המלחמה ממבט אנושי (אלנה סובאץ')

אין לנו כבר עתיד: תערוכת מחווה לעם האוקראיני

12 אמניות אוקראיניות זועקות את המלחמה וכואבות את התרבות הנמצאת בסכנת הכחדה

בחודש פברואר, מוקדם יותר השנה, הכוחות הרוסים פלשו לשטח אוקראינה. כולנו זוכרים את תחילתה של המלחמה מהחדשות, אבל נראה שעם הזמן העולם קצת שוכח את המאורעות שעדיין מתרחשים שם בימים אלו, ומפתח מעט אדישות לעניין. התערוכה 'כבר אין לנו עתיד', שנפתחה השבוע במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב, קוראת להסב את תשומת ליבנו לנושא עם יצירותיהן של אמניות אוקראיניות שמבקשות לעורר מודעות למתרחש בארצן. "תפקידם של מוסדות תרבות הוא לגלות סולידריות עם הפגיעה בחברה האזרחית, באוצרות תרבות ובאנשים באשר הם, ואנו מתכבדים להעניק במה לאמניות אמיצות המבקשות להביע את כאבן ומחאתן", ציין מנכ"ל המוזיאון עמי כץ.

הרס וחורבן (באדיבות אנה וויטנקו)
12 אמניות אוקראיניות (באדיבות אנה וויטנקו)
אנה וויטנקו (באדיבות האמנית)

הרעיון לאצור תערוכת מחווה לעם האוקראיני הגיע מצד צמד האוצרות סוזן לנדאו וסבטלנה ריינגולד שפנו למוז"א' ואלו נענו לאתגר. בזמן דחוק הקימו תערוכת מחאה שמביעה הזדהות ותמיכה. "בעקבות הרס התרבות על ידי הכוחות הפולשים, שהיקפו וממדיו הביאו לאחרונה את אונסק"ו להכריז על התרבות האוקראינית כתרבות בסכנת הכחדה, הרס שכלל גם הפצצת מוזיאונים ואובדן של יצירות חשובות, נזעקו האוצרות סוזן לנדאו וסבטלנה ריינגולד, ופנו למוז"א בבקשה לקיים תערוכת מחאה", מספרת הסמנכ"לית והאוצרת הראשית ד"ר דבי הרשמן.

עבודתה של מרינה שטאנקו (באדיבות האמנית)

התערוכה נותנת במה ל-12 אמניות אוקראיניות עם עבודות שעוסקות בסוגיות חברתיות, פוליטיות ופמיניסטיות. 11 מתוכן מצאו מקלט זמני במדינות אירופה ואחת מהן היא אמנית אוקראינית-ישראלית שמחברת בעבודתה בין המלחמה למצב השברירי בארץ. "היה לנו חשוב להתייחס במיוחד ליצירתן של נשים אמניות, לדימוי הנשי ולזהות הלאומית שלהן בעידן הפוסט־סובייטי רווי הקונפליקטים". מסבירות אוצרות התערוכה. "תגובותיהן לנעשה בחברה, שהייתה בתהליכי חיפוש זהות, ולמקומן של נשים בתהליכים אלה, באו לידי ביטוי רק בתחילת שנות האלפיים, לאחר תקופה ארוכה שבה הודחקו הנושאים הפמיניסטיים".

העבודות נעות במדיומים שונים; רישום, צילום, וידאו, פיסול וציור. במהלך אירוע הפתיחה, האמנית וארוורה לוגווין תשחזר את הפעולה הפרפורמטיבית שקיימה בכיכר העצמאות בקייב, ותצייר בסגנון אוקראיני מסורתי על גבי בזנ"טים (ברזלי זווית נגד טנקים). בעבודת וידאו של קטיה ליבקינד (Katya Libkind), היא ממחישה שבריריות דרך חייו של פרפר.

סרט קצר 'פרפר' (קטיה ליבקינד)
נקודת מבט נשית (באדיבות אוקסנה נבמרז'יטסקה)
סדרת צילומים של אוקסנה נבמרז'יטסקה (באדיבות האמנית)

עבודה מסקרנת אחרת מוצגת על שולחן עם מפה לבנה. מרחוק הן נראות כמו כיכרות לחם פרוסות, אך מקרוב, מבחינים בעבודת פיסול עשויה אבן, כמו חלוקי נחל גדולים. טרם הפלישה, הרוסים שלחו מסתננים לכפרי אוקרינה למטרות ריגול. הלחם העממי 'Palianytsia', שכך גם נקראת עבודתה של ז'אנה קאדירובה (Zhanna Kadyrova), הוא לחם מקומי אופייני, ששמו מסתבר קשה להיגוי ובאמצעותו יכלו התושבים לזהות את המרגלים הזרים.

שם התערוכה 'כבר אין לנו עתיד', לקוח מכותרת עבודתה של אלנה סובטץ' (Elena Subach) שמציגה פורטרטים לצד ראיונות מצמררים של תושבים שחוו את המלחמה ממקור ראשון ועל פי האמנית, מדובר בביטוי שגור בקרב אוקראינים לנוכח המלחמה. זו אמנם תערוכה על מלחמה, אך נעדרים ממנה דימוים של דם או תופת. כאן, מתקבל מבט אנושי על מלחמה, שלצערנו ממשיכה להיות רלוונטית גם היום, עם ביטוים של חוסר אונים, כאב ואובדן.
 
'אין לנו כבר עתיד', מוז"א- מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

נעילה: תחילת פברואר 2023
 

אולי יעניין אותך גם...