רוית דום עיני, מנכ"לית רשת התיכונים "עמל", התייחסה היום (שני) בריאיון בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" לשנת הקורונה במערכת החינוך בכלל ולמצוקת הילדים, ההורים והמורים בפרט: "הילדים לא יכולים לשבת יותר בבית. הם משוועים לחברה. צריך לחשוב על מתווה שלא יהיה טוב רק לשנה-שנתיים הקרובות, כי זה הדור האבוד. צריך לחשוב עכשיו איך אנחנו משנים את מערכת החינוך - ויפה שעה אחת קודם".
לדבריה, "המשבר הזה הוא הזדמנות, אני רואה דווקא את הזמן הזה להפוך את המערכת לחדשנית יותר, ליותר מתקדמת. המבנה הבית-ספרי לא השתנה מאז המאה ה-19. גם בחינות הבגרות לא השתנו. נמאס מכל הלימודים, מהשינון הזה. הילדים לא יכולים ללמוד כאלה כמויות של חומר".
2 צפייה בגלריה
ועידת ידיעות אחרונות ו  - ynet  בנייני האומה ירושלים 2021
ועידת ידיעות אחרונות ו  - ynet  בנייני האומה ירושלים 2021
"צריך לחשוב איך משנים את מערכת החינוך". הריאיון עם דום-עיני
(צילום: אלכס קולומויסקי)
2 צפייה בגלריה
ועידת ידיעות אחרונות ו  - ynet  בנייני האומה ירושלים 2021
ועידת ידיעות אחרונות ו  - ynet  בנייני האומה ירושלים 2021
עו"ד רוית דום-עיני
(צילום: אלכס קולומויסקי)
את בעצם אומרת: "תפסנו את המערכת במערומיה ומכאן אפשר רק להתרומם" "אפשר להתרומם, ותראי, למשל הלמידה מרחוק זה אילוץ, זה לא אידיאל. וצריך להבין שדווקא אפשר לקחת את זה, למשל את צוותי החינוך, לפתח אותם, להתאים עכשיו את מערכת החינוך, וזה אתגר חינוכי גדול לכולנו, לכל מדינת ישראל. אני חייבת להגיד מילה טובה על המורים בתקופה הזאת, דווקא בתקופת הקורונה, הם הגיבורים שלנו. תראי, הם מלמדים מהבית, יש לנו מורים שיש להם ילדים קטנים, הם למדו טכנולוגיות, באמת צריך להצדיע למורים האלה; ואם אני כבר מדברת על השכר של המורים, השכר שלהם מאוד מאוד נמוך. הם מתחילים ב-5,200 שקל. איזה מורה שהוא אדם משכיל ואינטיליגנט יתחיל לעבוד במערכת בסכום כזה? צריך להעלות את השכר שלהם ולשפר את התנאים שלהם - וכך נקבל לימודים יותר איכותיים והילדים יקבלו מורים טובים יותר. מורה מתוסכל פוגע באיכות ההוראה".

אז איך מתקנים את המשבר הזה? משבר האמון של צוותי ההוראה עם המערכת, את משבר האמון של התלמידים מול מערכת החינוך?
"אז קודם כל זה לדאוג למורים, לצוות החינוכי; לדאוג לתנאים שלהם, לשכר שלהם, עוד פעם, להעלות להם את השכר. אנחנו כבר שנה עושים עם המורים הכשרות מקצועיות ודואגים גם לתת להם את העוגן הרגשי. כי יש בעיות גם לצוות החינוכי, בהם בעיות רגשיות. הילדים שלנו מכיתות ז' עד כיתה י' לא חזרו ללימודים. הם כבר שנה יושבים בבית. את יודעת איזה בעיות רגשיות יש? התמכרויות, חרדות, דיכאונות. ילדים לוקחים כדורים. היום בורחים לסמים, בורחים לאלכוהול, את יודעת כמה אנחנו עובדים על הדברים האלה עם יועצות? זה לא פשוט. השנה הזאת אבודה, אנחנו כבר מאבדים ילדים והם בורחים מהמערכת".
איך אתם לוקחים את הדור הזה, שנפגע בצורה כל כך קשה בשנה החולפת, ומרוממים אותו? איך אתם נותנים לו את הכלים לחזור ולהאמין בכם כמערכת חינוך, כעוגן שלו? "אני כל הזמן אומרת: ככל שמקדם התחלואה יורד - ככה מקדם המצב הרגשי של התלמידים עולה. צריך היום לעשות הנחות לתלמידים וסליחה, במשרד החינוך, במערכת החינוך, צריכים להיות אמיצים ולהגיד: אנחנו עושים הנחות לתלמידים. היום עושים ארבע בחינות. במקום כל הבחינות האלה שהם צריכים לשנן חומר הם יעשו בחינות ובדברים אחרים יעשו עבודות גמר. בתקופה שלי היו עבודות גמר. זה היה מחקר, זה פשוט ללמוד, הילדים לומדים את הדברים החשובים שלהם והיום חוקרים אותם ודרך פרויקטים אתה לומד הרבה יותר. צריך ללמד אותם את המקצועות של המחר. העולם הפך להיות עולם דיגיטלי, זה עולם טכנולוגי, צריך לחשוב היום איזה מקצועות יהיו עוד שבע שנים, עוד עשר שנים; בואו נלמד אותם את הדברים האלה. לא יכול להיות שבתי הספר יהיו מנותקים".
מהו הלקח המשמעותי או החשוב ביותר שאת חושבת שלמדנו מהמשבר הזה? "יש הרבה לקחים. אני מציעה שלושה דברים: קודם כל לעבוד על העניין הרגשי, גם של התלמידים אבל גם על צוות החינוכי. המורים והמורות משתגעים. בפן הלימודי צריך להתאים את מערכת החינוך ללמד יזמות. הדבר השלישי שמאוד חשוב זה לחבר אותם לעולם האמיתי, כי עוד מעט הם מתגייסים לצבא, הם צריכים ללכת לאקדמיה, הם צריכים לצאת לעולם התעסוקה. הם צריכים להבין את הדברים החשובים. אי אפשר ללמד גיאוגרפיה או היסטוריה כמו פעם. די, זה כבר לא הולך. צריך לעשות פה שינוי מאוד גדול".