגלריה
"אנחנו מבזבזים תשעים אחוז מהזמן שלנו על ניסיון לקבל היתרי בנייה במקום לתכנן תכנון טוב", שלומין רובין
"אנחנו מבזבזים תשעים אחוז מהזמן שלנו על ניסיון לקבל היתרי בנייה במקום לתכנן תכנון טוב", שלומין רובין
"אנחנו מבזבזים תשעים אחוז מהזמן שלנו על ניסיון לקבל היתרי בנייה במקום לתכנן תכנון טוב", שלומין רובין
(מערכת לג'יט)

אנדרמן מוסיף "זה שירות שאנחנו צריכים לקבל מהמדינה כמו בריאות או ביטחון. במה שונה היתר בנייה משומה לתשלום מס? המדינה דורשת לעמוד בפרמטרים מסוימים, היא צריכה לתכלל אותם".
שלומית רובין: "אם נכמת את זה במספרים, ברמה האישית אנחנו מבזבזים תשעים אחוז מהזמן שלנו על ניסיון לקבל היתרי בנייה במקום לתכנן תכנון טוב. ברמה של המדינה, לוקח פי 10 או פי 20 יותר זמן להוציא היתרי בנייה וזו השפעה ישירה על משבר הדיור בישראל. כרגע חסרות בשוק 120 אלף יחידות ולנו בצנרת האישורים תקועות 120 אלף דירות. אנחנו יכולים לתת את המענה. כשאנחנו מדברים עם המדינה אנחנו מרגישים שהנתק הוא לא יאמן".
שחר לולב שותף מייסד 'so אדריכלים': "כשהוועדות גורמות לנו להתעסק בטפל הן גורמות לאיכות של המרחב המתוכנן לרדת. אני יכול לתת לכם דוגמאות בהן אדריכלים פשוט מתפקדים כפקידים, וכולם חושבים שהם מבינים יותר מהם. בהרבה מקרים אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן, בין היזם או הקונה לאותם גופי בירוקרטיה, וכשאנחנו מקבלים מייל לקוני מגוף כזה או אחר שנכתב בו: 'בקשתך לא אושרה', את היזם או את הקונה זה לא מעניין. זה פוגע במקצוע האדריכלות תדמיתית ובעיקר גורם לאדריכלות פחות טובה".

9 צפייה בגלריה
"אני יכול לתת לכם דוגמאות בהן אדריכלים פשוט מתפקדים כפקידים, וכולם חושבים שהם מבינים יותר מהם", שחר לולב
"אני יכול לתת לכם דוגמאות בהן אדריכלים פשוט מתפקדים כפקידים, וכולם חושבים שהם מבינים יותר מהם", שחר לולב
"אני יכול לתת לכם דוגמאות בהן אדריכלים פשוט מתפקדים כפקידים, וכולם חושבים שהם מבינים יותר מהם", שחר לולב
(באדיבות יח"צ)

איך זה משפיע על הדור הבא של האדריכלים?
רן ברוידס, שותף ב'ברוידס אדריכלים': "זה פוגע כלכלית ותדמיתית. לפני עשר שנים לקח לאדריכל לקבל היתר שנה והיום לוקח שלוש שנים ויותר אבל השכר לא שילש את עצמו".
ארנון ניר: "זה אמור להיות המקצוע הכי יפה בעולם אבל אני שומע מאדריכלים צעירים כמה זה לא כלכלי וכמה התפקיד איבד מהערך שלו. אנחנו באנו עם תשוקה ליצירתיות שאנחנו הולכים לממש אבל במציאות בולמים אותנו, מכלים את זמננו ואדריכל צעיר מבין שהוא צריך להילחם בתחנות רוח".
יואב אנדרמן: "מכל המחזור שסיימו ללמוד לפני שנה ב'בצלאל', רק שניים עובדים במשרדי אדריכלות".

9 צפייה בגלריה
"לפני עשר שנים לקח לאדריכל לקבל היתר שנה והיום לוקח שלוש שנים ויותר אבל השכר לא שילש את עצמו" רן ברוידס
"לפני עשר שנים לקח לאדריכל לקבל היתר שנה והיום לוקח שלוש שנים ויותר אבל השכר לא שילש את עצמו" רן ברוידס
"לפני עשר שנים לקח לאדריכל לקבל היתר שנה והיום לוקח שלוש שנים ויותר אבל השכר לא שילש את עצמו" רן ברוידס
(באדיבות יח"צ)

9 צפייה בגלריה
"זה אמור להיות המקצוע הכי יפה בעולם אבל אני שומע מאדריכלים צעירים כמה זה לא כלכליי", ארנון ניר
"זה אמור להיות המקצוע הכי יפה בעולם אבל אני שומע מאדריכלים צעירים כמה זה לא כלכליי", ארנון ניר
"זה אמור להיות המקצוע הכי יפה בעולם אבל אני שומע מאדריכלים צעירים כמה זה לא כלכליי", ארנון ניר
(באדיבות יח"צ)

מה השינוי שצריך לקרות מבחינתכם?
שלומית רובין: "הרבה פעמים ניסו לפתור את הבעיות. אבל ברוב המקרים לא משתפים אותנו בפתרון הבעיה. זה כמו לנסות לפתור בעיות במערכת הרפואה בלי לשאול רופאים. בתחום שלנו שואלים את איגוד הקבלנים, את הרשות המקומית אבל מי שמתכנן ויש לו הכי הרבה ניסיון הם אנחנו".
הדרישות שהעלתה ה'חזית החמישית' לרפורמה מקיפה במערכת רישוי הבנייה בישראל היו בין היתר להקים גוף אחד, בו יהיו נציגי כל הגופים הרלוונטיים והתשתיות, הקמת גוף (או מחלקה תחת משרד הפנים) בעל סמכויות אכיפה כלפי כל הרשויות והגורמים, בליץ חקיקה משפטית מחדש, ממוקדת בייצור רגולציה רזה, פשוטה, מתוכללת, שנועדה לשרת את הציבור, ולא את הרשויות והגורמים בארץ. הפשטת המסמכים המנחים לתכנון פרויקט למסמך ברור ומדויק המרכז את כלל ההנחיות, הגדרת יעדי רישוי ולוחות זמנים. וכן תמריצים וסנקציות לרשויות.
יואב אנדרמן: "נשמח ששרת הפנים שהקימה אינסוף מנגנונים ומינתה אינסוף מינויים תשב איתנו לפגישה ונעלה לה פתרונות איך אפשר לשנות. ניסינו ואבדנו בערוצים המקובלים. לא ספרו אותנו".

כתבות קשורות:

בסוף אנחנו מדינה קטנה
אושרי יניב: "אם אתם הולכים ברחובות פריז, אתם נהנים, מסתכלים על הרחוב והוא יפה נכון? בפועל פריז צפופה פי 3 מתל אביב אבל איפה תרגישו יותר דוחק? המשוואה שאנחנו מדינה קטנה ואין מקום לבנות היא לא נכונה מקצועית. צריך לתת לאנשי המקצוע לעשות את העבודה. בגלל שהתהליך כל כך איטי נעשות טעויות תכנוניות שאי אפשר לשנות אותם. במקום שהמדינה תיקח ערים קיימות, תחזק אותן, תצופף אותן בצורה נכונה ותשפר אותן, היא בונה עיר חדשה שהכישלון שלה ידוע מראש כי זה יותר קל. אם תשאלו אלף אדריכלים אם זה נכון לבנות עיר חדשה בשם חריש, כולם יגידו לך שזו טעות. אבל יותר קל להרוס את הטבע. כלכלית וסביבתית זו לא החלטה נכונה".
יואב אנדרמן: "תחשבו על הסלולר לפני כחלון ואחרי. מי שאל בכלל שאלות? היינו רגילים לשלם מאות שקלים לסלולר. הרגולטור דאג להביא לתוצאה נכונה, זה לא מסובך. צריכים להבין שאין בעיה לבנות לכולם במחירים נורמליים".
אושרי: "היום, מהרגע שהגופים מקבלים החלטה שעל קרקע מסוימת הולכים לבנות ועד הרגע שהמבנה עומד, עוברות 14 שנים. השנים האלה הן כסף שהציבור משלם אותו".
מה האינטרס של רשות מקומית לא לתת היתר?
שלומית רובין: "לעירייה אין אינטרס להצפיף את הערים. על כל מרחב מגורים היא צריכה להשקיע בתשתיות כמו בתי ספר, גנים ופארקים ירוקים ואין לה מקום לזה. עירייה מעדיפה לקבל את הארנונה ממסחר, שם אין את אותה השקעה ויש הכנסה גבוהה יותר. לכן יעדיפו לבנות עוד קניונים ועוד שטחי מסחר ועד שהמדינה לא תיתן תמריצים לרשויות המקומיות, לא יהיה להן אינטרס לתת היתרים. הממשלה יכולה להחליט כהחלטה אסטרטגית לשפר את ענף הנדל"ן ולאפשר יותר יחידות".
יואב אנדרמן: "שזה אגב הענף שמגלגל את המחזור הכי גדול מכל הענפים כולל הייטק".
שלומית רובין: "אבל אף פוליטיקאי לא ישקיע את הזמן שלו על משהו שמישהו אחר יקצור את הפירות. זה תהליך שייקח זמן".
יואב אנדרמן: "ב- 2005 התקבלה ההחלטה לבנות אוניברסיטה בגליל. יש אוניברסיטה בגליל? לא. זו התשובה. בשנת 1993 החליטו בעיריית תל אביב להתחיל לעבוד על הרכבת התחתית. אנחנו אוטוטו ב- 2023. אנחנו קרובים לרכבת התחתית? זה האסון של הבירוקרטיה הישראלית".
אושרי יניב: "אנשים שותלים עצים שהם לא יצליחו לשבת תחת הצל שלהם".
שחר לולב: " ככל שיצטרפו אלינו יותר אדריכלים ככה נהיה מסה שמשמיעה את קולה בכל פורום אפשרי ונוכל ליצור שינוי".

9 צפייה בגלריה
האסון של הבירוקרטיה הישראלית
האסון של הבירוקרטיה הישראלית
האסון של הבירוקרטיה הישראלית
(מערכת לג'יט)

רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה? עקבו אחרינו באינסטגרם.

פורסם לראשונה: 12:14, 30.06.22
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.