3 צפייה בגלריה
בחינת פסיכומטרי באוניברסיטת ת"א. ארכיון
בחינת פסיכומטרי באוניברסיטת ת"א. ארכיון
בחינת פסיכומטרי באוניברסיטת ת"א. ארכיון
(צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות")
ועדת החינוך של הכנסת התכנסה אתמול (שני) לדיון בעתיד המבחן הפסיכומטרי ובמנגנונים חליפיים לסינון מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה. חברי הוועדה אמרו כי המבחן הפסיכומטרי מוטה תרבותית וקבעו כי יש למצוא פתרון אחר שיאפשר למוסדות לבחון מועמדים.
חברי הכנסת אמילי מואטי, יעקב מרגי, איימן עודה, עלי סלאלחה, אימאן חטיב יאסין ויום טוב כלפון אמרו כי בחינת הפסיכומטרי היא "מנגנון סינון מעמדי בקבלה לאוניברסיטה", שלדבריהם "מונעת שוויון הזדמנויות בהשכלה הגבוהה בישראל". מואטי הוסיפה כי במדינות רבות ביטלו את תנאי הכניסה באמצעות פסיכומטרי, בעוד שבישראל "ממשיכים לחשוב שהוא מנבא הצלחה באקדמיה", כלשונה.
3 צפייה בגלריה
יעקב מרגי
יעקב מרגי
מרגי. "לפתוח את השערים לכולם"
(צילום: מוטי קמחי)
"ככל שהאקדמיה תהיה מגוונת יותר והסגל יורכב גם ממזרחים וערבים איכות ההוראה תהיה טובה יותר והמחקר יהיה מרתק יותר". ח"כ סלאלחה מסיעת מרצ הוסיף: "הפסיכומטרי הוא חסם, השפה היא חסם, הורים עניים וגם הראיונות למקצוע הרפואה הם חסם בפני הסטודנטים המוחלשים".
בהמשך הציע ח"כ יעקב מרגי מש"ס "לפתוח את השערים לכולם". ח"כ כלפון מימינה סיפר כי הסבים שלו הגיעו מצפון אפריקה לצרפת ללא השכלה, אולם ילדיהם הצליחו להתקבל לאוניברסיטאות הטובות ביותר בצרפת רק על סמך תעודות הסיום שלהם מבית הספר, וכך הפכו לרופאים, משפטנים ומהנדסים. לדברי כלפון, יהודים רבים בפריז עוסקים במקצועות אלה.

"תנו משאבים בזמן במקום לסגור פערים מאוחר מדי"

אל חברי הכנסת הצטרפו גם אנשי האקדמיה. נשיאת מכללת אחווה פרופ' יפעת ביטון אמרה כי יש לתת העדפה לסטודנטים מהפריפריה במקרה שהם מתמודדים על מקומות בכיתות מול בני יישובים מבוססים. "האתגר הוא לא לקחת את המחוננים שנמצאים למעלה, אלא לקחת את המצוינים ולאפשר להם מיצוי זכויות ומענקי לימודים", אמרה ביטון.
ד"ר איריס בן דוד מאוניברסיטת בר אילן הסבירה כי נמצא קשר חיובי חזק בין מצב סוציו-אקונומי ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מספר הסטודנטים באשכול סוציו-אקונומי 2 (מתוך 10) הוא 21 אלף, בהם 2,000 בלימודי הנדסה, בעוד שבאשכול 8 יש 54 אלף סטודנטים, בהם 10,000 במקצועות הנדסה.
3 צפייה בגלריה
ד"ר ענת בן סימון. "הציון מנבא הכי טוב הצלחה באקדמיה"
ד"ר ענת בן סימון. "הציון מנבא הכי טוב הצלחה באקדמיה"
ד"ר ענת בן סימון. "הציון מנבא הכי טוב הצלחה באקדמיה"
(צילום: דיוויד רובינגר)
פרופ' אייל זיסר מוועד ראשי האוניברסיטאות הסביר לחברי הוועדה שתחומי לימוד רבים כבר לא מצריכים פסיכומטרי. "יש לפסיכומטרי יתרונות וגם חסרונות. חלק מהאוניברסיטאות פתחו מסלולי קבלה נוספים חלופיים", אמר זיסר. הוא קרא לשפר את הלימודים במערכת החינוך בגילי התיכון, צעד שלדבריו יסייע בהגדלת מספר המועמדים לאקדמיה ולפקולטות יוקרתיות.
מנכ"לית המרכז הארצי לבחינות והערכה, ד"ר ענת בן סימון, דחתה את הטענות שלפיהן הפסיכומטרי לא מסייע בסינון. "כל המחקרים מראים שהציון בבחינה הפסיכומטרית הוא המנבא הטוב ביותר של הצלחה בלימודים האקדמיים במרבית חוגי הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות", היא קבעה. "מה זה יעזור לקבל ללימודים מועמדים שאין להם את הכלים המתאימים להצליח בלימודים - שלא יודעים מתמטיקה, אנגלית או אין להם הכנה חברתית-רגשית? זה מתכון בטוח לנשירה ומפח נפש".
היא קראה לחברי הכנסת להעניק לתלמידים את הכלים המתאימים עוד מגיל הגן ולסייע גם לפני הכניסה ללימודים אקדמיים במכינות. "אם פותחים את השערים לכולם", השיבה לח"כ מרגי, "נגיע לנשירה של 30%".
פורסם לראשונה: 20:01, 14.02.22