ראש אגף המבצעים בצה"ל, אלוף אהרון חליוה, מאותת כי המעצמות החתומות על הסכם הגרעין עם איראן מ-2015, ובראשן ארה"ב, צריכות לחתור להסכם עדכני עם הרפובליקה האיסלאמית, ולא לשוב לזה שעליו חתמו בעבר. "בזמן חתימת ההסכם עמדת אגף המודיעין הצביעה על פוטנציאל לאיום חמור עד קיומי על ישראל אם ימשיך להתקיים כמו שהוא, בעיקר בגלל היותו פג תוקף", אמר חליוה בוועידת "האנשים של המדינה" של "ידיעות אחרונות" ו-ynet שנערכה היום (ב').
חליוה, שלאחרונה נבחר להיות ראש אגף המודיעין הבא, ציין כי כל הסכם עדכני עם איראן צריך לכלול הבטחה שתסיר את איום הגרעין האיראני בטווח של עשרות שנים. "אנחנו נוטים מדי פעם להגיד שזה הסכם ל-30 שנים, אבל יש דבר מוזר. 30 שנים עוברות וגם 50 שנים עוברות, כך שאנחנו צריכים להביא הסכם שמבטיח שלאיראן אין יכולת גרעינית ואין יכולת לפרוץ לגרעין בטווחי זמן קצרים ולעשרות רבות בשנים הבאות".
4 צפייה בגלריה
ועידת ידיעות אחרונות ו  - ynet  בנייני האומה ירושלים 2021
ועידת ידיעות אחרונות ו  - ynet  בנייני האומה ירושלים 2021
"צריכים להביא הסכם שמבטיח שלאיראן אין יכולת גרעינית ואין יכולת לפרוץ לגרעין בטווחי זמן קצרים"
(צילום: סנטרל הפקות)
4 צפייה בגלריה
המתקן הגרעיני בבושאר
המתקן הגרעיני בבושאר
מתקן הגרעין האיראני בבושהר. הסכם? "להסיר את האיום בטווח של עשרות שנים"
(צילום: EPA)
חליוה ציין כי ישראל מצליחה להרתיע את אויביה בגבולות השונים. "יש הבנה משמעותית שלהם את העוצמה הצה"לית והישראלית. הם מורתעים מלהיגרר לתוך מערכת והסלמה", אמר. הוא הוסיף כי ישראל ניצבת בפני שני אתגרים בשנת 2021. "אחד זה העיסוק בתמנון האיראני - מהגרעין, דרך ההתעצמות בעיקר בעולם הטילאות ועד ההתבססות שלהם באזור כולו. שתיים זה הזירה הפלסטינית - בשתי החזיתות - עזה ויהודה ושומרון - שימור השקט הקיים לצד תהליכים נוספים. אסור לשכוח שלצד הפעילות המבצעית הענפה, גם סוגיית ההשתנות והמוכנות לשעת חירום היא המובילה בבניין הכוח", אמר חליוה.
חליוה על חציית הצעירה לסוריה: "נסגור את כל הפרצות"
הוא התייחס גם לניסיונות ההתבססות האיראנית בסוריה, ואמר כי בעיניו, צה"ל יכול לומר שידו על העליונה בתחרות עם טהרן, לפחות בינתיים. "אני סבור שבסך הכול האיראנים מסכמים לעצמם שנתיים ויותר מזה לא מוצלחות בכל מה שקשור להתבססות בזירה הצפונית", הוסיף חליוה. "אני לא יכול להתייחס למספר תקיפות, אבל אני יכול להגיד שאנחנו נוקטים את כל הפעולות הנדרשות בהיקפים משמעותיים. חלקם נגלים לעין וחלקם פחות, כדי למנוע התבססות איראנית ולמנוע את צירי העברות האמל"ח האסטרטגי שמסכן את ישראל באוויר, בים וביבשה לסוריה, ללבנון ולמקומות נוספים".

"נסראללה לא רוצה לשנות את המשוואה"

אנחנו רואים את נסראללה שמאיים בשינוי המשוואה. מה הוא רוצה? "אני לא שמעתי את נסראללה מאיים בשינוי המשוואה. ממש לא. הוא אולי אחד האנשים הבולטים ביותר שיודעים להעריך את העוצמה הצה"לית. הוא היה בשנת 2000, הוא היה בשנת 2006. הוא רואה מה קורה בשנים האחרונות. הוא מכיר את איכות המודיעין הישראלי, הוא מכיר את איכות האש הישראלית ומכיר את עוצמת הנחישות הישראלית. הוא יודע דברים שאזרחי ישראל לא יודעים על פעולות צה"ליות. נסראללה לא רוצה לשנות את המשוואה. אני מקווה בשבילו שהוא לא רוצה להגיע להתנגשות עם צה"ל".
4 צפייה בגלריה
חסן נסראללה
חסן נסראללה
חסן נסראללה. "יודע מה המחיר של הפעלת כוח"
(צילום: EPA)
למה? התגובה הישראלית תהיה אחרת? "כי היכולות הצה"ליות מול חיזבאללה, מול לבנון ומול הזירה הצפונית כולה הן יכולות משמעותיות ביותר. נסראללה יודע מצוין מה מחיר המלחמה ללבנון. לבנון במצב פוליטי, כלכלי וחברתי רעוע".
עדיין ראינו איך הוא גורם לצה"ל להיות מכווץ בצפון לכמה חודשים אחרי שנהרג פעיל שלו בדמשק. "אני לא יודע מה זה מכווץ. אני מסתכל על הדברים בעיניים מבצעיות ובעיניים של הישגים מבצעיים ולא נותן ציון של מכווץ או משוחרר. אני מסתכל על עצמי במראה ואומר 'האם סיפקת לעם ישראל ביטחון והאם דאגת לזה שהאויב שלך יהיה מורתע מפני הפעילות שלו?'. בהקשר הזה אני נותן לעצמי ציון גבוה כי נסראללה - גם בקיץ האחרון וגם בחודשים האחרונים - יודע מה מחיר החריגה שלו מהמשוואה.
"נסראללה יודע מה המחיר של הפעלת כוח ויודע שלפעמים הפעלת כוח שמתחילה בהפעלה מוגבלת יכולה להגיע להפעלה מורחבת. אם היית מושיב את נסראללה ואומר לו אם היה יודע ב-2006 שחטיפת חיילי המילואים תביא למלחמת לבנון השנייה, הוא היה אומר 'אני מוותר על זה'".
4 צפייה בגלריה
הישראלית על הגבול עם לבנון
הישראלית על הגבול עם לבנון
הישראלית שחצתה לסוריה, על הגבול עם לבנון
אתם יודעים איך הצעירה חצתה לסוריה? "אנחנו ממש בימים האחרונים בתחקירים. נעשה תחקיר עמוק, יסודי ומלמד לגבי האופן שבו חצתה לסוריה. יש לנו כבר כיוונים, כי אנחנו מכירים את הפרשייה הזאת מאז שהיא החלה. אנחנו נלמד ונשפר את מה שצריך לשפר. מפקד פיקוד הצפון כבר סיים מספר תחקירים ומסיים סבב נוסף עכשיו ואני מניח שגם נגיע לצעירה עצמה כדי לתחקר גם אותה - איך בדיוק פעלה - ונסגור את הפרצות שמצריכות סגירה".

"מוטרדים מאוד מהירידה באמון הציבור בצה"ל"

איך קורה בצבא צבר אירועים כמו מותו של הלוחם ניב לובטון? "אני לא רוצה להתייחס לאירוע ספציפי כזה או אחר. לא לניב לובטון ולא לאירועים אחרים. אני ממרום שנותיי בצבא לא מרגיש שיש צבר של אירועים. אני יודע שבארגון ענק כמו צה"ל שחשוף וצריך להיות חשוף לביקורת ציבורית ישנם אירועים חריגים וישנן תקלות. החוכמה היא לחשוף את התקלות לאור היום, לתחקר אותן וגם אם ימצאו כשלים באירועים לטפל בהם".
כשרואים את הירידה החדה במדד אמון הציבור בצה"ל, זה מטריד. "בדיוק כמו אחרים, ראיתי את הסקר של המכון לדמוקרטיה כמדומני שבו ירד אמון הציבור בצהל מ-90% ל-81% וזה מטריד אותי. עדיין שמחתי לגלות שצה"ל זוכה לאמון הרב ביותר ככה שאני מבין שבשנה האחרונה רוב מוסדות המדינה לדעתי כולם סבלו ירידה באחוז האמון של הציבור בהם. זה שנים רבות צה"ל מקיים מדי חודש בחודשו סקרים פנימיים שבסך הכול הנתונים שם יציבים. אבל אנחנו מאוד מוטרדים מהעניין הזה, שהרי על זה נשענת המהות של צבא עם. אנחנו מתחקרים ובודקים ושואלים את עצמנו שאלות".
איך אתה מסכם את שנת הקורונה? האם זה השפיע על הפעילות המבצעית? "אני מסתכל על שנת הקורונה בשני היבטים. אחד בצד המבצעי - הפעילות המבצעית והנתונים מוכרים היטב. היא הלכה והתעצמה בשנה הזאת כי מה שקבע זה הצורך המבצעי. כראש אגף המבצעים אני אומר, אפילו פעם אחת לא בוטלה פעילות מבצעית שאני מכיר כתוצאה מסוגיית הקורונה. והדבר השני שבעיניי הוא כמעט פלא, השנה האחרונה הייתה שנה מצוינת בהקשרים של התוכנית הרב-שנתית תנופה. התר"ש נוסע, אבל יש קשיים בתקציב. בעוד כחודשיים הרמטכ"ל מתכוון לעשות עם כל המטכ"ל מסדרים - כמה חיילים יש בגדודים, כמה אמצעי ראיית לילה, כמה תחמושת".
אתה גם יודע כמה תחמושת נעלמת ונגנבת בתקופה הזו. "אני יודע, ואתה יודע כמה אנחנו עושים. הרמטכ"ל הנחה לעשות 30 ביקורות בחודש. אנחנו עוסקים בזה. אנחנו לא גאים בתקלות. אני מסתכל לך בעיניים ולכל הצופים אני אומר - צה"ל נחוש לתחקר, לבדוק ולהשתפר איפה שצריך".

השנה האחרונה - "שנת מבצעים"

בוועידה השתתפו גם פרשני "ידיעות אחרונות", ד"ר רונן ברגמן ובן-דרור ימיני, ששרטטו את האתגרים המדיניים והביטחוניים של ישראל. לדברי ימיני, "יש איזשהו שינוי טקטוני בעולם הערבי, ואותם מנהיגים שעשו את ההסכמים עם ישראל לא היו עושים זאת אם לא היו מבינים שזה יעבור בדעת הקהל שלהם - והנה זה עובר וקורה".

אך לצד האופטימיות יש גם חשש: "השאלה היא האם זה הולך להיות שידור חוזר של מה שקרה עם מצרים?", תהה ימיני. "כי ההתחלה הייתה טובה וקבלת הפנים לישראלים שם אחרי ההסכם הייתה מדהימה, וזה נעלם. נקווה שהשינוי שמתבטא גם בסקרי דעת קהל הוא אמיתי, רציני ועמוק, וגם יחזיק מעמד אם לא נעשה את הטעויות".
ברגמן הגדיר את השנה האחרונה "שנת מבצעים": "בגלל הצנזורה אנסה לדלג בין הטיפות", הקדים. "יש שורה של דברים שלא דווחו על נזקים בכל מיני מקומות", ציין "משמרות המהפכה של איראן כל הזמן משקרים".