כ-600 בני אדם הוגדרו "נעדרים" מקום המדינה. מדובר באנשים שיום אחד נעלמו פתאום עקבותיהם ללא שום הסבר - ומאז לא ידוע מה עלה בגורלם. במקרים רבים, לא ברור למשטרה אם הרקע הוא פלילי, או שמא הנעדר איבד את דרכו, פגע בעצמו או אפילו יזם את ההיעלמות. אלא שבחסות היעדר החוק והפשיעה הגואה בחברה הערבית, נראה כי התפתחה בתוכה עוד תופעה: אנשים מאוימים, או כאלה שהיו מצויים בסכסוך, לפתע נעלמים. במקרים הללו יש מניע, החשד לפלילים הוא מובהק, ולא פעם מדובר גם בנשים שהיו קורבן לאלימות - ועדיין, המשטרה לא תמיד מצליחה לסגור ליקיריהם את המעגל.
ההורים הותירו מאחור משפחה
כך למשל, המקרה של בני הזוג עלי שינאוי (30) ורובא אלרוב (25) מג'דיידה-מכר שבגליל. עלי נישא פעמיים, ומאשתו הראשונה יש לו ילד בן 8 - ומהשנייה, רובא, ילד בן 3. בני הזוג נעלמו ב-15 בדצמבר ביישוב ומאז לא נודעו עקבותיהם. הפעם האחרונה שהילדים ראו אותם הייתה כשיצאו מהבית. כמה חודשים לפני כן, נפצע עלי באורח בינוני מירי, ובמקרה אחר רובא פנתה למשטרה - כדי לדווח על מקרה שלא שיתפה עם בני משפחתה.
"המצב חמור ביותר", אומרים קרוביהם של השניים, שנעדרים כבר כמעט חודשיים. "עד היום לא הגיעה אף הודעה מאנשים שראו אותם. אנחנו לא מאמינים שהם לא רצו לחזור, הם אוהבים את הילדים שמחכים להם".
רק שבועיים לאחר המקרה פרסמה המשטרה הודעה, ובה נכתב כי "המשטרה מבקשת את עזרת הציבור בחיפושיה אחר בני זוג נעדרים - רובא אלרוב ועלי שינאוי - אשר נראו לאחרונה בתאריך 15.12.24 בג'דיידה-מכר בשעה 15:00, ומאז נעלמו עקבותיהם". בעוד קרובי משפחה מחו על כך שלקח זמן רב לפרסם את ההודעה, במשטרה אמרו מנגד כי הדיווח על היעדרותם של בני הזוג התקבל רק עשרה ימים לאחר שנעלמו - וגם אז לקח זמן עד שהשתכנעו קרוביהם להסכים לפרסום תמונתם ופרטיהם.
בכל מקרה, מאז דורשים קרובי המשפחה מהמשטרה "לעשות יותר" כדי לאתר את יקיריהם, חוששים שהשניים נרצחו - וטוענים לאפליה. לדבריהם, "לפני שנתיים, כשספיר נחום מעכו נעדרה וחשדו שבן הזוג שלה רצח אותה, היו חיפושים נרחבים בכל האזור עד שגופתה אותרה. בזמנו המשטרה הקימה שולחנות בשטח, הסתובבו ניידות ומסוקים כמעט 24 שעות ביממה, אבל היום מתנהגים כאילו אין נעדרים. לא מספיק לפרסם הודעה ולבדוק מצלמות, צריכים להיות מאמצים גדולים יותר עד שיגיעו אליהם. יש כאן מקרה מוזר שחייבים לטפל בו בצורה מקיפה יותר".
המריאה לטורקיה עם האב והאח - ולא חזרה
במקרה אחר, המשטרה עדיין לא הצליחה להבין מה עלה בגורלה של עליאה סרסור (20) מכפר קאסם - שנראתה לאחרונה ביולי 2024 באיסטנבול שבטורקיה, לשם טסה עם אביה ואחיה. השניים הואשמו במרץ האחרון כי איימו עליה, תקפו אותה וגרמו לה לחבלות כי חשדו שהיא "מדברת עם בחור" - וקיים חשש כבד שפגעו בה.
בהודעת המשטרה על היעדרותה של סרסור, נמסר כי בחודשים האחרונים הועברה חקירת היעלמותה ליחידה ללוחמה בפשיעה במרחב שרון - ורק לאחר שבוצעו פעולות חקירה רבות התאפשר לפרסם דבר היעדרותה.
על פי כתב האישום שהוגש נגד הבעל והאח, בתחילת מרץ 2024 אחיה לקח ממנה את מכשיר הנייד שלה כי חשד בה שהיא מדברת עם גבר - ואיים עליה: "תחכי לאבא שיחזור, אני אראה לך מה אעשה לך". הוא נעל אותה בחדר והלך לישון, וכשהגיעה האם וביקשה לפתוח את הדלת - הוא סירב. כשהגיע האב, הוא הטיח שולחן בראשה של בתו, ואחיה היכה אותה באגרוף. באירוע נוסף, כשחשדו השניים כי סרסור בילתה עם גברים, ניסה האב לדקור את בתו בסכין מטבח. בשני המקרים נגרמו לצעירה חבלות.
ואולם, השניים שוחררו במקור עד להמשך ההליכים נגדם, ולא היה נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ. הם המריאו עם סרסור לטורקיה, שבו בלעדיה - ורק לאחר מכן הוגש נגד כתב האישום. גורם במשטרה אמר כי "אנחנו בודקים את החשד שהיא נרצחה. לא קל להגיע לממצאים כל עוד היא נמצאת בטורקיה".
הרוצח הסתיר את נג'לא, ואז גם אחיו נעלם
במקרה אחר, פרקטיקת ההיעלמויות חזרה על עצמה פעמיים: נג'לא אל-עמורי, בת 19 מלוד, נעלמה ב-11 באפריל 2019 וגופתה אותרה רק כעבור שבועיים באזור יער בן שמן. בכל אותה תקופה נמנעה משפחתה של אל-עמורי מלדווח על היעלמותה של נג'לא, ורק לאחר פניית ynet המשטרה פרסמה את דבר היעלמותה וקראה לציבור לסייע בחיפושים. יום לאחר מכן היא אותרה מתה בחורשה.
מיד לאחר מציאת הגופה, נעצרו אחיה מוחמד אל-עמורי ובני משפחה נוספים של המנוחה. במהלך החקירה נאספו עדויות נגד האח, ובין היתר העלה איכון הטלפון הסלולרי כי שהה באזור יער בן שמן ביום בו נעלמה נג'לא. בנוסף, התברר כי אחיהם הקטן של השניים - טהא אל-עמורי שהיה אז בן 16 - היה עד לכל המתרחש: הוא ראה את אחיו הגדול מוחמד נכנס לחדר של אחותם, ובשלב מסוים אף נכנס פנימה כי דאג לה. לאחר חילופי דברים, החליט מוחמד כי נג'לא "פגעה בכבוד משפחתם", וחנק אותה. האח הקטן נכנס לחדר שוב והתחנן בפני אחיו שיפסיק, ואף ניסה להדוף אותו - אך הוא לא חדל מחניקתה, עד שאיבדה הכרה. רק אז הורה מוחמד לאחיו הקטן לעזוב את הבית - ואז לקח את גופתה של נג'לא, קבר אותה בבור והסתיר אותו באבנים, באדמה, סלעים וענפים. כשבועיים לאחר מכן, כאמור, היא אותרה.
כתב אישום הוגש נגד האח ביוני 2019, אלא שארבעה חודשים לאחר מכן, במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי בלוד, אירע דבר חמור נוסף: האח טהא נעלם גם הוא, יומיים לפני שאמור היה להעיד. כל הניסיונות לאתר את הנער או להבין ממשפחתו היכן הוא נמצא, עלו בתוהו. קצת יותר משלוש שנים אחרי אותה היעלמות, ב-28 בדצמבר 2022, נגזרו על מוחמד 30 שנות מאסר, אחרי שהסכים להודות ברצח האחות במסגרת הסדר טיעון ובזמן שאחיו עדיין מוגדר נעדר. וכך פתאום, כשאחיו כבר מרצה את עונש המאסר, לפני כשנה אותר סוף-סוף טהא. הצעיר, שהיה רק בן 16 כשנרצחה אחותו לנגד עיניו, סירב להסביר למשטרה להיכן נעלם במשך כל אותן שנים, או מי היה האחראי לכך.
רצח בלי גופה
המקרה של אחלאם זיאדאת (20) חריג עוד יותר: בעלה, עאווני עמאר זיאדאת, נשלח למאסר עולם בגין הרצח שלה - אך גופתה מעולם לא נמצאה. לדברי ראש מחלק פשיעה חמורה ביחידה המרכזית צפון, רב-פקד עוזי הדר, "זיאדאת הגיע לתחנת משטרת נצרת ב-24 באוקטובר 2016, ודיווח שאשתו נחטפה. הוא סיפר כי הם בילו יחד בחיפה ובדרך חזרה לנצרת עצר אותם רכב פרטי, שיושביו חטפו את אשתו באיומי נשק. המשטרה הטילה ספק בגרסתו לאירועים, עצרה אותו והחלה בחיפושים".
הבעל עוזב את הצימר
לא לחינם חשדה המשטרה בגרסתו של זיאדאת: השוטרים ידעו היטב שחוותה אלימות קשה מצידו, ושהגישה נגדו תלונות בעבר. במסגרת החקירה, התברר כי בני הזוג שהו בצימר בנוף הגליל. מצלמות האבטחה תיעדו את הבעל בודק את האזור בשעות הלילה, ואז יוצא מהצימר כשבידיו גופת אשתו. הוא הניח אותה במושב האחורי של מכוניתו, ובדרך אף השליך את נעליה. הוא נסע לבית אחותו, שאל מעדר מבעלה - ועזב. כעבור כמה שעות הוא חזר אל הבית כשהוא מזיע ובגדיו מלוכלכים - והתוודה בפני אחותו שחנק את אשתו למוות וקבר את גופתה. הוא הוסיף כי איש לא ימצא את מקום קבורתה של אשתו המנוחה, ואכן עד היום לא נמצאה הגופה.
בני הזוג היו נשואים במשך שנה, עד לרצח. זיאדאת, שעשה את המעשה הנפשע בזמן שאשתו בת ה-20 הייתה בהיריון מתקדם, שמר על שתיקה בחקירותיו - ומקפיד עד היום על הגרסה שלפיה אשתו נחטפה. ואולם, המניע שלו התברר בחקירה גם כן: הסיבה לרצח הייתה שחשד שאחלאם - שסבלה כאמור מהתעללות קשה מצידו - מעוניינת לעזוב אותו ולגדל בלעדיו את ילדם המשותף.
עד היום, לא זכו בני משפחתה של אחלאם לקבר שאותו יוכלו לפקוד. "הנאשם רצח בקור רוח את רעייתו הצעירה, בעת שזו נשאה ברחמה את ילדם הראשון", היטיבו אז השופטים לתאר את אכזריותו של זיאדאת. "אחלאם הייתה כבת 20 בלבד בעת שתמו חייה רווי הסבל והמכאוב. דווקא כאשר עמדה ללדת את ילדה הראשון ולזכות במעט אושר - נגדעו חייה על ידי הנאשם באכזריות. אם לא די בכך, הנאשם הטמין את גופתה של אחלאם במקום לא נודע, אותו הוא נוצר בליבו ובמכוון כדי למנוע איתורה. בכך הוא מונע ממנה קבורה נאותה, ומוסיף סבל בל יתואר למשפחתה".
עשרות נעדרים - ובעיקר נעדרות
המקרים הטריים הללו הם רק מקבץ. ישנם עוד עשרות ערבים - בעיקר ערביות - שנעלמו סתם כך יום אחד. כך למשל, דליה אבו-גאנם, אם לילד שהייתה בת 17 כשנעלמה בנובמבר 2008. המשטרה מעריכה שהיא נרצחה - ומדובר בחשד מבוסס ביותר: אחותה סריאן נרצחה ב-2005 בידי אחיה, והאמא נאיפה נרצחה בשנת 2000. באוקטובר 2014, נרצחה אחות נוספת, ביסאן, אם לשישה. במשפחת אבו גאנם המורחבת היו לפחות עוד שישה מקרי רצח נוספים של נשים, אבל דליה לא נמצאה.
ישנם גם מקרים רבים של נעדרים ערבים שלא ידוע מה עלה בגורלם, אך לא נחקרים באופן מובהק כחשד לרצח. כך למשל, במקרה של נמיר אבו-אלמעזה, בן 28 מקלנסווה - שמוגדר נעדר מאז 18 בינואר 2011, אז נראה בשעת לילה בפתח ביתו. בני משפחתו ציינו אז כי למרות שהיה עיוור, נמיר הצליח להתגבר על הקשיים וסיים בהצלחה תואר ראשון בהיסטוריה, למד לתואר שני במדעי המדינה והיה מעורב פוליטית וחברתית. "כל הסימנים מראים שהוא נחטף", הם טוענים. "הוא היה בפיג'מה, ולא לקח איתו לא כסף ולא חפצים. אנחנו מחכים כל השנים האלה שהוא יימצא, או אפילו שרק יתקבל מידע שיאשר לנו את גורלו - בין אם הוא חי או מת".
מקרה אחר הוא של פאוזי עואודה מכפר כנא, שהיה בן 68 בעת היעלמותו ב-2 ביולי 2002. "הוא היה ביחסים טובים עם כולם, לא היה מסוכסך עם איש, ויום אחד פתאום יצא מהבית ולא חזר", מתאר נכדו. "אנחנו מקווים שיום אחד הוא פשוט יחזור. חיפשנו אותו בכל מקום, גם המשטרה, והגענו עד השטחים - אבל בלי תוצאות. לא מצאנו שום סיבה שהוא ייעלם, הז אירוע מאוד מוזר. מאז, בכל פעם שאנחנו שומעים שמצאו גופה, אנחנו אומרים 'אולי זה סבא'. יש לו 6 בנות, 5 בנים וכמעט 30 נכדים - וכולם מחכים שהוא יחזור, או לפחות שנדע אם הוא עדיין בחיים".
