1 צפייה בגלריה
טנקים בעוטף עזה
טנקים בעוטף עזה
ארכיון
(צילום: EPA)
סגן הרמטכ"ל היוצא, אייל זמיר, הוא מהרציניים והשקולים שבאלופי צה"ל. בשנותיי בוועדת החוץ והביטחון ישבתי מולו פעמים רבות והתרשמתי מהמקצוענות שהפגין. ודווקא משום כך אמירתו בטקס שבו נפרד מהתפקיד השבוע מחייבת בחינה ביקורתית.
"צה"ל נמצא על סף גודל הסד"כ (סדר הכוח, כלומר כמות החיילים, האמצעים והיחידות, ע"ש) המינימלי מול איומים מורכבים מאלה שחווינו בשנים האחרונות", אמר זמיר, לפי דיווחו של יוסי יהושוע ב"ידיעות אחרונות". סגן הרמטכ"ל, האחראי העיקרי על בניין הכוח בצבא, אומר לנו שאין לצבא מספיק אמצעים ואנשים כדי לעמוד בתרחיש רב-זירתי - מלחמה בדרום ובצפון, אש כבדה על העורף, אפשרות של התלקחות מקבילה ביהודה ושומרון, ואולי אף צורך בסיוע בשמירה על ביטחון הפנים.
אתמול ציינו 15 שנים למלחמת לבנון השנייה. אחריה האשימו בכירי הצבא את קיצור השירות ב-2005 וקשיי התקציב בהישגים הדלים של הצבא. זה היה הבל אז, ואסור לחשוב כך עכשיו. דרך ההפעלה וההישגים של צה"ל במערכות האחרונות אכן מחייבים בחינה מקצועית, מנותקת מן הרהב על "חמאס שלמד את הלקח" וההתגאות בנזק הפיזי שנגרם ברצועת עזה. אבל הגורם לכך לא היה מחסור באמצעים. היעדר תפיסה, הססנות בהפעלת הכוח היבשתי ויעדים מגומגמים ולא צבאיים ("חמאס מוחלש ומרוסן", או "להשיב את ההרתעה") קבעו הרבה יותר מאשר מספר החיילים והטנקים.
לצה"ל אין תוכנית רב-שנתית שלמה ומאושרת, אין לו תקציב רב-שנתי, לא היה בקבינט דיון עומק ולא נפלו שום הכרעות מחייבות. המציאות הזו צריכה להדאיג אותנו יותר ממספר החיילים והטנקים
לצה"ל לא חסרים חיילים. מספר המועמדים לשירות ביטחון הוא הגדול ביותר אי פעם, ויגדל בקצב מהיר בשנים הקרובות, בשל שיעורי הילודה הגבוהים בישראל. הדבר מחפה, והרבה מעבר לזה, על הירידה בשיעור (ולא במספר) אלה שמתגייסים בפועל, בגלל "תורתו אומנותו" וסיבות אחרות - תופעה מדאיגה לכשעצמה, המערערת את יסודותיו של צבא העם. כל זה בלי להזכיר את צבא המילואים הגדול.
לצה"ל לא חסרים אמצעים. מה שהספיק ומעבר לזה מול צבאות סדירים גדולים איננו מכשול כמותי בהתמודדות עם האויבים של זמננו - צבאות היברידיים של גרילה וטרור, נחושים וקנאים אבל מוגבלים באמצעיהם. להם אין אף טנק או מטוס, לנו יש טייסות ואוגדות המצוידות בפלטפורמות המתקדמות בעולם. התקציב הצבאי הכולל של חיזבאללה וחמאס אינו מגיע ל-15 אחוז מתקציב צה"ל, שהוא לכשעצמו פחות מחצי מתקציב הביטחון של ישראל.
מה חסר, אם כך, לצה"ל ולישראל? חסרה תפיסת ביטחון לאומי שתקבע יעדים, ותפיסת הפעלה לצבא שתקבע איך משיגים אותם. חסרה מחויבות לשינויים משמעותיים בבניין הכוח ולמימוש התפיסות בזמן אמת. חסרים דיון אמיתי והחלטות אמיצות של הדרג המדיני והצבאי מה בדיוק אנחנו עושים עם צה"ל הגדול, שגודלו הופך להיות בעיה ולא פתרון.
עפר שלח אולפן ynetעפר שלח
לפני שנתיים וחצי פרסמתי יחד עם עמר בר לב, אז מקביל לי כראשי שתי ועדות המשנה הרלבנטיות בוועדת החוץ והביטחון והיום השר לביטחון הפנים, מסמך על עתיד צבא היבשה. קבענו בו כי "ראוי שיתרונו האיכותי של צה"ל ישחרר אותו מהצורך ביתרון כמותי משמעותי בכל נקודה" - וזאת בתנאי שייבנה ויופעל נכון.
מאז ועד היום אין לצה"ל תוכנית רב-שנתית שלמה ומאושרת, אין לו תקציב רב-שנתי, לא היה בקבינט הקודם או החדש שום דיון עומק ולא נפלו שום הכרעות מחייבות. זו המציאות שבה פועלים הרמטכ"ל וסגנו, והיא צריכה להדאיג אותנו הרבה יותר מכמות החיילים והטנקים.
  • הח"כ לשעבר עפר שלח היה יו"ר ועדת המשנה לבניין הכוח בוועדת החוץ והביטחון. כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com