המעצבת מטלי קרסה (Julien Jouanjus)

ריאיון עם המעצבת הצרפתייה שמערערת על הקודים החברתיים

נטולת מניירות או פוזה, המעצבת התעשייתית מטלי קרסה רוצה לנער מעיצוביה כל אזכור שיווקי ומחפשת להשפיע ולשנות

המעצבת מטלי קרסה (Matali Crasset) היא אחת מאותם המעצבים שפועלים מתוך תשוקה אישית אמיתית ולא מונעים מאסתטיקה בלבד; היא בעלת גישה ייחודית למקצוע שנטוותה עוד בתחילת דרכה ומחזיקה בהשקפת עולם סביבתית וחברתית שמובילה אותה לשים את רצון האנשים והאינטראקציה שלהם עם העבודות השונות בראש מעייניה.

 

את הכשרתה רכשה קרסה בבית הספר הלאומי העליון ליצירה תעשייתית בפריז. עם סיום לימודיה, עבדה לצד דניס סנטצ’יארה במילאנו ובהמשך בסטודיו של פיליפ סטארק, אך תמיד ידעה כי את דרכה המקצועית היא תגשים בסטודיו משלה. "רציתי תעודה שתהווה עבורי נקודת פתיחה טובה להקמת סטודיו משלי, אני חושבת שרוב הבוגרים של הבית ספר בו למדתי שואפים לזה" היא אומרת. "זה מקום שבו אפשר למצוא את הגישה האישית שלך. כשאתה יוצא מהאקדמיה אתה עוד לא מוכן להיות מעצב, זה די מורכב להיות מעצב עצמאי, אבל יש לך לפחות את הגישה העיצובית שלך. זה מה שאנחנו צריכים כמעצבים, עיצוב צריך להיות טמוע בנו ולהרחיב לנו את האופקים".
 
 
בשנה האחרונה לתואר, החלה קרסה להתעניין באקולוגיה עמוקה, תנועה פילוסופית עם גישה סביבתית שרואה באדם חלק אינטגרלי ממערכת אקוסיסטם גלובלית. "זו שיטה שהומצאה על ידי הפילוסוף הנורבגי ארן נאס, הוא הסביר שבעולם שלנו יש שלוש תכונות לאובייקטים. הראשונה זה מה שאתה רואה, הצבע. השנייה, התחושה הסנסורית והשלישית, תחושות מורכבות, כמו עצב למשל" היא מסבירה. "בדרך מסוימת, זה נתן לי תקווה שאנחנו המעצבים יכולים לתרום להחזרת הרגישות שאיבדנו עם התנהגות לא נאותה כלפי העולם והטבע".
במחשבה על תרחישי שימוש (Philippe Piron)
משחקים בצבע (Philippe Piron)
הרבה מעבר לאסתטיקה (Philippe Piron)
אז איך את מגדירה את הגישה שלך כיום?
"הגישה שבה אני נוקטת היום התפתחה מהרעיון הראשוני של עבודה עם תרחישי שימוש. עם הזמן, זה הלך והתפתח והיום, הוא עוסק במציאת היגיון חדש בדרך שבה אנחנו עושים דברים. זאת הסיבה שאני עובדת פחות ופחות על אובייקטים ויותר על אינטראקציה של אקוסיסטם קיים ושיתוף פעולה איתו. אם אני עובדת עם חברות קטנות, אלה יהיו לרוב מיזמים משפחתיים ששמים דגש לממשק בשטח".
 
 
מה חשוב לך בתהליך העיצוב?
"אני תמיד דוחפת את העניין הארטיסטי בכל פרויקט. בנוסף, אנחנו צריכים להחזיר את הרצון של האנשים להיות ביחד, הפוטנציאל לחלוק דברים ולשנות חיים. להעניק להם נקודת מבט אופטימית והצצה על האפשרויות שאפשר להשיג ביחד. לתת להם פוטנציאל לפעולה, זאת המטרה שלנו".
 
"להחזיר את הרצון של האנשים להיות ביחד" (Philippe Piron)
L’archipel tonique, ENS Paris Saclay (Philippe Piron)

קרסה פועלת מהסטודיו שלה בשכונת 'בלוויל' הפריזאית. עם צוות קטן ואינטימי, היא מטשטשת את גבולות העבודה והבית, כשהסטודיו חולק את החלל עם ביתה הפרטי וכשלצידה עובד פרנסיס, בעלה. את הקשר ההדוק בין העבודה לחיים היא מכירה עוד מילדותה, כשגדלה באזור כפרי להורים חוואים. "להיות מעצב בשבילי זו משרה מלאה, גם להיות אמא לילדים שלי. ליצור פרויקטים יחד זה כמו לצאת להרפתקה והאנשים שאני עובדת איתם מחזיקים בערכים דומים לשלי והופכים עם הזמן לחברים" היא מסבירה "אנשים מצפים ממעצבים להתנהגות מסוימת, אבל אנחנו עוסקים בחיים האמיתיים".

 

מה בעינייך המפתח לעיצוב מצליח?
"אין לי עיצוב מצליח, זאת לא המטרה שלי. אלו הם ביטוים שיווקיים, אני מעדיפה להתמקד ברצון של האנשים ובחיים שלהם. אנחנו לא יד ימינם של אנשי השיווק ואנחנו צריכים להפריד ולהעלים את כל ענייני האסטרטגיה מהתהליך. מה שאני מנסה לעשות הוא להיות קונסיסטנטית בכל פרויקט ולחבר אותו למקום".
 
consortium Museum, Dijon (Philippe Piron)
גן משחקים בעיר האורות (Philippe Piron)
את עוסקת בשדות שונים בעולם העיצוב, יש פרויקט או תחום מסוים שהיית רוצה לגעת בו ועוד לא יצא לך?
"אני עובדת מול רצונות של אנשים אחרים, לא של עצמי. אנשים פותחים בפניי אפשרויות הרבה יותר מעניינות וגדולות ולרוב אני גם הולכת רחוק יותר ממה שהייתי מדמיינת. לדוגמה, לא הייתי מעלה על דעתי לעשות פרויקטים באדריכלות והנה אני עוסקת גם בזה. בנוסף, היום אני מעצבת בתים להשכרה במחיר בר השגה. אנחנו בונים שמונה בתי עץ ומקימים קהילה, כשלכל בית יש חממה ואזור משותף. אני די ביישנית, אחרי כל הזמן הזה אני עוד לא יודעת אם הדרך שאני עושה דברים היא לגיטימית. אנשים מציעים לי דברים יותר מעניינים וניסיוניים, פרויקטים שלא יכולתי לחשוב עליהם בעצמי".
על אילו עוד פרויקטים את עובדת היום?
"סיימתי את השלב האחרון להקמת מרכז יום מיוחד המיועד לנשים חסרות בית בפריז. זה דבר מורכב להיות אישה ודרת רחוב, לפעמים הן הולכות במהלך הלילה, לא מוצאות מקום לינה, מפוחדות. במקום הזה, הממוקם במרכז העיר, הן יכולות להישאר, לכבס את בגדיהן, לדבר עם מישהו, להתארגן על מקום לישון בו ואפילו יש שם מיטות למנוחה במהלך היום".
 
"עוד עבודה מעניינת מאוד, הוא פרויקט עם ארגון 'AWARE', שנותן במה לנשים אמניות ותומך ביצירת תערוכות בנושא. עבורם יצרתי סט לסצנוגרפיה (עיצוב כל מה שקשור לאמנות הבמה; תאורה, תלבושות, סאונד), עיצבתי את חלל העבודה שלהם בארכיון, שבו מזמינים את האנשים לשבת ולהציץ בספרים ובמסד הנתונים וגם יצרנו חלל המיועד לילדים, בו הם יכולים ללמוד אודות אותן אמניות".
 
 
ומה לגבי מילאנו? שבוע העיצוב הולך ומתקרב וההכנות כבר בעיצומן. את צפויה להציג שם פרויקטים חדשים?
"כן, אני מציגה שם שני פרויקטים. הראשון הוא עבודה עבור 'CAMPLEGI'. מדובר בטיפולוגיה חדשה, זה נדיר לראות חברה שמאפשרת רעיונות כאלה. הרעיון היה לקחת 'COUSSIEGE' מעין ספסלים אינטגרליים הממוקמים מתחת לחלונות, פריט ריהוט, שרואים בדרך כלל בטירות וארמונות ולהנגיש אותו לכולם. עיצבתי רהיט אנכי עם אפשרות ישיבה על שני מושבים גבוהים, שיכולים לעבור למצב מאוזן ולהפוך למיטה. זהו מאבק נגד ארכיטיפים המחוברים עם מעמדות ואני רוצה להביא את זה הביתה ולהנגיש את זה לכולם".
 
"הפרויקט השני שאני מציגה הוא מכתש ועלי עבור חברת 'KEEP LIFE'. בפעם שעברה עיצבתי מעדר ידני, לעבד את האדמה ולשתול זרעים בגינה, זו הייתה ההתערבות הראשונה שלי. עכשיו, מדובר באותו הרעיון, אבל יותר מתקדם במחזור הטבע. הרעיון הוא להפסיק לאכול אוכל מעובד שלא בריא עבורנו ולעבד אותו בעצמנו. אחרי ששתלת את המרכיבים שלך, עכשיו הגיע הזמן לעבד את הפרודוקטים בעצמך. זה יותר זול ונותן לך את ההזדמנות לחשוב על הדברים שאתה אוכל ומכניס לגוף".
 
מכניסים צבע לבית (Jérôme Spriet)
Le fenouil (Philippe Piron)
מאחורי מרבית הפרויקטים האסתטיים והצבעוניים של קרסה, מסתתר לו מסר חברתי או סביבתי, תוצרים שקוראים לנו לשינוי ופעולה. "נותר לנו מעט זמן, אני לא רוצה לבזבז את האנרגיה במשהו אחר, זה נושא דחוף וצריך לפעול לגביו" היא אומרת "אני מקווה שנמשיך להתמיד ולהשקיע באקולוגיה, כי זה הפתרון היחיד".
 
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה? עקבו אחרינו באינסטגרם

אולי יעניין אותך גם...